ל
עומר נירהוד זה לא היה אמור לקרות. חברת
דטהסייף בראשותו כבר ידעה עליות וירידות, צמיחה וצניחה, משברים כלכליים לצד זמני פריחה, אבל הצליחה תמיד להישאר על הרגליים.
הפעם, זה הלך רחוק מדי. נירהוד, שהתחיל את הקריירה בתחום המחשוב בתור סטודנט מהסלון בבית, הצליח לגדל חברה לדוגמא, עם שיעורי רווח גבוהים בהרבה ממה שהשיגו הקולגות בשוק, לצמוח מהר, ולהתמקם בשורה הראשונה של חברות המחשוב בשוק הישראלי. היום כל זה קרס.
בשנת 2002 היה נירהוד במצב דומה. אז, בתקופת המשבר הקודם, רכשה דטהסייף את חברת יוניטק שקרסה ודטהסייף ספגה בעקבות כך הפסד של מיליוני שקלים, מה שיכול להוות גזר דין מוות לחברה בתחילת הדרך.
אבל נירהוד הצליח לצאת מזה וכעבור שנה וחצי השתחררה דטהסייף מתוצאות הרכישה ההיא, והתחילה לרוץ קדימה, להכפיל את המכירות מדי שנה, לקנות חברות מתחרות וגם להגיע לבורסה בת"א מתישהו, כפי שהיה בתוכנית.
בעולם המחשוב אמנם מתעסקים רבות במכירת מוצרים חכמים, אבל זה הקצה של שרשרת המזון בכל הנוגע לקרבה להיי-טק. שיעור הרווח מתוך המכירות הוא נמוך, רף החדירה לשוק נוגע ברצפה והתחרות גדולה ומתרכזת בעיקר סביב המחיר. דטהסייף הצליחה לא רע הרבה בגלל הידע של נירהוד להגיע לשיתופי פעולה מוצלחים עם חברות ענק כדוגמת מיקרוסופט, ויכולת תפעול גבוהה של נירהוד עצמו, שבמקור מגיע בכל מתחום הנוירו-פסיכולוגיה.
המשבר הנוכחי הביא חברות רבות בשוק המחשוב למרחק נגיעה מהסוף. נירהוד היה יכול לקחת את דטהסייף פעם נוספת דרך המשבר ולהמשיך לצמוח אחריו. אבל העומס הפעם היה גדול יותר. הרכישה של רשת DMO וההשקעה בסגמנט המיועד למכירה ללקוחות הסופיים לא היו מתאימים לתקופה שכזו. עבור החברה המשבר הזה הפך לקטלני.