גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדיקת "גלובס": צניחה של 10%-20% במכירות של קוקה-קולה

עם זאת, מנכ"ל קוקה-קולה ישראל, טל רבן, מתעקש: "המכירות לא נפגעו" ■ גורם במערכת הבריאות: "קוקה-קולה היתה צריכה להתנהל ב-180 מעלות אחרת" ■ בכיר ברשתות השיווק: "לו ידענו, היינו אוספים מיד את המוצרים"

המותג קוקה-קולה רושם ירידה בשיעור של 10%-20% במכירות ברשתות השיווק בשבוע החולף - כך עולה מבדיקה שערך "גלובס" בקרב רשתות השיווק. מדובר בירידה שנרשמה מאז פרץ משבר האיכות של קוקה-קולה עם הימצאות שיירי בנזן וגופרית במשקאות.

הירידה במכירות סותרת את ההצהרות שהשמיע היום מנכ"ל קוקה-קולה, טל רבן, ולפיהן החברה לא עדה לירידה במכירות.

ברשתות השיווק נמסר ל"גלובס" כי במקביל לירידה במכירות קוקה-קולה, חלה עלייה במכירות המשקאות המתחרים - RC קולה ופפסי קולה - עובדה המעידה כי הירידה במכירות קוקה-קולה היא תוצאה של משבר האיכות ולא מסיבות עונתיות.

ברשתות השיווק העריכו היום כי לאור הרחבת איסוף המוצרים מהמדפים, המותג ירשום ירידה חדה יותר במכירות בימים הקרובים.

הביקורת מתרחבת

"כשרוצים להודיע לצרכן על פגם מסוים, ברוך השם יודעים איך לעשות את זה - ולא באמצעות מודעה בעמוד פנימי של העיתון" - כך אמר היום (ג') גורם בכיר במשרד התמ"ת ל"גלובס", בעקבות משבר האיכות שפקד את החברה המרכזית למשקאות קלים בשבוע האחרון, עם הימצאותם של שיירי בנזן וגופרית במותג הדגל של הקבוצה - קוקה-קולה.

הממונה על הגנת הצרכן במשרד התמ"ת, עו"ד יצחק קמחי, גם בודק חשד לעבירה לכאורה מצד קוקה-קולה בישראל, על סעיף איסור הטעייה ואי-גילוי כלפי הציבור - כך אמרו היום במשרד התמ"ת. יחד עם זאת, הגורם מבהיר כי מוקדם מדי לקבוע האם המקרה של קוקה-קולה יכול להיחשב לעבירה על החוק במפורש.

גורם במערכת הבריאות ביקר היום בחריפות את התנהלותה של החברה: "חברה בסדר גודל של קוקה-קולה היתה צריכה להתנהל ב-180 מעלות אחרת - ולא להתחיל באיסוף אחד ורק אחרי שבוע באיסוף שני", כך אמר היום בכיר במשרד.

לפני כשבוע בחרה החברה להתחיל באיסוף חרישי של בקבוקים מן המדפים, ורק לאחר מכן, בעקבות פרסומים בתקשורת, יצאה בהודעה מסודרת.

אתמול (ב'), גם כאשר בשעה מוקדמת היה ברור לחברה כי עליה להרחיב משמעותית את פעולת איסוף המוצרים מהמדפים, היא בחרה להשהות את הודעתה בעניין עד לשעות הערב, וגם זאת - רק לאחר שהדבר נחשף באתר האינטרנט של "גלובס". עד הערב היא גם לא הוציאה כל הודעה לרשתות הקמעונאיות. האם ניסתה החברה לגמד את המשבר למינימום? ייתכן.

"קוקה-קולה נהגה בשיטת הסלמי. במקום לקחת שולי ביטחון רחבים, הם לקחו שוליים צרים מדי", אמר ל"גלובס" בכיר במערכת הבריאות. "אילו קוקה-קולה היתה לוקחת שוליים רחבים, כבר לפני שבוע היא היתה אוספת גם את המוצרים שאמש היא הודתה כי קיימת איתם בעיה".

מדובר בשורת מוצרים רחבה: קוקה-קולה באריזות של 1.5 ליטר שתאריך התפוגה שלהם 17-19 במארס ו-22-23 במארס 2010, דיאט קולה 1.85 ליטר עם תאריך תפוגה של 22 במארס 2010, דיאט קולה בבקבוק זכוכית 350 מ"ל עם תאריך תפוגה של 21-22 לאפריל 2010, פחיות קוקה-קולה עם תאריך תפוגה של ה-21 ליולי 2010 וקינלי סודה בבקבוק זכוכית 250 מ"ל עם תאריך תפוגה של 18-19 במארס 2010.

יצויין כי אנשי משרד הבריאות ערכו ביקורת לא רק במפעל של חברת מכתשים, אלא גם במפעל של קוקה-קולה בבני-ברק.

במשרד הבריאות אומרים היום כי מי שביצע דגימות של המשקאות זה לא משרד הבריאות אלא חברת קוקה-קולה עצמה. עם זאת, במשרד מדגישים כי הבדיקות נעשו במעבדות מורשות מטעם משרד הבריאות, וזה מספק אותם.

במשרד הבריאות הוסיפו כי הבעיות שנתגלו במוצרי קוקה-קולה נמצאו רק בתאריכי תפוגה של 18 ו-19 במארס. איסוף מוצרים עם התאריכים מ-17-23 במארס נובע רק משולי בטיחות רחבים שהחברה החליטה לקחת.

עם זאת, גורמים בכירים במערכת הבריאות מתחו ביקורת חריפה על התנהלותה של קוקה-קולה, וטענו כי החברה היתה צריכה לנקוט מראש במשנה זהירות ולאסוף את כל המוצרים מה-17-23. הגורמים ביקרו גם את אופן ניסוח המודעות שפרסמה החברה, וטוענים כי החברה צריכה היתה להיות גלויה יותר וכנה יותר עם הציבור, כפי שעשתה בזמנו חברת אסם והמנכ"ל שלה, גזי קפלן.

במשרד הבריאות מבהירים כי החומרים שנמצאו במשקאות של קוקה-קולה יכולים להימצא במזון, אך לא אמורים להימצא במשקאות של קוקה-קולה, ובכל מקרה - הערכים שנמצאו היו גבוהים ביחס למותר. עם זאת, מדגישים במשרד, עדיין לא נשקפה כל סכנה בריאותית לציבור מהחומרים והמינונים שנמצאו.

בכיר במשרד הבריאות: "ברור שבמינונים גבוהים החומרים בנזן וגופרית מזיקים לבריאות, אולם כאן מדובר במינונים נמוכים. אני לא יודע מה הניע אותם לא להודיע כבר ברגע הראשון. הם מאבדים את אמון הציבור. בכל מקרה, חובתה של החברה כלפי הציבור וכלפי משרד הבריאות להודיע בהקדם. זה לא תקין אם היא לא מודיעה. נקודה. אין בכלל שאלה בעניין הזה".

גם ברשתות השיווק יש ביקרות על התנהלותה של החברה. "אני לא מבין מדוע קוקה-קולה מכשילה את השוק הקמעונאי והופכת אותו לגורם מסייע לפעילויות שקוקה-קולה מנסה להסתיר. לו ידענו, היינו אוספים מיד את המוצרים. הם השתמשו בנו כגורם מסייע לצרכים שלהם, שזה דבר שמעולם לא נעשה בעבר. קיבלנו הודעה לאקונית בערב. הם שלחו את ההודעה שהם הוציאו לצרכנים ואחר-כך התקשרו", אמר היום ל"גלובס" בכיר באחת מרשתות השיווק. לדבריו, "לטענת קוקה-קולה, המוצרים הפגומים עכבר הגיעו לצרכנים, ולכן נמצאים פחות ברשתות".

ברשתות שיווק אחרות העידו כי אספו באופן יזום את המוצרים מהמדפים לאחר שקראו על הצורך באיסוף באינטרנט.

לאן נעלם הלוגו

יצויין כי בכל הודעותיה והתבטאויותיה, הקפידה היום החברה להפנות את הבעיה אל "יצרן הפחמן הדו-חמצני", אם כי נמנעה מציון שמו המפורש - חברת מכתשים אגן. גם במודעות שפרסמה היום החברה בעיתונות נעלם לוגו המותג קוקה-קולה.

לשאלת "גלובס" מדוע וכיצד נעלם לוגו המותג הבולט כל-כך בכל פרסומי החברה, אמר מנכ"ל קוקה-קולה ישראל, טל רבן: "אנחנו חותמים בשם החברה למשקאות קלים בלי להסתתר. אני לא רואה בזה שום בעיה".

רבן הודה היום כי ההודעה לרשתות נמסרה רק בערב, וכי נכון לשעת עריכת הראיון (11:00 בבוקר) עדיין לא הושלם איסוף המוצרים. "במקרה הזה מתחילת התהליך אנחנו ניסינו לנקוט במשנה זהירות. את הטווח המלא של בעיית יצרן הפחמן הדו-חמצני סגרנו אתמול עד הסוף".

* התחלתם את האיסוף כבר לפני שבוע. למה לקח לכם שבוע שלם להבין שהבעיה יותר רחבה?

רבן: "את כל נושא העדכון של הספק הבנו בצורה מלאה רק אתמול, ולכן כמשנה זהירות הגדרנו את הצעדים מהרגע שהתחלנו להשתמש".

* זה נכון שההודעה שפרסמתם אתמול בערב יצאה בלחץ של משרד הבריאות, ואילו אתם תכננתם להסתפק רק במודעות בעיתונים שפרסמתם היום בבוקר?

"ממש לא. עשינו זאת בצורה ברורה. טובת הצרכן היא בראש מעיינינו".

* קמעונאים מותחים עליכם ביקורת חריפה על כך שנמנעתם מלהודיע להם בזמן, אבל מאוד חוששים שנצטט אותם בשמם. הם אומרים שמפחדים מכם. למה?

"אני לא יודע להתייחס לדברים שלא לציטוט".

* בסיכום ביניים של המשבר הזה, מה המסקנות שלכם?

"אנחנו לא עוסקים במסקנות. אנחנו עדיין בלב תהליך האיסוף. כרגע מה שחשוב הוא לסיים את התהליך".

* אתה לא חושב שאיבדתם מאמון הציבור?

"אני יכול להתנצל על חוסר הנוחות. אני לא חושב שיש כאן חוסר שקיפות. אין סכנה בריאותית".

* אתם ממשיכים בבדיקות?

"סגרנו כבר את התאריכים הבעייתיים".

* מה יקרה כעת עם מכתשים אגן? תפסיקו לעבוד איתם?

"אנו לא עוסקים בהחלטות לעתיד".

* המכירות של קוקה-קולה ייפגעו?

"כמו שאת רואה, המכירות עד כה לא נפגעו, וזו הוכחה לאמון מצד הצרכנים והקמעונאים. אני משוכנע שנמשיך קדימה בהצלחה".

* ומה לגבי המכירות בעתיד?

"אני לא יודע לחזות את העתיד".

בהקשר זה נזכיר שוב כי בדיקת "גלובס" ברשתות השיווק דווקא העלתה כי חלה ירידה של 10%-20% במכירות של קוקה-קולה.

* משרד התעשייה והמסחר האשים אתכם היום בהטעיית הצרכנים. מה תגובתך?

"אני יכול לדבר רק על העובדות. קיבלנו את הפחמן הדו-חמצני מספק עם תעודה שאמרה שהכל תקין ובדוק לחלוטין".

* יש לכם כוונה לתבוע את מכתשים אגן? הם סיפקו לכם איזשהו הסבר?

"אנחנו לא עוסקים כעת בשום דבר שנוגע לעתיד. הם לא הסבירו שום דבר".

* למה חיכיתם אתמול עד שעות הערב, שעה שידעתם שהבקבוקים יושבים על המדפים וממשיכים להימכר?

"ביצענו אתמול את כל התהליך. אמנם עדיין לא סיימנו לאסוף את המוצרים, יש כמויות זניחות של מוצרים והאנשים שלנו מתודרכים".

תלונות מהצרכנים

* יש לכם יועץ למשבר הזה?

"כל ההתנהלות היא בתוך החברה".

* כיצד גיליתם את הבעיה מלכתחילה?

"התחילו להגיע תלונות משירות הצרכנים על ריח רע מהבקבוקים".

* זה לא משהו שהיה צריך לעלות בבדיקת איכות שגרתית שלכם?

"לא. לא מדובר במשהו שניתן היה לעלות עליו בבדיקה שגרתית".

* איך אתה מסביר את זה שהרשתות לא קיבלו על כך הודעה בזמן אמת?

"זה לא נכון. מיד עם פרסום ההודעה באתרי האינטרנט ואפילו לפני כן, כל הרשתות והקמעונאים הגדולים עודכנו. הם לא אספו לבדם. עשינו זאת בצורה ברורה ומדויקת".

* ב"גלובס" ידענו כבר לפני הצהריים, וההודעה שלכם יצאה רק בערב.

"שום פעולת איסוף לא נעשתה לפני פרסום ההודעה באינטרנט. אנחנו עוסקים בגז פגום שסופק על-ידי יצרן הפחמן הדו-חמצני. אתמול סגרנו את טווח השימוש בגז, והגדרנו מעל כל ספק כדי להסתכל במקסימום האפשרות מתחילת הייצור ועד הסוף. רוב רובם של המוצרים לא יצאו כלל מהמחסנים, או שכבר נאספו מהמדפים. עדכנו את משרד הבריאות, וברגע שידענו מה אנחנו יכולים לתרום - הוצאנו את ההודעה".

עוד כתבות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל