סילוקה של מעיין חודדה מבית "האח הגדול" מלמד אולי יותר מכל על החבל הדק שזכייניות הטלוויזיה המסחרית מהלכות עליו, כשהן מחזיקות את מוט הרייטינג בידיהן, שלעיתים מאזן ולעיתים כבד מנשוא.
קשת לא המציאה את הנוסחה של "האח הגדול", היא רק שכללה אותה. התוכנית, שהביאה מאות מיליוני צופים ברחבי העולם, כבר ידעה כמה פרשיות מביכות, בין השאר בהתגוללות של אחת ממשתתפות התוכנית באנגליה כלפי משתתפת אחרת, כוכבת סרטים בוליוודית, שהגיעה כמעט עד לכדי משבר דיפלומטי בין אנגליה והודו.
"האח הגדול", "כוכב נולד", "הישרדות" ודומותיהן, כבר מזמן אינן תוכניות טלוויזיה, הן תופעה חברתית. חודדה אמנם לא גרמה למשבר דיפלומטי (אם להוציא מהכלל כמה תושבים זועמים מקריית-טבעון שרצו "להדיח" אותה גם מהעיר), אבל התגובות באתרי האינטרנט וברחוב, שעסקו בחינוך, בערכים, בישראל השלישית או הרביעית; העידו שקשת השיגה את מטרתה - התוכנית כבר אינה כבולה למדיום הטלוויזיוני, היא עברה לשיח הציבורי.
יש שיכנו זאת "תרבות הרייטינג", "תרבות הריאליטי", או "תת-תרבות", אולם גם אלה שבינינו שלא צפו באף פרק של "האח הגדול" ומתגאים בזה, יודו כי חודדה וחבריה הם חלק מהתרבות שלנו, אם נרצה ואם לאו.
וכאן בדיוק נדרשת קשת, כמובילת דעה חברתית-תרבותית, להגיע להכרעה: האם מטרת הרייטינג מקדשת את האמצעים, את כל האמצעים? האם הנטייה לספק את יצר המציצנות האנושי, שאוהב יותר מכל לראות אנשים בעליבותם, חשוב יותר מכבודם של האנשים עצמם?
התשובה הראשונית והכמעט רציונלית לשאלה הזו, היא שאמצעי המדיה פשוט מספקים לצרכני המדיה את מה שהם מעדיפים לראות ממילא. לפי התזה הזו, הצופה בוחר - באמצעות השלט - במה יצפה ובמה לא, אם מדגם שמייצג מאות אלפי אנשים מצביע בשלט בעד "האח הגדול", כנראה שזה מה שהעם רוצה.
לכאורה, יש הגיון בתשובה זו. אבל בחיים האמיתיים, במקום שבו הריאליטי מסתיים, לטלוויזיה המסחרית יש אחריות ושיקול דעת שהיא צריכה להפעיל, גם כשהיא במרוץ המטורף אחר הרייטינג, גם באחת השנים הקשות לטלוויזיה המסחרית.
הוויכוח עם סילוקה של חודדה היה מוצדק או לא, אינו רלוונטי לדידי. גם לא הויכוח אם חודדה ודומיה מייצגים או לא את החברה הישראלית. השאלה הנשאלת היא האם קשת מייצגת את החברה הישראלית, והאם החברה הישראלית רוצה שקשת תייצג אותה. אם כן, חודדה ודומיה לא היו עוברים את שלב המיונים הראשון של "האח הגדול".
אם כן, האח היה יכול להיות גדול לא רק ברייטינג. בינתיים, האח הזה מקטין את כולנו.