קירסטן ראוזינג, היורשת של חברת טטרה פק השבדית, נדהמה בשבוע שעבר כאשר ג‘ון פרגוסון, היועץ לענייני סוסים טהורי גזע של שליט דובאי, השייח מוחמד בין ראשיד אל מקטום, לא קנה דבר ביריד הסייחים המסורתי של ניומרקט, בריטניה.
"זו היתה הפעם הראשונה שמישהו יכול לזכור שלא ראינו אותו קונה דבר", אומרת ראוזינג, אחת המומחיות המובילות בבריטניה להרבעה של סוסים גזעיים. בשוק הסוסים המשובחים ומרוצי הסוסים שוררת עצבנות רבה ביחס להתרחשויות בדובאי ולאפשרות שהשייח מוחמד, דמות מרכזית במרוצי הסוסים, יתחיל לרסן את הוצאותיו בתחום זה.
קשה להפריז בהערכה של היקף ההשקעות של השייח מוחמד במרוצים בשלושים השנים האחרונות. דארלי, חברת גידול הסוסים שלו, מחזיקה ביותר מ 200 אלף דונם אדמה בבריטניה, אירלנד, ארה“ב, אוסטרליה ויפן.
עסקי ההרבעה של השייח מקיפים 55 סוסים ויותר מ־800 סוסות, עם הכנסה שנתית של 150 מיליון דולר. גודולפין, עסקי המרוצים של השייח בדובאי, שמצויים במרחק 10 דקות נסיעה ממשרדו, אימנו כמעט 1,500 סוסי מרוץ ב-17 שנות קיומם, וצברו פרסים בסך יותר מ-20 מיליון דולר.
האימון של הסוסים בבריטניה עולה כ-4 מיליון ליש“ט. דארלי וגודולפין מעסיקים יחד יותר מ-2,500 עובדים. השייח משלם עבור רבים מהם את הוצאות המגורים, כדי להבטיח שהם יגורו בשכנות לסוסים שלו.
פול רוי, יו“ר הרשות הבריטית למרוצי סוסים, אומר שאנשים בתעשייה הזו שואלים אם רמת התמיכה של השייח תימשך. "זו היתה השקעה מסיבית בגידול, אימון ומתן חסויות, שיש לה כמובן אפקט גדול על התעשייה".
פרגוסון מסכים לקביעה הזו. בתשובה לשאלה אם יש לגידול הסוסים ולמרוצים עתיד ללא מעורבות המעסיק שלו, הוא מעדיף לדבר על הישגיו של השייח עד כה. "ללא המעורבות והנדיבות של משפחת מקטום, אני באמת מאמין שעסקי גידול וטיפוח הסוסים בבריטניה היו דומים לאלו של איטליה וגרמניה, שהם זניחים בהרבה".