גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"על אף התרומה המוכחת של הבנקים להתנהלות המשק בעת המשבר, אנו עדים לקריאות חוזרות ונשנות להחלשת המערכת הבנקאית בכלל, והבנקים הגדולים בפרט, לדעתי, לקחי המשבר הפיננסי העולמי מחייבים אותנו לנהוג בדיוק להיפך. החלשה של הבנקים, שהתגלו במשבר האחרון כגורם מייצב, עלולה לאיים על יציבות המערכת הפיננסית בעתיד ולהשפיע לרעה על המשק הישראלי. המשק זקוק נואשות לגופים גדולים המסוגלים לשאת בצרכי הפיתוח שלו, ועל כן אני סבורה שהניסיונות להחליש את הבנקים הגדולים בישראל, בטעות יסודם", אמרה מאור.

מאור התייחסה לרגולציה הפיננסית ובמיוחד לגופים המוסדיים: "אני סבורה שהשינויים ברגולציה במערכת הפיננסית, צריכים להיות הדרגתיים ומותאמים למשק. יש להבטיח קיומם של כללי משחק נאותים, ולאו דווקא אחידים, המתאימים למאפייני פעילותם של כל השחקנים הפיננסיים. למערכת הבנקאית בישראל מנגנוני חיסון מוכחים וטובים. על כן, אל לנו להיחפז בהעתקת מרשמי תרופות מהעולם, למחלות שאינן מצויות אצלנו" אמרה מאור.

בניגוד לרגולציה על הבנקים, כשמדובר בגופים החוץ בנקאיים, מאור מוטרדת מאיכות הרגולציה. "במשבר למדנו שנטילת סיכונים גבוהים ע"י גופים מוסדיים, עשויה לפגוע בחוסכים. על אף החשיבות הרבה של החיסכון, לטווח הארוך למשק, לא נעשה די בכל הקשור לפיקוח ואכיפה של הסיכונים הללו בתחום החוץ בנקאי".

שדרוג ניהול הסיכונים

מאור לא סבורה שהמשבר הפיננסי מאחורינו. להערכתה רמת הסיכון בשווקים פחתה, אבל, המערכת הפיננסית העולמית טרם התייצבה. "המערכת וודאי שלא חזרה למצב של "עסקים כרגיל", בייחוד כשהעברת החוב מפרטים למדינות מאיימת על יציבותן של כלכלות. כך שהרמה "החיסונית" של המערכת הגלובלית עדיין חלשה".

הנושא העיקרי לשנים הקרובות להערכת מאור הוא ניהול הסיכונים, כאשר ניהול סיכונים חד וברור יוביל לירידת רווחים. "המשבר הגביר את המודעות והצורך לניהול אפקטיבי של הסיכונים בשווקים הפיננסיים. אין גבול לחשיבות של ניהול וגידור הסיכונים. זה נכון לכל ארגון המבקש להבטיח את קיומו לאורך זמן. חכמים ככל שנהיה, תמיד נהיה מוגבלים ביכולתנו לאמוד את כל הסיכונים - ובמיוחד נהיה מוגבלים ביכולתנו לצפות את הבלתי צפוי".

שינוי בהקצאת המשאבים הלאומיים

מאור מוטרדת מאוד מהירידה בהון האנושי בישראל ומהפגיעה ביתרון התחרותי של המדינה "ישראל מתבססת על איכות גבוהה של הון אנושי וידע טכנולוגי, שנבנו במשך שנים רבות על ידי השקעה מאסיבית - ברובה ציבורית - בהון אנושי, הן באוניברסיטאות המחקר והן במערכת הביטחון. בשנים האחרונות נפגעו מערכות אלו מבחינה תקציבית ויכולתן לשמר את התנאים החיוביים גם לעתיד, ולשרת לאורך זמן משק מתקדם, מוטה יצוא, של מוצרי היי טק, כבר אינה מובטחת. שימור היתרונות בתחומים אלה קריטי להתפתחות העתידית שלנו".

"אל לנו לחדול מלשאוף ליצירת איכות גבוהה, שתניח את היסודות לחדשנות ותעצב תשתית שתציב את ישראל בקדמת שוקי העולם. דבר זה יכול להתבצע אך ורק על ידי שינוי של ממש בהקצאת המשאבים הלאומיים והפניית המשאבים לתחומים אלה, שבהם קצרה ידו של השוק מלהושיע. לצערי, גם ההשקעה הגולמית בתשתיות בישראל נמצאת במגמת ירידה וקיים פער, הגדל והולך עם השנים, בהשקעה הנצברת בתשתיות ביחס לממוצע מדינות ה-OECD. השקעה בתשתיות היא תנאי הכרחי בדרכנו לשימור ולשיפור מעמדנו כמדינה מתקדמת וצומחת, ועלינו לנהוג בהתאם".