"יש לאפריקה ישראל הון עצמי חיובי. אבל אין קשר ישיר בין הון עצמי חיובי שבנוי על הערכות שמאות ב-IFRS הזה שמזלך אם אתה יודע לקרוא אותו, ולא על שוק של תנאי אקזיט מיידיים. גם ליהמן וביר סטרנס הגיעו לחדלות פירעון עם הון עצמי ענק. כי הבעיה היתה חדלות פירעון. את ההתאמה לא עשו בהערכות ההון" - כך אמר היועץ הכלכלי של אפריקה ישראל, אמיר ברנע, במסגרת פאנל שהתקיים בכנס המיסים של דלויט בריטמן אלמגור זהר.
"מתברר שלגופים בעלי דירוג גבוה אין בעיה לגייס חוב. בדוחות לספטמבר 2009 יש שיפור ניכר בעתירות הון של הבנקים. הבנקים הגיעו לרמת הלימות ההון המבוקשת. אפשר לחשוב שהבנקים יהיו שחקן מרכזי אבל יצטרכו לעשות מבצע לא קטן והוא למיין פירמות. כדי להימנע מבעיות או לדעת איך להתמודד איתן. זה מה שצפוי לנו ב-2010".
"יש גירעון ממשלתי שיכול בהחלט להתבטא בדחיקת צעדי שוק ההון, יש רווחיות נמוכה של פירמות ובעייתיות בהון העצמי. יכול להיות שתשתנה מסגרת האשראי הפיננסי. אולי הוא יהיה יחד עם אשראי בנקאי. יכול להיות שיהיו יותר דרישות להון עצמי. אחד הלקחים שנלמדו הוא הצורך לקצר את הדרך בין האשראי שניתן לבין הנכסים שמגבים אותו. הרעיון של מעבר כספים קל של חברות בנות למעלה לחברות אמהות לא עובד. תתקצר הדרך, חברות חוץ בנקאית יתנו אשראי ישירות לחברות הנזקקות", אמר.
"הטענה בעבר היתה שצריך שוק חוץ בנקאי כדי שיהיו מחירים להון, לסיכון", הוסיף ברנע. "הלקוח היה שבוי של המערכת הבנקאית. הייתי מציג את השאלה אחרת, האם תימחרו נכון את הסיכונים? יכול להיות שהמוסדיים בגלל ההתחרות של התשואות והמירוץ אחר המשקיעים, לא תימחרו נכון את הסיכונים. אני רואה את זה בעיקר בחברות שהתסמכו על בסיס רעוע וקיבלו אשראי".
"אני באמת חושב שאנחנו עומדים לקראת שינוי במסגרת האשראי הקונצרני. האשראי המוסדי יינתן לחברות הבנות. חלק מלקחי המשבר קשור למערכות הסיכונים. ניהול הסיכונים לא כלל לפחות שני מרכיבי סיכון עיקריים שבאו לידי ביטוי במשבר הזה - השפעות חיצוניות בעיקר במגזר הפיננסי. אף אחד לא העלה בדעתו שמשבר בדובאי ישפיע עלינו. נושא שני הנזילות. יש לאפריקה הון עצמי חיובי. אבל אין קשר ישיר בין הון עצמי חיובי שבנוי על הערכות שמאות ב-IFRS הזה שמזלך אם אתה יודע לקרוא אותו, ולא על שוק של תנאי אקזיט מיידיים. גם ליהמן וביר סטרנס הגיעו לחדלות פירעון עם הון עצמי ענק. כי הבעיה היתה חדלות פירעון. את ההתאמה לא עשו בהערכות ההון".
דני ברק, מנכ"ל לידר שוקי הון, אמר בנוגע לאשראי חוץ בנקאי: "אני בהחלט חושב שיש מקום לאשראי חוץ בנקאי. לא היתה הבנה מלאה לרמת הסיכון שבה החברות היו והדרך לתקן את זה היא באמצעות איזון פיננסי. המערכת צריכה להתאזן בין האשראי הבנקאי ואשראי החוץ בנקאי. גם משקיעים מוסדיים אחרי המשבר הזה מבינים שצריך לתמחר סיכונים בהתאם לרמתם".
"אני עוקב אחרי הדוחות של הבנקים וההפרשה לחומ"ס היתה בערך בשנתיים 2% זה כ-5 מיליארד שקל. התחושה בתשורת שהמוסדיים עשו טעות ענקית היא לא נכונה. אנחנו נראה שאחוז החובות האבודים במערכת החוץ בנקאית לא שונה".
את מושב חלופות מימון לחברות הנחה רו"ח אילן בירנפלד, שותף ומנהל בדלויט בריטמן אלמגור זוהר. השתתפו בו פרופ' אמיר ברנע, המרכז הבינתחומי בהרצליה; דני ברק מנכ"ל לידר שוקי הון; רו"ח דני יוניסיאן, שותף ומנהל מחלקת תמריצים בדלויט בריטמן אלמגור זוהר; רו"ח יואב נחשון סגן נשיא לפיננסים בחברה המרכזית לייצור משקאות קלים; יובל הררי מנכ"ל כלל מימון קרדיט.