רק כשהגאות שוככת נחשפים האיים המלאכותיים הבנויים על החול. דובאי, האמירות הנוצצת מותנעת-החובות, שהתפרסמה בזכות גורדי השחקים המוגזמים והלגונות המלאכותיות שלה, הודיעה בשבוע שעבר שהיא מבקשת להקפיא את הפדיון של חלק מהאג"ח של חברת האחזקות הממשלתית, דובאי וורלד.
מדובר בהודעה שנוסחה באופן בלתי-מקצועי. היא לא היתה ברורה, ויצאה בערב חג הקורבן, שלכבודו נסגרת המדינה למשך ארבעה ימים. ללא קשר לכוונות שמאחורי ההודעה, המסר המשובש עורר - ולאחר מכן החריף - חששות לגבי חדלות הפירעון של דובאי עצמה.
החוב מתגמד לעומת ליהמן
בתקופת הגאות צברו ממשלת דובאי והחברות הממשלתיות של האמירות התחייבויות אג"ח בסך 80 מיליארד דולר. זה הון עתק למדינה קטנה, אבל זה מתגמד בהשוואה לחובות בסך 613 מיליארד דולר שצבר בנק ההשקעות האמריקני ליהמן ברדרס.
דובאי היא מפתחת נדל"ן גדולה, וממשלתה עמוסת חובות, אבל היא עדיין שחקנית פיננסית קטנה. למרות זאת, יצרה האבן הקטנה שנזרקה למי המפרץ הפרסי גלים גדולים בשווקים. בסוף השבוע נפל מדד פוטס"י 100 ב-2.3% ומדד ניקיי ב-3.8%. המשקיעים הנפחדים חיפשו השקעות בטוחות: התשואה על אג"ח של ממשלת ארה"ב לעשר שנים ועל אג"ח סולידיות של בריטניה נפלה ב-12 נקודות בסיס וב-9 נקודות בסיס, בהתאם.
העצבנות הזאת נובעת משבריריותם הנמשכת של השווקים הפיננסיים. המשבר הכלכלי נגרם מהצטברות של מינוף, ובמהלכו הצילו קובעי המדיניות את מחזיקי האג"ח בהימור מוצדק, שזוהי הדרך הטובה ביותר לעמוד בהתחייבויות לנושים בתקווה שהצמיחה הכלכלית העתידית תאפשר לשלוט בחובות.
עננים מעל המפרץ
כתוצאה מכך ממשיכה המערכת הפיננסית לסבול ממינוף יתר וממחסור בהון. ייתכן שהצמיחה מתחדשת ושיש כבר סימנים ראשוניים להתחדשותה, אך ההתפתחויות בדובאי מאששות את ההנחה שהכלכלה העולמית עדיין לא הגיעה לחוף מבטחים.
המערכת הפיננסית ממשיכה להיות שבירה. ההפסדים וענני חוסר הוודאות, כמו אלה האופפים כעת את המפרץ הפרסי, עלולים עדיין לגרום להשלות נכסים פזיזות. השווקים לא ישובו בקרוב לפאניקה של ספטמבר 2008, אך המגזר הפיננסי פועל כעת תחת מגבלות שהטילו עליו הממשלות.
בגלל הערבויות הממשלתיות, המשקיעים חוששים כעת ליציבותן של האג"ח הממשלתיות. הם מגלים עצבנות גוברת בייחוד לגבי יוון ואירלנד.
חייבת לעשות סדר
דובאי חייבת לעשות סדר בבלגן הזה. כעת היא לא תהיה מסוגלת לשקם את האמון בחדלות הפירעון שלה ללא תמיכה מאבו דאבי, שכנתה עתירת הנפט, שנחשבת לשותפה בכירה ושמרנית יותר באיחוד האמירויות הערביות.
אבו דאבי צריכה להעניק כל סיוע אפשרי שיביא לסיומה של הפרשה הזאת. אבו דאבי יצרה את הרושם שהיא מרסנת את דובאי, ולכן היא צריכה לקיים את ההבטחה. זה ידרוש ערבות ציבורית של האג"ח של דובאי - ובקרוב. המוניטין של איחוד האמירויות הערביות כולו תלוי בכך.