הממשלה תדון היום (א') בהצעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למפת אזורי העדיפות הלאומית החדשה, מפה שקובעת סדרי עדיפויות בתחום החינוך, התשתיות, הדיור והתעסוקה.
על פי המפה המסתמנת, שגובשה בארבעת החודשים האחרונים על ידי מנכ"ל משרד רה"מ, אייל גבאי, שיעור האוכלוסייה הערבית מבין כלל האוכלוסייה שתהנה מהמפה החדשה (המונה 2 מיליון איש בסה"כ), יעמוד על כמעט 40% - וזאת לעומת כ-8% במפה הקודמת. במפה החדשה יכללו הנגב, הגליל ואזור עמק יזרעאל. בנוסף, יכללו גם אזורים מעבר לגבולות 67: רמת הגולן ו"ישובים המאוימים ביטחונית ביהודה ושומרון". עוד נקבע כי גם אזורים הסמוכים עד 7 ק"מ מהגבול, יזכו לעדיפות.
המפה החדשה צפויה לעורר התנגדויות משני צדי המפה הפוליטית. הטענות של שרי ש"ס צפויות להיות בדבר ישובי הפריפריות שחלקם לא נכנסו למפה או שיתקוצבו פחות, וכן הם צפוים לדרוש להכניס את ישובי גוש קטיף למפה. מפלגת ישראל ביתנו צפויה לדרוש להכניס את מעלה אדומים. במפלגת העבודה, שאיימו שלא לתמוך במפה של נתניהו, מבקשים להכניס את אשקלון למפה, במקום ההתנחלויות.
גבאי נשאל הבוקר (א') בראיון בגלי צה"ל לגבי אזורי העדיפות, מדוע לדוגמא עיר כמו אשקלון, שהיתה נתונה במשך מספר שנים להתקפות טילים שבגללן יצא צה"ל למבצע צבאי רחב, לא נכנסה למפה. גבאי אמר כי המטרה היתה ליצור מפה אפקטיבית, וכי אשקלון זה "אירוע נקודתי".