בית המשפט המחוזי בתל-אביב הפחית ל-60 אלף שקל את חיובם של דניאל מולקנדוב, חברת ההשקעות "לב התמר" שבבעלותו ומנהל סניף לשעבר בבנק הפועלים, להשיב למשקיע את השקעתו בתיק ניירות ערך בגין "חיבוץ" שביצעו בחשבונו.
המחוזי קיבל חלקית את ערעורם של השלושה, וייחס אשם תורם בשיעור 40% למשקיע, כשהוא מטיל בספק אם מולקנדוב ביצע "חיבוץ".
"חיבוץ" הוא כינוי לפעולות סרק רבות של מכירה וקנייה כדי להרוויח עמלות תיווך, מבלי להתחשב בטובת הלקוח. במקרה זה גבו הנתבעים בתוך 159 יום עמלות בסך 125 אלף שקל, המהווים 113% משווי התיק (לפחות 259% בחישוב שנתי).
מולקנדוב, פעיל לשעבר בשוק ההון, עומד כיום לדין באשמת מירמה ועבירות על חוק ההשקעות. באחרונה שאב עידוד מפסק דין של השלום בתל-אביב, שדחה תביעת משקיעים, שטענו כי ביצע "חיבוץ", ומשכך הוא אחראי להפסדיהם.
בפסק דין שניתן לפני כשנה קבע שופט השלום, מיכאל תמיר, כי מולקנדוב הפר את חוק הייעוץ כשלא התאים את תיק ההשקעות ללקוח ואף לא הוכיח כי הלקוח ביקש תיק ספקולטיבי. באמצעות עו"ד חנה בר-יוסף ג'ינו עירערו מולקנדוב והאחרים, וערעורם התקבל חלקית על-ידי השופטים ישעיהו שנלר, ד"ר קובי ורדי ורות לבהר-שרון.
מודעות לסיכון
האשם התורם הוטל על המשקיע, עו"ד אריה מוסקוביץ, משום שנקבע כי לפחות בשלב מסוים הוא היה מודע לסיכון בתיק ההשקעות (בין היתר אחרי שהרוויח 37% תוך 3 חודשים), ולמרות זאת בחר להמשיך בהשקעה זו.
השופטים הדגישו, עם זאת, כי מוסקוביץ נכנס להשקעה בעקבות מצגי-שווא של מנהל הסניף ברוך דגני, בהם היה מעורב גם מולקנדוב, וכי מעולם לא הסבירו לו כי מדובר בתיק שכל כולו ספקולטיבי ומסוכן.
השאלה אם נעשה "חיבוץ" או לא אינה משנה לגבי התוצאה, הם הוסיפו, אך הביעו ספקות לגבי הוכחת ה"חיבוץ". זאת, כיוון שכ-80% מהעמלות היו בפעולות שמוסקוביץ הרוויח בהן, גם אחרי ניכוי העמלות, והוא לא הצביע על פעולות סרק שנועדו רק לחייב בעמלות. (ע"א 2545/08).