גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

יש במדינה ארבע רשויות: שופטת, מבצעת, מחוקקת, ורשות אוצר

יורם גבאי מכה על חטא. בשנות ה-80 וה-90 הוא היה שותף להפיכת האוצר למשרד הדומיננטי במשק, ולהחלת חוק ההסדרים: "אמרנו, 'נשתלט על המשק', אנחנו כאן הילד האחראי". היום הוא מבין שנוצרה מפלצת וקורא לרסן אותה >

באחד מימי החודש שעבר התהלך ד"ר יורם גבאי בחדרו, לשכת יו"ר פעילים, חברת ניהול ההשקעות של בנק הפועלים, והתכונן לעימות עם פרופ' אהרן ברק. "הנשיא ברק", כפי שהעירה לו זמן קצר קודם לכן בטלפון המזכירה, שהודיעה לו על הזמנתו לאירוע. נושא העימות היה פסק הדין האחרון של בג"ץ, שאסר את הקמת בית הכלא הפרטי. "אני הולך להרגיז אותו מאוד", אמר גבאי לאורח שתהה לפשר החיוך שעלה על שפתיו. "אני הולך להגיד לו שההתערבות של בג"ץ בנושא הפרטת בתי הכלא הייתה בוטה. אני לא מבין למה לקחו דווקא את בתי הסוהר. למה בג"ץ לא מתערב בהפרטת בתי אבות ובתי חולים? כבוד הזקן והחולה פחות חשובים מכבוד האסיר?".

למפגש בין ד"ר גבאי לפרופ' ברק יש ממד נוסף. בתחילת שנות ה-90, על רקע חקיקת חוקי היסוד החדשים, הוביל ברק את בית המשפט העליון למעמד של כוח והשפעה חסרי תקדים. שנים בודדות קודם לכן, ב-1985, בימי תוכנית הייצוב למשק, היה גבאי שותף ליוזמת חוק ההסדרים, שהפך את משרד האוצר לגוף החזק ביותר בממשל הישראלי. אבל בעוד ש"המהפכה השיפוטית" של ברק נעשתה במוצהר, ועמדה מראשיתה במוקד דיון ציבורי ומחלוקות פוליטיות, המהפכה הקטנה שחוללו גבאי וחבריו להנהלת האוצר עברה בשקט יחסי. בראיון ל-G, לרגל צאת ספרו "כלכלה פוליטית" (הוצאת הקיבוץ המאוחד), מדבר גבאי בגלוי על "שלטון האוצר". הוא מסביר מדוע החליטו הוא וחבריו "לעשות סדר" במדינה, כיצד הצליחו לסכל כמעט את כל המהלכים שלא תאמו לאג'נדה שלהם, ומדוע אסור לדעתו לאפשר למצב הנוכחי להימשך.

הרעיון לחוקק את חוק ההסדרים, אומר גבאי, עלה ב-1985, במהלך ישיבה שגרתית של הנהלת האוצר. החוק נחקק בפעם הראשונה באותה שנה, והפך עם השנים לכלי בידי האוצר והממשלה להעברת שינויי חקיקה ויוזמות במסלול מקוצר ושנוי במחלוקת. "כבר מהרגע הראשון היה ברור ליוזמי החוק איזו מטרה הוא נועד למלא; אמרנו, 'נשתלט על המשק'. לא רק נשלוט בתקציב אלא גם על הרפורמות. זה אומר לכווץ את הכנסת, כי מלכתחילה כל הרעיון היה להצמיד את חוק ההסדרים לחוק התקציב באופן שהממשלה תהיה חייבת להעביר את החוק. למה עשינו את זה? כי מ-1973 עד 1985 ראינו איך האחרים הרסו את המשק. אז אמרנו, 'אנחנו נעשה סדר, אנחנו כאן הילד האחראי'".

המבוגר האחראי.

"הילד. היינו הרי נערי האוצר. חוק ההסדרים הביא אותנו לשיא הכוח. בעשר השנים הראשונות שאחרי החוק בכלל לא היו לנו יריבים. מ-1995 בערך החלה להופיע האופוזיציה, אבל גם היום האוצר מאוד חזק".

כשגבאי מדבר על "האחרים שהרסו את המשק", הוא מתחבר לזיכרונות הקשים שיש לו משנותיו הראשונות באוצר. הוא הגיע לאוצר עם תואר שני בכלכלה מהאוניברסיטה העברית, אחרי שלמד אצל מרצים מהוללים כמו דן פטנקין ויורם בן-פורת. הנחיתה לא הייתה קלה. המשק היה בתקופת השפל הקשה ביותר בתולדותיו. גירעון תקציבי של 15% תוצר, חוב לאומי של כמעט 300%, והוצאות ממשלה תופחות והולכות. גם ההתנהלות היומיומית באוצר לא הייתה קלה לעיכול עבור הצעיר הלא-משופשף. "במילה אחת - אנרכיה", אומר גבאי, ומכוון לקשר השתיקה סביב ויסות מניות הבנקים, שהתפוצץ ב-1983, מלחמת לבנון, התוכניות הכלכליות של שמחה ארליך ושל יגאל הורביץ שהתרסקו בגלל הגירעונות האדירים, הסטריית הפיחותים, מסים והיטלים שנשלפו מהשרוול בניסיון נואש למלא את החור הנפער בתקציב, והישיבות הליליות המפורסמות שזכו להפוך לקלישאה בתקשורת הישראלית - "כל הלילה דלקו האורות במשרד האוצר".

אחת הישיבות האלה נחרתה לגבאי עמוק בזיכרון. "לקראת שלוש בבוקר הועלו כל מיני הצעות הזויות, כמו להטיל את החוב הלאומי של ישראל על כל האזרחים", משחזר גבאי. "בארבע בבוקר צלצלתי למנהל מס רכוש הביתה, ושאלתי אותו אם אפשר להטיל מס רכוש על מלאי; הוא ענה שכן. בבוקר ההצעה עברה בממשלה. אחר כך לקח לנו ארבע שנים להיפטר מהמס המוזר הזה".

גבאי, שהיה אז הממונה על המחקר הכלכלי, קיבל הוראה מפורשת להמציא מסים. "אמרו לי, תשיג כסף. העליתי את מס הנסיעות, והייתי מעורב בהעלאת המע"מ ובמלווה של"ג. המצאתי כל מיני מסים מוזרים - היטל מט"ח והיטל הקצבת מט"ח, היטל יבוא של 100%. המיסוי העקיף הוא כלי נהדר, כי הוא לא חייב אישור הכנסת מראש אלא בדיעבד, אחרי שישים יום. הייתי מוציא היטל בתוך 15 דקות, משיג חתימת שר, ובבוקר היה מס".

זיכרון צורם אחר מאותה תקופה, ממשיך גבאי, היה הססנותם של הדרגים המקצועיים, שהתקפלו בפני מהלכים שהכתיבו הדרגים הפוליטיים - מהלכים שהיו מנוגדים לשיקול דעתם המקצועי. דוגמה לכך היא דיון החירום שערכה הנהלת האוצר באוגוסט 1983, שבו הוחלט לסגת מתוכנית הפיחותים האיטיים שהגו שר האוצר יורם ארידור ויועצו יקיר פלסנר. ארידור צפצף על הדרגים המקצועיים שלו, והשאר - היסטוריה.

לגבאי אין ספק שהזיכרונות האלה, שלו ושל בני דורו באוצר, הם הגורם העיקרי למדיניות האגרסיבית שהנהיגו באוצר מאז תוכנית הייצוב. "הדור שלי הוא דור הטראומה של כלכלה שיצאה מכלל שליטה", הוא מספר. "הפחד שלנו מהאינפלציה, מתקציב ביטחון שזלל 25% מהתל"ג. בגלל זה עשינו אובר-שוטינג במדיניות הריסון התקציבי שהנהגנו. בגלל זה פרסמנו בכוונה תחזיות שמרניות מדי לגבי גביית המסים, אני אומר את זה ביושר. הפחד הכי גדול שלנו היה אובדן שליטה".

חוקי, אבל מנוגד לרוח החוק

גבאי, 62, מקדיש בספרו חלק נרחב לתיאור תוכנית הייצוב והמהלכים שקדמו לה. הוא אינו חושש לקחת לעצמו קרדיט נכבד, ומודה שלא פעל בשיטות הכי נקיות כדי להשיג את מטרותיו. "התעקשתי לפתוח את השווקים באופן חד-צדדי - למרות שחשבו שהשתגעתי - כי הבנתי שאם נחכה להדדיות התהליך יתעכב בעשרים שנה", הוא אומר. "את כל הרפורמה של פתיחת השווקים העברתי במסלול 'עוקף כנסת' - זה לא בלתי חוקי, אם כי אפשר לטעון שזה מנוגד לרוח החוק. כל העלאת מסים חייבת לעבור את ועדת הכספים, אבל לא הורדות מסים. אז קבענו מתווה של הפחתות הדרגתיות במכסים כמעט לאפס, על-פני שבע שנים, מבלי שזה בכלל הגיע לדיון בכנסת".

גבאי רואה בחוק ההסדרים סימפטום לחוסר אמון כמעט מוחלט של האוצר בכנסת וביכולתה לנהל דיון ענייני ברפורמות. "אנשי האוצר משוכנעים, אולי בצדק", הוא כותב בספרו, "שחברי הכנסת יצביעו נגד רפורמות מסוימות, גם אם הם תומכים בהן, רק מתוך שיקול שהדבר יכול לפגוע בהם בקרב קבוצה קטנה של בוחרים פוטנציאליים".

במבט לאחור, מה היה סוד ההצלחה של תוכנית הייצוב?

"העקביות. אני טוען שאם תדבק באסטרטגיה אחת במשך עשרים שנה לפחות - תצליח. זה הגורם המרכזי להצלחה, יותר מהשאלה אם האסטרטגיה שלך מעולה או רק טובה. החלטנו ב-1985 שהדבר הכי חשוב הוא תקציב מאוזן ופתיחת שווקים, והאוצר ממשיך לשמור על העקרונות האלה עד היום. כל השאר היו יוזמות שצצו ונפלו".

גבאי סבור שלא ניתן להבין את התנהלות האוצר בשנים האחרונות מבלי להכיר קודם את מה שהוא מכנה "האנטומיה של איש האוצר". "בכירים כמו החשב הכללי או הממונה על התקציבים", הוא אומר, "רואים עצמם כפופים אך ורק לחוק ולהגדרת תפקידם".

ומי מגדיר מהו התפקיד?

"אתה בעצמך. אני, למשל, הגדרתי לעצמי שהמטרה שלי בתפקיד היא ליברליזציה. זה אומר בעצם שיש לך אחריות מוחלטת. כלומר, אם השר מבקש ממני משהו, ואני מגיע למסקנה שמדובר במשהו שמנוגד לאחריות שלי - אני איאבק בו. בגלל זה, למשל, אני, כממונה על הכנסות המדינה, נאבקתי נגד מיסוי קצבאות הילדים, בגלל שהגעתי למסקנה שזה יהרוס נורמות כמו שוויון, יעילות האכיפה".

זאת אומרת שאתה רואה את תפקיד האוצר גם בממד ערכי?

"בהחלט. מעבר ליעדים כמו יציבות פיננסית וליברליזציה התפקיד של האוצר הוא למנוע הרס נורמות. בדיוק כפי שהרשות השופטת שומרת על הציות לחוק. אני, אגב, אוהב לומר שיש במדינה ארבע רשויות - שופטת, מבצעת, מחוקקת, ורשות אוצר".

האוצר יודע לחנוק

דרך משקפיו של איש אוצר, מציע גבאי הסתכלות מזווית אחרת על כמה מהנושאים המרכזיים שעומדים בשנים האחרונות על סדר היום הציבורי. התפלה, למשל, היא דבר רע. למה? "כי האוצר רוצה להעלות את מחיר המים לחקלאים, והתפלה משמעותה יותר מים, ודחיית הצורך בהעלאת תעריפי המים לחקלאים. אז אם אני איש אוצר, ואני לא רוצה התפלה - לא תהיה התפלה".

איך?

"בהמון דרכים. קח את המכרזים - אני מנסח אותם. אני יכול לנסח את המכרז בצורה כזו שייקח ארבע שנים לסיים אותו, ושבסוף לא יהיה אף זוכה. אני יכול להדליף לתקשורת, ואני יכול ליזום הקמת ועדת מומחים. ותזכור שבסך-הכול אני צריך למשוך שנתיים בכל פעם, עד שהממשלה תתחלף".

עוד דוגמאות?

"חברת החשמל. האוצר רוצה להפריט אותה, והעובדים מתנגדים. אז האוצר 'מייבש' את חברת החשמל; למשל בכך שהוא מעכב את ההשקעות בתשתית ייצור החשמל, כמו בניית תחנות כוח חדשות. באופן כללי, האוצר מתייחס מאוד בחשדנות להשקעות בתשתיות. קח את קו הרכבת המהירה לירושלים - האוצר דואג בעקביות לחנוק את רוב הפרויקטים הגדולים בתשתיות, למרות שפורמלית הוא תומך בהם - למה? כי באוצר פוחדים שהעלויות ייפלו בסוף על התקציב, ויאיימו על היציבות הפיננסית".

עד כמה משרדי הממשלה האחרים מודעים לכך?

"לא מספיק. אני מעביר בשנים האחרונות הכשרות לסמנכ"לים במשרדי הממשלה, ואני מוצא את עצמי מסביר להם איך להעביר מהלכים עם האוצר. אני אומר להם שאין טעם ליזום שינויים ללא הסכמתו, כי אם האוצר מתנגד - לא יעזרו תמיכת ראש הממשלה והחלטת ממשלה. הם לא רלבנטיים. חייבים ללכת לאוצר ולדבר איתו בשפה של תן וקח. האוצר יכול להיות מאוד נדיב כשאתה מדבר איתו על דברים שהוא רוצה, התייעלות למשל".

אז מה בעצם כל-כך רע במצב הזה?

"יש לזה מחירים קשים. אני לא מכיר עוד מדינה עם רמה כזו של צנטרליזם. בבריטניה או בארצות הברית, האוצר קובע את תקציב המשרד, אבל למשרדים יש אוטונומיה לנהל את התקציב שלהם לפי העדפותיהם המקצועיות. אצלנו כל סעיף בתקציב בפיקוח משרד האוצר, והתוצאה היא תת-ביצוע.

"אבל מה שקרה כאן יותר חמור. עיקרנו את משרדי הממשלה - והם התרגלו והתחילו לאהוב את זה. נוח להם עם זה שאין להם אחריות מקצועית. הם הפכו ללוביסטים. הם אומרים, 'שהאוצר ישבור את הראש'. קח, למשל, את המאבק השנתי על הגדלת סל התרופות. הדרגים המקצועיים במשרד הבריאות מתנגדים להגדלה כי היא באה על חשבון אינטרסים אחרים, כמו מניעה או מיטות אשפוז, אבל הם מעדיפים להודיע שהם בעד, ולתת לאוצר את תפקיד 'האיש הרע' שמתנגד".

והאוצר מוכן לזה.

"כן. יש כאן ברית של שוטים".

ולמה אתה חושב שהאוצר יבקש מרצונו להפחית לעצמו סמכויות?

"כי הגענו למצב קטסטרופלי. כי סדרי העדיפויות במשרדי הממשלה לא נקבעים על-פי הבנת הגורמים המקצועיים, אלא על-פי האוצר, שהדבר היחיד שמעניין אותו הוא יציבות פיננסית ואיזון תקציבי. אבל גם האוצר מבין שזה טוב בטווח הקצר אך גרוע בטווח הארוך, כי בסופו של דבר אנשי המקצוע נמצאים במשרדים. יש לך בביטוח הלאומי עשרה אנשים שהם אנשי מקצוע מעולים ברווחה. באוצר יש אולי אחד וחצי. מגיע בחור בן 25 שקרא קצת חומר באינטרנט על מערכות רווחה באיטליה ובבריטניה - וכבר יש לו דעות!".

בספר מגבש גבאי כמה הצעות מעשיות לסדר היום: הוא מציע להחזיר את מערכת ההעדפות התקציביות למשרדים הייעודיים, ולאסור על האוצר להתערב בחלוקה הפנימית של התקציבים. הוא קורא להוציא את נציג משרד האוצר מדיוני ועדת סל התרופות, ולחייב את שר החינוך להחליט אילו תקציבים ותמיכות של המשרד ייפגעו אם יוחלט על הקטנת מספר התלמידים לכיתה. את חוק ההסדרים מציע גבאי להניח על שולחן הכנסת תשעה חודשים לפני ההצבעה על אישורו, כדי לאזן בין הצורך בקיום הליך דמוקרטי נאות לחשש שלוביסטים וקבוצות לחץ יצליחו לנטרל מהלכים חשובים למשק.

"גם הגרועים נשארו"

במקביל להתחזקות מעמדו של האוצר בתוך הממשלה התחולל במשרד הממשלתי הירושלמי שינוי פנימי עמוק. "משרד האוצר עבר שינוי מנטלי אדיר", אומר גבאי. "בשנות ה-80 הוא היה עוד משרד ממשלתי; היום הוא חלק מהסקטור העסקי. כשהגעתי למשרד, אנשים היו באים לעבוד באוצר לכל החיים. היו אנשים שמילאו תפקיד ארבעים שנה. היום, אם אתה יותר משלוש שנים בתפקיד - זה מתחיל להיראות לא טוב. אלה נורמות שנוצרו באגף התקציבים, והתפשטו היום גם לאגף שוק ההון ולרגולטורים (רשות ניירות ערך, הרשות להגבלים עסקיים, ע' ב'), שהם בעצם סניפים של האוצר".

אבל לא לבנק ישראל.

"כי בנק ישראל הוא מקום העבודה המושלם. תנאי שכר של הסקטור העסקי עם הקביעות של הסקטור הציבורי. אתה יכול לעבוד פחות כשמתחשק לך. באוצר לא תעבור את ה-17 אלף ברוטו, והבכירים מגיעים בקושי ל-30. בבנק ישראל אתה מתחיל עם 30, והבכירים כבר עוברים את ה-50".

זה טוב או רע?

"גם וגם. מצד אחד הבנק הצליח לשמר את האנשים האיכותיים שלו - במחלקת המחקר שלו יש אינטלקטואלים אחד-אחד; מצד שני, גם הגרועים נשארו".

בני דורו של גבאי - דוד ברודט, אלי יונס ואהרון פוגל מיסדו את הנורמה של קריירה שנייה במגזר הפרטי. "תופעה לא מלהיבה, אך בלתי נמנעת", אומר גבאי, שבעצמו עשה את המעבר בגיל מאוחר יחסית, 49, אחרי התלבטות שנמשכה לא מעט שנים. הוא סירב להצעה לתפקיד בכיר באחד הבנקים, והעדיף תפקידים "רגועים" יחסית, שהותירו לו זמן לעסוק בפעילות האהובה עליו ביותר - הוראה.

השקפת עולמו הכלכלית של גבאי מתחלקת לשניים: "בכל מה שקשור למערכות הרווחה, החינוך והבריאות, אני סוציאל-דמוקרט. אני מתנגד, למשל, להורדת מסים. הורדנו את משקל המסים מהשיא של 43% תוצר בשנות ה-70 עד ל-37% היום - וכל ההפרש הזה גולגל על הציבור. פחות מכך יהיה כבר בלתי נסבל. בכל מה שקשור למערכת העסקית אני בעד חופשיות מוחלטת. לא הייתי מתערב בשוק המט"ח בחיים, והייתי נותן לדולר ליפול גם לשלושה שקלים. זה קודש מבחינתי, בגלל החשש מכוחות ספקולטיביים".

ומה שקרה כאן בשנה האחרונה לא שינה את דעותיך?

"לא, אבל היום אני פחות נחרץ. הייתי אומר שיש הסתברות גדולה שפישר צודק. אני חייב לציין שבנק ישראל הוכיח במשבר שהוא דינמי ויודע להפעיל הרבה דמיון. אפשר לומר, כל הכבוד". **

עוד כתבות

בנייה בהתנחלות ביהודה ושומרון / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh/SOPA

יסתיים בחברות בנייה? החשש האמיתי מהסנקציות הבריטיות נגד ישראל

בריטניה הטילה סנקציות על 8 חברות בנייה שפועלות ביהודה ושומרון ● עו"ד טרוור אסרסון, שהיה פעיל במאבק נגד סיקור מוטה על ישראל, מזהיר בראיון לגלובס מפני האפשרות שהיעד הבריטי הבא הוא הבנקים ● "זו תהיה פגיעה הרסנית בכלכלת ישראל", הוא קובע

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

רק שתיים מתוך "7 המופלאות" מצליחות להכות את S&P 500

מתחילת 2025, אלפאבית ואפל הן היחידות מבין ענקיות הטכנולוגיה שהניבו תשואה גבוהה מזו של מדד S&P 500 ● בעוד אלפאבית נהנית מההתחזקות במעמדה במרוץ ה-AI, אפל דווקא מתבלטת בזכות החשיפה המצומצמת שלה להשקעות הענק בתחום

עומרי כספי / צילום:  Ilya Melnikov

פאלו אלטו מסדרת לעומרי כספי אקזיט מהיר

ענקית הסייבר שהקים ניר צוק רוכשת את סטארט-אפ הבינה המלאכותית Applied Compute תמורת 4.5 מיליארד דולר ● כספי, שנכנס להשקעה כבר בשלבים המוקדמים, עשוי ליהנות מתשואה משמעותית ● החברה הוקמה רק בשנה שעברה בידי יוצאי OpenAI, ורק לפני שבועות ספורים גייסה הון לפי שווי של 3.25 מיליארד דולר

האחים אמיר (מימין: שלומי ויוסי) / צילום: יונתן בלום

למרות הנפילה במניה: שני המוסדיים שהפכו לבעלי עניין בשופרסל

מנורה ומגדל רוכשות מניות שופרסל והופכות לבעלות עניין, למרות הירידה החדה במניה בחודשים האחרונים ● שתי חברות הביטוח השקיעו יחד כ-46 מיליון שקל ומחזיקות כעת ביותר מ-5% ממניות הרשת כל אחת – הבעת אמון מסוימת באחים אמיר, שאיבדו כ-4 מיליארד שקל משווי השוק של החברה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה באדום; מדד הבנייה נפל בקרוב ל-4%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.3%, מדד ת"א 90 נפל בכ-1.7% ● הירידות הגיעו במקביל לתנודתיות שנרשמה בוול סטריט ● מניות הבנייה ירדו אחרי שדוחות של אאורה ודניה סיבוס הציגו שחיקה ברווחים ● מגה אור טיפסה לאחר שדיווחה על שני הסכם נוספים מול לקוח אסטרטגי בתחום חוות השרתים - לגלובס נודע כי הלקוח הוא חברת הענן נביוס ● דיסקונט נפלה אחרי הדוחות

משמאל: האדמירל קופר, הרמטכ''ל זמיר וראש הממשלה נתניהו, במפקדה האמריקאית בקריית גת. בן בית באזור / צילום: ap, Staff Sgt. Michael Ito

הרמטכ"ל אייל זמיר נפגש בקריה עם מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM), אדמירל בראד קופר

בפגישתם קיימו הערכת מצב משותפת שבמהלכה דנו בהתפתחויות האזוריות ובאתגרים הביטחוניים המשותפים ● דיווח ב"ניו יורק טיימס": איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע - תוצאות שבטהרן רואים כהבעת אי-אמון במלחמה שמנהל טראמפ ● צה"ל השמיד תוואי תת-קרקעי ששימש את חיזבאללה בהר דב ● צבא כווית הודיע כי מערכות ההגנה האווירית פועלות ליירוט כטב"מים עוינים ● עדכונים שוטפים

כספים שנתפסו בפשיטת המשטרה / צילום: דוברות המשטרה

פרשת “פלאש רויאל”: חשד להלבנת הון בהיקף של חצי מיליארד שקל, סחיטה באיומים וזיוף

המשטרה עצרה 14 חשודים בחשד לעבירות כלכליות והלבנת הון בהיקף של כחצי מיליארד שקל ● במסגרת חקירה נגד תשתיות כלכליות של ארגון פשיעה נתפסו בפשיטות רכבי יוקרה, שעונים, מזומנים ונכסים

האחים אבי, רפי וג'ו נקש, בעלי השליטה בארקיע / צילום: יח''צ

האחים נקש בתגובה ראשונה לעסקת ארקיע: "נעשו טעויות, ננפיק חברות בארץ"

ג'ו, רפי ואבי נקש, שהחזיקו בחברת התעופה במשך שני עשורים, מתייחסים לראשונה לעסקה בתגובה לכתבה שתפורסם בגלובס ● האחים מודים בטעויות כמו אי גידור מחירי הדלק הסילוני שהובילה להפסדים של עשרות מיליוני דולרים: "טבעי שיש אי־הסכמות"

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פאלו אלטו עקפה את התחזיות והכריזה על רכישה חדשה ב-4.5 מיליארד דולר

פאלו אלטו זינקה במסחר המאוחר אחרי שעקפה את התחזיות, העלתה את הצפי השנתי והכריזה על רכישה חדשה בתחום ה-AI ב-4.5 מיליארד דולר ● הכנסות החברה זינקו ב-39% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו ב-3.45 מיליארד דולר

שי ג'ינפינג, ולדימיר פוטין, דונלד טראמפ / צילום: ap, Vladimir Voronin, Pavel Bednyakov, Alex Brandon

​איראן, אוקראינה וברקע פרשת אנבידיה: מנהיגי המעצמות הגדולות בעולם נפגשים בסין

נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא רוסיה פוטין יגיעו ביום חמישי לסין לפגישה משולשת עם המארח, שי ג'ינפינג ● פוטין יתמקד במלחמה באוקראינה, טראמפ במלחמה עם איראן ושי בנושאים כלכליים ● וכיצד תשפיע עננת פרשת אנבידיה והריגול?

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, spatuletail

אסיה במגמה מעורבת; החוזים בוול סטריט עולים בעקבות הנפקת הענק של אנתרופיק

גלובס מגיש עדכון ראשון ממצב השווקים בעולם ● והבוקר: המשקיעים נערכים להנפקת הענק של אנתרופיק - הביקוש גבוה פי שישה, אך החשש מתנודתיות מעיב ● מניות הבידור והתיירות בדרום קוריאה מזנקות על רקע ההתקדמות בהסכם הסחר עם סין ● הפד אותת על המשך העלאות ריבית והזהיר מסיכוני ה-AI ● לקראת הנפקת הענק של אנתרופיק: הביקוש גבוה פי שישה, אך החשש מתנודתיות מעיב ● פאלו אלטו זינקה לאחר דוחות חזקים ורכישת ענק ● וגם: מדד ה-S&P שבר רמת תמיכה קריטית, ב-BTIG מזהירים מנפילה נוספת, בעוד בג'יי.פי מורגן שומרים על אופטימיות

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

הבורסה בלונדון סוגרת את מרכז הפיתוח בפתח תקווה ותפטר 30 עובדים

לפי ההערכות, הסיבה הרשמית לסגירת הפעילות של מרכז הפיתוח היא העלות הגבוהה של החזקתו, ובכל זאת הוא נסגר בעיתוי רגיש - ביום שבו השיקה בריטניה תוכנית סנקציות נגד ישראל

מל''ט של חברת ת'אנדר טייגר / צילום: ap, Chiang Ying-ying

המדינה שמתחמשת לקראת מלחמה. עם נשק ישראלי

לגלובס נודע כי חברת "ת'אנדר טייגר" הטייוואנית חשפה לאחרונה חימושים משוטטים מתוצרתה בשילוב טכנולוגיות ישראליות ● בכיר טייוואני לגלובס: "נשמח להעמקת השת"פ"

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

המספר החשוב בדוחות אנבידיה ומה אמרה המנכ"לית החדשה?

בשיחת המשקיעים הראשונה שלה כמנכ"לית הזמנית, קולט קרס העלתה את תחזית צמיחת ההכנסות לשנת הכספים הבאה לכ־75% וטענה כי מבחינה עסקית, "העסקים כרגיל" • ומה נאמר על המנכ"ל היוצא?

חנה קפלן / צילום: פרטי

כנערה חשבה ש"שוק ההון זה שם קוד לעשירים", היום צוברת הון לרכישת דירה

חנה קפלן החלה להשקיע בעקבות חברה שצירפה אותה ל"מועדון האלף", שמטרתו להרחיב ידע של נשים בשוק ההון ● היא לא מגדירה עצמה משקיעה אקטיבית, מעדיפה מדדים ומחזיקה במניית מקס סטוק מסיבות אישיות ● בעתיד היא מתכננת להשקיע יותר בנדל"ן ● המשקיעים החדשים

ביטול חוזה / איור: Shutterstock

הקונה רצה לבטל את רכישת הבית בגלל מוות במקום. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה על אכיפת עסקת מכר של בית בשווי 20 מיליון שקל, לאחר שהקונה ביקש לבטל את העסקה בעקבות מידע על נסיבות מותו של בעלה המנוח של המוכרת ● נקבע כי המוכרת לא הייתה מחויבת לחשוף מידע אישי שאינו קשור לנכס או למאפייניו ● השופט קבע כי על קונה הסבור שמידע אישי מסוים מהותי עבורו לברר זאת בעצמו במסגרת המשא ומתן

ד''ר אריק יוז, ראש הפיתוח והמחקר הגלובלי בטבע והמנהל הרפואי הראשי / צילום: באדיבות טבע

פרישה מפתיעה: המנהל הרפואי של טבע קיבל הצעה אחרת ועוזב באופן מיידי

ד"ר אריק יוז כיהן בתפקיד ב-4 השנים האחרונות ורק בשבוע שעבר הציג את ההתקדמות של טבע בתחום המו"פ במסגרת כנס בניו יורק ● המנכ"ל ריצ'רד פרנסיס: "יוז משאיר את טבע בעמדה חזקה לקראת הפרק הבא"

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

רונן גינצבורג, מנכל דניה סיבוס / צילום: ענבל מרמרי

הכנסות דניה סיבוס זינקו לשיא, אך הרווחיות בבנייה למגורים נחתכה

הכנסות חברת הבנייה והתשתיות גדלו בכ-15% ברבעון השלישי, אך הרווחיות נפגעה בשני תחומי הבנייה המרכזיים שלה ● מנגד, תחום התשתיות הציג שיפור, וצבר ההזמנות הגיע ל-24 מיליארד שקל ● המניה צונחת בחדות במסחר בת"א