כמעט ארבע שנים לאחר שהחליט בג"ץ לבטל את מפת אזורי העדיפות הלאומית שאימצה ממשלת ישראל בשנת 2002 בטענה כי המפה הפלתה אזרחים ערבים לרעה, מתכוון ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להביא ביום א' הקרוב מפה חדשה לאישור הממשלה. המפה קובעת סדרי עדיפויות בתחום החינוך, התשתיות, הדיור והתעסוקה.
על פי המפה המסתמנת, שגובשה בארבעת החודשים האחרונים על ידי מנכ"ל משרד רה"מ, אייל גבאי, שיעור האוכלוסייה הערבית מבין כלל האוכלוסייה שתהנה מהמפה החדשה (המונה 2 מיליון איש בסה"כ), יעמוד על כמעט 40% - וזאת לעומת כ-8% במפה הקודמת. על פניו נראה כי מדובר בתיקון מהותי, שכן שופטי בג"ץ מתחו בעבר ביקורת חריפה על כך שמתוך 500 ישובים שנכללו בעבר באזור עדיפות לאומית א', נמנו רק 4 ישובים ערבים. השופטים אמרו אז כי אין הם יכולים לקבוע שהממשלה ביצעה אפליה מכוונת כנגד ערבים, אך יחד עם זאת היא לא סיפקה הסברים מספקים לשאלה כיצד נקבעו הקריטריונים לחלוקת המפה. כך למשל, רבים מהישובים שנכללו באזור פיתוח א' היו סמוכים לגבולות המדינה, בעוד שמרבית הישובים הערבים נמנים אמנם עם הפריפריה של הארץ, אך אינם סמוכים לגבול.
במפה החדשה יכללו הנגב, הגליל ואזור עמק יזרעאל. בנוסף, יכללו גם אזורים מעבר לגבולות 67: רמת הגולן ו"ישובים המאוימים ביטחונית ביהודה ושומרון". עוד נקבע כי גם אזורים הסמוכים עד 7 ק"מ מהגבול, יזכו לעדיפות. במשרד רה"מ אמרו ל"גלובס" כי הם בשום אופן לא שקלו להעניק "סוכריה" למתנחלים לאור סוגיית הקפאת הבנייה בהתנחלות, וציינו כי אזורי יהודה ושומרון נמנו גם בעבר עם מפת העדיפות הלאומית. במשרד רה"מ הסבירו כי הדגש במפה הנוכחית היה על חיזוק אזורים שלמים ולא סיוע לישובים באופן נקודתי, וזאת גם אם באזור מסוים שזוכה לעדיפות ישנם ישובים מבוססים. כך למשל, הישוב "עומר" שבנגב, יזכה לעדיפות לאומית אף על פי שהוא נחשב לאחד הישובים החזקים ביותר מבחינה סוציו-אקונומית.
יצוין כי בג"ץ טען בהחלטתו הקודמת כי לממשלה אין סמכות לקבוע מפה כזו אלא לכנסת בלבד, ועל כן בחוק ההסדרים האחרון, אותו אישרה הכנסת, נכלל סעיף המסמיך את הממשלה לקבוע מפת עדיפויות סוג של התחכמות פוליטית. יצוין עוד כי המפה שגובשה אינה סופית, וכי אחר הצהריים היא הובאה לעיונם של שרי מפלגת העבודה.