גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתרבות שפע לתרבות צנע

שיא המשבר כבר מאחורינו, אך הצרכנים עדיין חשים רגשי אשם על צריכת מותרות

השינוי בהתנהגות הצרכנית בעולם המערבי, שהחל לפני כשנתיים עם תחילת המיתון וכיום ברור לרבים כי הוא רק הולך ומתבסס, מניע חוקרים ומומחי שיווקי לבדוק את שורשי סיבותיו. מרטין לינדסטרום, מומחה לאסטרטגיית מיתוג ומחבר הספר Buyology, טוען כי הסיבה לכך היא התחזקות רגשות האשם של הצרכנים - אלה שתמיד קיננו בהם, במיוחד בסצנה המעיקה כאשר המוכר העביר את כרטיס האשראי במקום המיועד לכך בקופה. רוב הצרכנים נהגו להדחיק את תחושות האשם, אך המיתון הנוכחי הגיע והעצים רגשות אלה עד כי הם הפכו לתופעה המסרבת לדעוך, ועל-פי מומחי שיווק ואנליסטים היא מצביעה על מגמה שעשויה להישאר עימנו זמן רב. מתארים אותה כמגמה של חזרה לערכים בסיסיים, ערכים של חיסכון והימנעות מקנייה אימפולסיבית.

גרסה אחרת המסבירה את השינוי שחל בהתנהגות הצרכנים, התקפה לא פחות מזו של לינדסטרום, משמיעה קבוצת היועצים הגדולה BAIN, שערכה מחקר מקיף וקבעה כי הקונים סובלים ממה שמכונה "בושת המותרות" (Luxury Shame). אישית, אני מאמין כי רגש הבושה הוא הגורם העיקרי לשינוי בהתנהגות צרכנית של העשירונים הגבוהים, החשים כי כל החצנה של עושרם, בין אם במכוניות ראוותניות, או בתכשיטים ובגדי מעצבים סלבריטאים, תסמן אותם כיעד לטינת ההמונים מהעשירונים הנמוכים יותר. אצל העשירונים הנמוכים יותר, לעומת זאת, התבסס והתחזק רגש האשמה על בזבוז המשאבים המצומצמים של המשפחה על מוצרים "מיותרים".

המיתון גרם להלם

הסימפטומים הראשונים לתופעה זו נתגלו כבר בראשיתו של המיתון הנוכחי, שבניגוד לתקופות מיתון קודמות נפל כרעם ביום בהיר על הכלכלה המערבית, ובתוך זמן קצר, ללא כל התראה מוקדמת, גרם לסוג של הלם שנכון להיום משחק תפקיד מרכזי בשינוי שחל בהתנהגות הצרכנית. דווקא בישראל, המורגלת בתקופות מיתון שנכנסו לחיינו בלי התראה מוקדמת, כמו מלחמת לבנון הראשונה וגחמות אובססיביות של שרי אוצר לדורותיהם, השינוי בהתנהגות הצרכנית שחל במיתון הנוכחי הוא בפורמט "לייט", ועל-פי ניסיון העבר ייתכן כי כאשר תתחיל תקופת פריחה חדשה, הציבור כאן יחזור להרגלי הקנייה הקודמים.

את סינדרום "בושת המותרות" ניתן היה לזהות כבר בנובמבר 2008, כאשר היומון הבריטי "דיילי טלגרף" דיווח על תופעה חדשה אז, לפיה גם עשירים מופלגים הקפיאו רכישות של מוצרים שרק כמה חודשים קודם לכן בוצעו על-ידם כמעט ללא שיקול-דעת.

ג'סטין סוליבן, המנכ"ל של ריג'נט ג'ט האמריקנית, הרוכשת שעות אוויר של מטוסי מנהלים עבור לקוחות מהאלפיון העליון, אמר בראיון ל"דיילי טלגרף" כי כל הלקוחות שנהגו להזמין ארוחות יקרות בעת הטיסה, החלו מאז שהחל משבר האשראי לרכוש בשדה-התעופה כריכים שהחליפו את הארוחות היקרות - זאת למרות שהמחיר הממוצע של טיסה כזאת הוא סביב 30 אלף דולר, והמחיר של ארוחת צהריים יקרה הוא זניח לעומת ההוצאה העיקרית. הסיבה העיקרית לכך היא, שהמנהלים יצרו באופן ספונטני סוג של הפרדה בין הטיסה היקרה החיונית לעסקיהם לבין ארוחת "שחיתות" שאינה יאה בתקופת משבר זו והנתפשת כ"בושת מותרות".

זוהי התנהגות טבעית של אלה שרמת חייהם הגבוהה לא תיפגע כהוא זה בשל המיתון, אך אינם רוצים "למשוך אש" של אלה הכפופים להם, וכמובן של התקשורת, שלאחרונה טיפלה למשל בהוצאות בלתי מבוקרות של שרים ישראליים על בתי מלון בחו"ל, והניעה אותם להנחות את הנהלות משרדיהם לצמצם משמעותית את רמת ההוצאות שלהם בנסיעות.

ואכן, "בושת המותרות" אובחנה באותו חודש נובמבר 2008, כאשר פורסמו תוצאות של סקר שנערך על-ידי Unity Marketing במדגם של 1,200 צרכנים עשירים (הכנסה של 210 אלף דולר ומעלה לשנה), שהחלו לקנות לפי רשימות ולערוך מחקרי השוואת מחירים לפני קבלת החלטת קנייה. אך עתה, על סף הכניסה לשנת 2010, ולמרות הצהרות ודיווחים חוזרים ונשנים על המיתון שחלף, נראה כי חלק גדול של הצרכנים לא רק מסרבים לחזור לתקופת הבזבוז הגדולה ודבקים בגישה של קנייה מבוקרת וזולה, אלא שהם מגדילים משמעותית את קופות החיסכון שלהם.

דו"ח שפורסם בתחילת החודש מראה, כי עובדי מדינה אמריקנים שיפרו באופן דרמטי את מצב החסכונות שלהם במשך תקופה של שישה חודשים שהסתיימה בחודש ספטמבר האחרון. עובדי המדינה הגדילו בתקופה זו את קרנות הפנסיה שלהם ואת תוכניות החיסכון שלהם ב-56%, כאשר צרכנים אמריקנים מהמעמד הבינוני שאינם עובדי מדינה הגדילו את חסכונותיהם ב-11%.

לינדסטרום אומר, כי בעוד שבעבר התבססה ההתנהגות הצרכנית בארצות המערב על "יישור קו עם השכנים" ("Keeping up with the Jones") על-פי הביטוי "הדשא של השכן ירוק יותר", הרי שעתה הצרכן המצוי משקיע מאמצים ביישור קו עם שכניו המתנהגים על-פי כללי "דן חסכן".

הקמעונאים מודאגים

מרטין לינדסטרום, שערך מחקר רציף במשך 3 שנים, אומר כי אחד הממצאים הברורים שלו הוא עלייה משמעותית ברגשות האשמה של הצרכן בעת ביצוע הקנייה בפועל, באותן שניות ספורות שבהן מחליק המוכר את כרטיס האשראי שלו על גבי המודם שבקופה. בתחילתו של תהליך קצר זה, כאשר המוכר נוטל לידיו את כרטיס האשראי של הלקוח, רגשות האשמה הם סבירים, אך הם הולכים ומתעצמים באותו פרק זמן קצר של שניות, עם סיום תהליך חיוב הכרטיס, המייצר אצל הקונה רגשות אשמה המטרידים את מנוחתו ומלווים אותו גם לאחר שסיים את הקנייה וחזר לעיסוקיו. אך מתברר, כי כאשר אותם צרכנים מבצעים קנייה באינטרנט, רמת רגשות האשמה נמוכה משמעותית בהשוואה לקנייה המבוצעת על-ידם בחנויות פיזיות.

הקמעונאים, שרואים בדאגה את הירידה במכירות, הופכים ליצירתיים יותר, ומשתמשים בטקטיקות שונות כדי להגדיל את מכירותיהם. אחת מהן, המיועדת לעמעמם את רגשות האשם, מתבצעת הלכה למעשה על-ידי מותג הנעליים Cole Haan, שהציע 15% הנחה לצרכנים שיתרמו את הנעליים הישנות שלהם לארגון צדקה מסוים. ואכן, על-פי דיווחים שונים מסתבר כי גדל מספר העסקים המודיעים לקהלי היעד שלהם, כי יתרמו חלק מסוים מהכנסותיהם למטרות צדקה ראויות.

לינדסטרום מציע לציבור הצרכנים להשתמש בכמה שיטות בדוקות שהתגלו במחקריו, כדי לצמצם משמעותית את הוצאותיהם. אחת ההמלצות של לינדסטרום היא, שכאשר יוצאים לקניות עדיף להשאיר את הילדים בבית, שכן צרכנים שילדיהם התלוו אליהם בקניותיהם קנו 40% יותר מוצרים מאשר אלה שהעדיפו לעשות זאת בגפם. הסיבה לכך - ילדים יודעים להשתמש בטכניקות "סחיטה" שונות ויעילות כדי לאלץ את הוריהם לקנות להם מוצרים שונים. אחת השיטות הננקטות על-ידי ילדים היא להניח במפתיע את המוצרים שאספו על גבי המסוע המשנע את המוצרים אל הקופה, כאשר ההורים נבוכים ומתביישים לנהל בשלב זה ויכוח פומבי עם ילדיהם. לינדסטרום גם מציע להיזהר משיטות הטעייה של הקמעונאים, כמו אותו קמעונאי שהתקשה למכור פחית משקה ב-2.50 דולר, והציג ליד הקופה הצעה מפתה: 2 פחיות תמורת 5 דולר... המחקרים שערך מראים גם, כי צרכנים המשוטטים בסופרמרקט עם עגלת קניות גדולה מבצעים קנייה גדולה ב-30% בהשוואה לאלה המשתמשים בעגלה קטנה.

השאלה שעדיין אין לה מענה היא, עד מתי ימשיכו הצרכנים לקנות באופן מחושב וזהיר על-פי רשימות שעוברות לעתים צנזורה של בני או בנות זוג. הבשורה הבעייתית לקמעונאים היא כי בהפוך על הפוך, נראה כי הצרכנים מתחילים ליהנות מעצם החיסכון, ורואים בכך גם סוג של התרסה על מוצרים שנקנו ללא שיקול-דעת ושלאחר מכן התברר כי אין להם כל שימוש יעיל. כפי שהציג זאת הפרופסור מרק כהן מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, שזיהה על-פי מחקרים שונים, כי עדיין לא נראה באופק שינוי בהתנהגות הצרכנים החדשה, גם אם המיתון יחלוף לחלוטין.

* הכותב הוא יועץ לשיווק. www.trends-news.com

עוד כתבות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

המסחר באירופה נפתח במגמה שלילית; למה איירבוס מאבדת גובה?

הדאקס והפוטסי יורדים בכ-0.4%, הקאק מאבד מערכו כ-0.3% ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● הביטקוין ממשיך לאבד גובה, הזהב חזר לרף 5,000 דולר ● עדכונים שוטפים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"שבועיים" גורליים: האם טראמפ ישתמש באותו טריק פעמיים?

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ● צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות, תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה״

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על המוח שלכם? תשקיעו בשרירי הרגליים

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; אקרו קופצת לאחר המיזוג עם ישראל קנדה

מדדי ת"א 90 יורד בכ-0.6%, ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.2% ● אקרו מזנקת ביותר ב-8% לאחר העסקה עם ישראל קנדה ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● השוק הקוריאני חזר בסערה לאחר חופשת חג ● עדכונים שוטפים

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"