גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדד-ליין של ברק אובמה: ניצחון באפגניסטן עד יולי 2011

בנאום לאומה הכריז נשיא ארה"ב: "אפגניסטאן אינה וייטנאם... היא אינה אבודה, אך במשך כמה שנים היא הידרדרה" ■ יגדיל את מצבת הכוחות האמריקניים בזירה ב-30 אלף חיילים ■ אנליסטים: האסטרטגיה החדשה תלויה יותר בממשלה החלשה באפגניסטן

בנאום תקיף לאומה, מהאקדמיה הצבאית בווסט פוינט, מציב היום (ד') הנשיא ברק אובמה דדליין לצבא האמריקני: תחילת ניצחון באפגניסטן עד יולי 2011. זה החודש שבו מתחייב הנשיא להתחיל להחזיר את הכוחות הביתה. ועם זאת, במודגש, אובמה אינו קובע תאריך יעד לסיום המלחמה. במטרה להיחלץ מהסטטוס-קוו בזירה האפגנית, מורה הנשיא לתגבר את מצבת כוחות ארה"ב בזירה ב-30 אלף חיילים.

לאחר שלושה חודשי התייעצויות, פסק זמן שחולל תסיסה בארה"ב, פרש הנשיא את האסטרטגיה החדשה לסיום המלחמה בזירה האפגנית לקהל יעד שחרג מהקדטים גלוחי הראש באקדמיה הצבאית: העם האמריקני כולו, בסיס התמיכה שלו במפלגה הדמוקרטית, מתנגדיו הרפובליקנים, הממשלה בקאבול, ממשלת פקיסטן, הטאליבאן וארגון הטרור אל-קאעדה, אי שם בפקיסטן, שמיגורו הוא היעד הסופי של המלחמה. הנאום שלח מסרים לכל אחד מקהלי היעד.

לעם בארה"ב, שתמיכתו במלחמה הולכת ונשחקת, מכר הנשיא תקווה, אולי המצרך הנדיר ביותר בחורף של 2009. "אפגניסטן אינה וייטנאם", אמר אובמה. "... היא אינה אבודה, למרות שהיא הידרדרה במשך כמה שנים".

לאגף הליברלי הגדול במפלגה הדמוקרטית, שהרים קול זעקה נגד הכוונה להעצים את הכוחות האמריקניים באפגינסטן, הגיש נשיא סוכריה: אנו לא נישאר שם לנצח. למעשה, ההתקפלות תחל בעוד שנה וחצי.

המחוקקים הרפובליקניים, שמטיפים נגד זניחת הזירה האפגנית, קיבלו את שלהם: תוספת של רבבות חיילים והתחמקות מכוונת מקביעת מועד ספציפי לסיום המלחמה. דדליין להתחלת הנסיגה, כן. דדליין לסיומה לא. הרמז שמקופל פה: לא נצא, עד שלא נסיים את המלאכה.

ממשלת חמיד קארזאי בקאבול קיבלה אזהרה חמורה: עליכם לטהר עצמכם מהשחיתות שפשתה בכל דרגי המנגנון השלטוני, במשך חודשים, לא שנים. שוב אין לכם "צק פתוח" מארה"ב.

הפקיסטנים מקבלים מאובמה התחייבות ל"שותפות... שתהיה מושתת על אינטרסים הדדיים, כבוד הדדי ואמון הדדי". הנשיא מבטיח לפקיסטן חיזוק יכולותיה צבאיות ומתן "משאבים משמעותים לתמיכה בדמוקרטיה ובפיתוח של המדינה".

"אנו חייבים לשלול מאל-קאעדה מקלט בטוח"

והמסר לטאליבאן ולאל-קאעדה הוא חד-משמעי: "המטרה העליונה שלנו נותרה ללא שינוי, לשבש את התנהלות אל קאעדה, לפרקו ולהביסו, באפגניסטן ובפקיסטן, ולשלול מהארגון את היכולת לאיים על ארה"ב ובנות בריתה בעתיד. כדי להשיג מטרה זו, נפעל למימוש היעדים הבאים בתוך אפגניסטן: אנו חייבים לשלול מאל-קאעדה מקלט בטוח. אנו חייבים לבלום את התנופה של הטאליבאן ולשלול ממנו את היכולת להפיל את הממשלה בקאבול. ואנו חייבים לחזק את יכולת כוחות הביטחון של אפגניסטן".

נקודת המפתח בנאום, ואולי עקב אכילס שלו, מבחינת מתנגדי המלחמה, היא מה שאין בו: תאריך היעד לסיום הנוכחות האמריקנית באפגינסטן, ובמשתמע לחיסול מוחלט של אל קאעדה. מותחי ביקורת טוענים, כי מועד היעד לתחילת היציאה, ביולי 2011, הוא בסך הכל גימיק שנועד לפייס את הפציפיסטים במפלגה הדמוקרטית, שלהם חייב אובמה, במידה רבה, את ניצחונו בבחירות.

בכירים בבית הלבן הביעו תקווה אמש, בתדרוכים לכתבים, שרוב הכוחות האמריקניים בזירה האפגנית ישובו הביתה לפני סוף 2012, המועד שבו יתמודד אובמה שוב על הנשיאות.

אבל אובמה עצמו סירב לקבוע מסמרות לגבי סיום המעורבות האמריקנית והדגיש שיציאת כל הכוחות הלוחמים מאפגניסטן תהיה תלויה במצב בזירה. "בדיוק כפי שנהגנו בעיראק, אנו נבצע את שלב המעבר (כלומר הוצאה סופית של הכוחות) באופן אחראי, ואנו ניקח בחשבון את התנאים בשטח", אמר הנשיא.

את ההחלטה לשלוח 30 אלף חיילים נוספים לזירה, גלולה מרה לרבים בדור שטרם שכח את וייטנאם, הציג הנשיא כאילוץ שמתחייב מהצורך להכשיר את הקרקע לקראת הנסיגה המקווה. "לאחר 18 חודשים, הכוחות יחלו לחזור הביתה", אמר אובמה. "אלה המשאבים שאנו זקוקים להם כדי לתפוס את היזמה, ובה בעת כדי לבנות את יכולות הצבא האפגני וכך תיסלל הדרך לפינוי אחראי של כוחותינו".

"המאמצים למצוא קווי דמיון בין וייטנאם לאפגניסטן אינם אלא קריאה שגויה של ההיסטוריה"

הנשיא היה מודע לטראומה של וייטנאם ולצלקות שהיא הותירה בתודעה הציבורית ובחר להתמודד עם הבעיה ע"י קביעתה כאחד ממוקדי הנאום. המאמצים למצוא קווי דמיון בין וייטנאם לאפגניסטן אינם אלא קריאה שגויה של ההיסטוריה, הוא אומר. המלחמה באפגניסטן נהנית תמיכה בינלאומית רחבה, בניגוד למלחמה בווייטנאם. הטאליבאן אינו משקף מרי עממי המוני כפי שהיה בווייטנאם. ובעוד שהמלחמה בווייטנאם היתה מלחמה ברירה, הפלישה לאפגניסטן היא תוצאה ישירה של פיגועי 11 בספטמבר 2001. למעשה, חלק ניכר מהנאום הוקדש לבניה מחודשת של הלגיטימיות של הנוכחות האמריקנית בזירה האפגנית, נוכחות שנולדה "מרצח של כמעט 3000 אנשים חפים מפשע".

במאמץ להדגיש את תחושת הדחיפות של המלחמה באפגניסטן, אחרי חודשים של היערכות ביורוקרטית, הורה הנשיא לפנטגון להחיש את פרישת הכחות הנוספים. הנחתים הראשונים צפויים להגיע לזירה עוד לפני חג המולד, ב-25 בדצמבר. החיילים הנוספים האחרונים יגיעו באוגוסט 2010.

בחלק מהנאום סגר אובמה חשבון עם ממשל בוש על ההחלטה לפלוש לעיראק, החלטה שגרמה להידרדרות במצב באפגניסטן. "שנים של ויכוחים על עיראק ועל טרור קרעו לקרעים את אחדותנו בסוגיות ביטחון לאומי ויצרו רקע של אומה מפולגת לגבי המלחמה באפגניסטן", קבל הנשיא.

"עלות המלחמה תהיה 30 מיליארד דולר השנה בלבד"

אובמה אמר עוד, כי עלות המלחמה תהיה 30 מיליארד דולר השנה בלבד, אך אמר כי ארה"ב לא תישא לבדה בעול וכי הוא מצפה שבעלות בריתה יתרמו אף הם כוחות נוספים למאמץ המלחמתי.

אנליסטים אומרים, כי נקודת התורפה של האסטרטגיה החדשה היא הישענות גדולה מדי על ממשלת קארזאי ועל יכולתה להכשיר צבא אפגני שצבא ארה"ב יוכל להעביר לידיו, בתוך כשנתיים לכל היותר, את הלוחמה בטאליבאן.

"אני רוצה שהעם האפגני יבין: ארה"ב מבקשת לשים קץ לעידן זה שלמלחמות וסבל. אין לנו שום ענין בכיבוש המדינה שלכם", אמר הנשיא, במאמץ ליצור חיץ בין הטאליבאן לבין האוכלוסיה האפגנית. מותחי הביקורת טוענים, כי הקווים שמבדילים בין העם האפגני לבין הטאליבאן הולכים ומיטשטשים וכי מיגורו של הטאליבאן כתנועה עממית אינו משימה בת ביצוע.

עוד כתבות

רובוט לניקוי בריכות של מיטרוניקס / צילום: יח"צ

מצליחה לשחות גם בימי קורונה: הרווח הנקי של מיטרוניקס צמח ברבעון בכ-7% ל-64 מיליון שקל

מניית יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות השלימה זינוק של 65% מהשפל שאליו צנחה ב-23 במרץ השנה, וחזרה להציג תשואה חיובית מתחילת השנה

בורסת ניו יורק / צילום:  אנדרו קלי, רויטרס

עם ריחוק חברתי, מסכות ובלי אורחים: הסוחרים שבים לוול סטריט

רצפת המסחר של בורסת ניו יורק תפתח מחדש עם כרבע מהסוחרים בלבד ● בשל איסור על כניסת אורחים, צלצול הפעמון המסורתי של מסחר במניה חדשה לא יתרחש עד להודעה חדשה

טלי לאופר  / צילום: סיון פרג'

"יש קריאה להגן על עסקים כחול-לבן. גם התיירות היוצאת היא עסק כחול-לבן"

טלי לאופר, מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות, נכנסה לתפקידה שבועיים בלבד לפני פרוץ משבר הקורונה ● כעת היא נאלצת להתמודד עם ייצוג של מאות משרדי נסיעות ואלפי עובדים שיקרסו אם לא יקבלו סיוע, ומסבירה למה הנוסע הישראלי אף פעם לא היה ברור מאליו

כריית ביטקוין/   צילום: Shutterstock

גם לאחר החצייה: כריית ביטקוין צורכת חשמל כמעט כמו כל מדינת ישראל

בעקבות חציית תגמולי הכרייה של ביטקוין ב-11 במאי, צנח כוח החישוב העולמי של כורי המטבעות הדיגיטליים בכ-38% בשבועיים האחרונים ● אף שצריכת האנרגיה של רשת הביטקוין ירדה ברבע בתקופה הזאת, היא עדיין נותרה עצומה בהיקפה

המעבדה של גיליאד / צילום: Gilead Sciences Inc, רויטרס

גיליאד מציגה תוצאות מעודדות ואוקספורד מתקדמת בניסוי החיסונים

תוצאות של הניסוי המבוקר הראשון הראו שהתרופה מקצרת את זמן ההחלמה ● במקביל, המרוץ לחיסון מתקדם בחברות מסחריות ובגופי מחקר: אוניברסיטת אוקספורד חתמה על הסכם ייצור ושיווק עם אסטרהזנקה

רנו / צילום: רג'י דוביגנאו, רויטרס

רנו וניסאן יקצצו עלויות בהיקף של מיליארדי דולר

שתי החברות ציפו למכור 14 מיליון מכוניות בשנת 2022 ● ואולם, כעת לאחר המשבר העולמי, היעד שנקבע קרוב יותר ל־10 מיליון מכוניות ● "המצב הפך לבלתי אפשרי", מסר מקור מקורב לרנו

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

המגמה החיובית בבורסה נמשכת; קבוצת דלק עולה בכ-6%

עונת הדוחות בעיצומה: אלקטרה צריכה רשמה זינוק של 69% ברווח הנקי ברבעון הראשון ל-27 מיליון שקל ● שגריר ספגה ברבעון שחיקה תפעולית בצל מגזר שיתוף הרכבים ● פז רשמה הפסד נטו של 125 מיליון שקל כתוצאה מנפילת מחיר הנפט

בובות בחלון ראווה חובשות מסיכות בד / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

הישראלים לא אופטימיים: כמחצית מהאוכלוסייה נפגעה כלכלית בתקופת הקורונה, כשליש עדיין סובלים מלחץ וחרדה

בריאות, מצב נפשי ומצב כלכלי הם רק חלק מהתחומים שנבחנו בסקר שערכה הלמ"ס בעקבות משבר הקורונה ● מהי רמת האמון שהציבור נותן בהתמודדות הממשלה עם המשבר, וכמה באמת אנו חושבים כי ב-12 החודשים הבאים מצבנו הכלכלי ישתפר?

בצלאל מכליס, נשיא אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

אלביט: "ההשפעה הפיננסית של השיבושים בפעילות עקב הקורונה לא הייתה מהותית"

החברה הביטחונית, שכבר דיווחה כי השפעות המגפה הגיעו אליה רק אחרי הרבעון הראשון, הציגה צמיחה רבעונית בהכנסות וברווח הנקי ● מדווחת על יישום שורת צעדים לשליטה בעלויות

זיהום אוויר בעיר בייג'ינג, בסין / צילום: Jason Lee, רויטרס

הגרף היומי: לא עובדים, לא פולטים - ירידה בפליטת הפחמן העולמית

לפי הממצאים, הפליטה היומית של גזי חממה צנחה ב-17% בתחילת אפריל, לעומת הרמה הממוצעת בשנת 2019, וכי העולם חווה את הירידה החדה ביותר בתפוקת הפחמן מאז מלחמת העולם השנייה

גיל שרון / צילום: תמר מצפי

למרות הקורונה: גולן הטלקום שמרה על רמת הכנסות דומה לרבעון הקודם

ההכנסות הסתכמו ב-132 מיליון שקל ● הרווח התפעולי ירד בהשוואה לרבעון הקודם אך צמח בהשוואה לרבעון מקביל אשתקד

מנכ"ל מכבי רן סער / צילום:

אסטרטגיית 'הגל השני' של מכבי: התחסנות לשפעת, ריקון בי"ח לטובת אשפוז בית ובדיקות ביוב לאיסוף מודיעין

רן סער, מנכ"ל מכבי: "המטרה היא הצלת חיים והשארת המשק פתוח. עלות הסגר למשק הייתה 2 מיליארד שקל ליום. אנחנו מציעים תוכנית שעולה פחות ממיליארד" ● "השר החדש קיבל החלטות לפתיחת הסגר מיד עם כניסתו וזו החלטה נכונה"

צקי נחמני, בעלים של בתי ספר ללימודי ערבית / צילום: תמונה פרטית

"לפני הקורונה היו בעסק 32 מורים. עכשיו כולם בחל"ת"

צקי נחמני, בעלים של בתי ספר ללימודי ערבית, תושב ירושלים, בן 35 ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

 

מונית של אובר. העיר המארחת של משרדיה טרם נקבעה / צילום: shutterstock

תביעה בארה"ב: "הבורר שפסק לטובת אובר בתביעת תיאום המחירים פעל מתוך פחד"

הערעור שהוגש בסוף השבוע כלל קטע מתמלול המשפט בו אמר הבורר: "אני פועל מתוח פחד. הפחד שלי הוא שאם הייתי פוסק כי פעולותיה של אובר אינן חוקיות, הייתי צריך אבטחה. לא הייתי יכול ללכת ברחובות בלילה. אנשים היו רודפים אותי" ● אובר תידרש להגיב לטענות עד לסוף השבוע

דוד קנפו, יו"ר עמותת האדריכלים/ צילום: איל יצהר

לנצל את המשבר: התאחדות האדריכלים דורשת מהמדינה לרכוש 80 אלף דירות מהקבלנים

שישה סעיפים מופיעים במסמך שחיברו בהתאחדות האדריכלים, להצלת ענף הבנייה ● בין תמיכה בפריפריה לקידום תחבורה ציבורית, הם מבקשים גם רשת ביטחון נרחבת לקבלנים ● היו"ר דוד קנפו: "אנחנו כמו מישהו שעומד על סף תהום"

בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

מי שומר על השומרים: האם לפרקליט המדינה והיועמ"ש אין שום בקרה?

לפי נתניהו, האנשים שהגישו נגדו כתב האישום נהנים מחסינות מביקורת ● האומנם? 
המשרוקית של גלובס

גילי רענן וליאור סיימון מסייברסטארטס / צילום: יח"צ יוסי זליגר

גילי רענן מגייס 100 מיליון דולר לקרן שנייה ומצרף את ליאור סיימון כשותפה

סיימון, לשעבר בקרן ארבור האמריקאית, מצטרפת לקרן סייברטארטס, אותה הקים רענן ב-2018 ● בקרן השקיעו יזמים ומנהלים בכירים בעולם הסייבר

אלדד קובלנץ / צילום: דן חיימוביץ

מועצת תאגיד השידור עומדת להתפזר; מי ייפקח על "בור תקציבי" של 40 מיליון שקל?

רובה המכריע של מועצת תאגיד השידור תסיים את כהונתה השבוע, ועד שלא ימונו לה לפחות עוד חמישה חברים, תקציב בהיקף של כ-750 מיליון שקל יישאר ללא פיקוח ● תאגיד השידור: "ההנהלה נערכת לקיצוצים במינימום פגיעה בעובדים ובתוכן"

נכס למכירה בארה"ב.  שינוי פרדיגמה   / צילום: אריק סולטן

פרופטק: משכללים את שוק הנדל"ן בתקופת מיתון

תחום ה-PropTech בא לעשות סדר בשוק בתקופה שבה בעלי נכסים מתקשים למצוא שוכרים, שוכרים מתקשים לשלם ורוכשים מתקשים לגייס הון ● פלטפורמות כמו Lucas Project ו-StepLadder הן דוגמאות בולטות לאופן שבו זה מתבצע

מוצרי חלב על מדפי שופרסל / צילום: תמר מצפי

רשות התחרות נגד הרבנות הראשית: דרישת הכשרות המחמירה מייקרת את מוצרי החלב

מבדיקת רשות התחרות עולה כי "דרישת הרבנות לכשרות מחמירה במוצרי חלב מקשה על היבוא ומפחיתה תחרות" ואף מגדילה את עלויות היבוא בשיעור של עד 10% ביחס לעלות המוצר ● ממליצה לאפשר מתן כשרות למוצרים המכילים חלב נוכרי, תוך יידוע הצרכנים על סוג כשרות המוצר