כש"צאר השכר" של ממשל אובמה, קנת פיינברג, הורה לחברות שחולצו על ידי הממשל לקצץ את שכר בכיריהן ולהפחית את הבונוסים, אמריקנים רבים קידמו בשורה זו בברכה בלתי מסויגת, אפילו בשמחה. מדיניות חדשה זו מתאימה לאינסטינקט הצדק והנקמה האנושי. בהתחשב בתפקוד שלהם, שכר הבנקאים נראה ממש לא הוגן.
הבנקאים טוענים כמובן שהגינות היא לא שם המשחק כאן, והם צודקים. הנקודה אינה תשלום הוגן בהתבסס על תרומה, נקודת מבט שהיא למעשה סוציאליסטית. השכר צריך להיות בנוי כדי למשוך סוג מסוים של טאלנט. גובה התשלום אכן משפיע על מי שמתעניין בעבודה, והוא צריך לעזור לאחד את האינטרס של העובד עם האינטרס של החברה.
יותר מכל דבר אחר, השכר צריך ליצור מוטיבציה. זה לא שאנחנו רוצים לחלק לטיפוסים הללו צ'קים של 700 אלף דולר, אומרים הבנקאים, אבל אנחנו חייבים לעשות זאת כדי לקבל ביצועים טובים יותר מטאלנטים טובים יותר.
בנקודה הזו, הבנקאים טועים. באחרונה ליקטנו עדויות לכך שנפנוף צ'קים שמנים לנגד עיני העובדים אינו משפר ביצועים. אם כבר, הוא פוגע בהם.
כדי לבחון את השפעת הבונוסים על הביצועים, ערכנו נינה מזר, אורי גניזי, ג'ורג' לוונסטין ואני כמה ניסויים. באחד מהם נתנו לשפני הניסוי מטלות שדורשות תשומת לב, זיכרון, ריכוז ויצירתיות. ביקשנו מהם, למשל, להרכיב פאזלים ולשחק משחקי זיכרון אגב קליעת כדורי טניס לסל. הבטחנו לשליש מהם שכר יום עבודה אם ביצועיהם יהיו טובים. שליש שני קיבל הבטחה לשבועיים שכר, והשליש השלישי קיבל הבטחה למענק שכר חודשי (לפני שתשאלו מהיכן הסכומים, נספר לכם שהמחקר נערך בהודו, שבה עלות המחיה נמוכה יחסית). ומה קרה? קבוצות הבונוס הנמוך והבינוני תפקדו בצורה זהה, וקבוצת הבונוס הגבוה השיגה את הביצועים הגרועים ביותר.
המינוס של הבונוס. אם אתם מצפים לבונוס שמן בקרוב, אולי כדאי לכם להפסיק לקרוא ברגע זה. חזרנו על הניסוי ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס).סטודנטים לתואר ראשון קיבלו הזדמנות להרוויח 600 או 60 דולר תמורת ביצוע מטלה שנמשכה ארבע דקות. חלק מהמשתתפים התבקשו להשתמש בכישורים קוגניטיביים (חיבור מספרים); אחרים ביצעו רק עבודה מכאנית (הקלדה מהירה ככל האפשר). במשימה האחרונה, הבונוס הגבוה יותר באמת עבד. אך כאשר הוספנו כישורים קוגניטיביים, ואפילו בסיסיים, למטלה, התוצאות נראו כמו תוצאות הניסוי בהודו: הבונוס הגדול ביותר הניב את התוצאה הגרועה ביותר.
בסוגריים אציין שבמחקר אחר על יצירת מוטיבציה במסגרת ציבורית, גילינו שאנשים רוצים לתפקד טוב יותר בעיני אחרים, אך כמו עם בונוסים גבוהים יותר, התברר שביצועיהם היו גרועים יותר ככל שעלתה הנוכחות הציבורית.
אם הניסויים מחקים את העולם האמיתי, הבונוסים המאסיביים לא עובדים כפי שהבנקאים רוצים שיעבדו. ארגונים מציעים יותר מדי כסף, ומקבלים תוצאות נמוכות מדי בעקבות הלחצים להשיג תוצאות. אני סבור גם שהמענקים הענקיים מעודדים עבודה שמבטיחה אותם - נניח יצירת מכשירי משכנתאות מורכבים - במקום עבודה שמשפרת את ביצועי הארגון, וכך מתבטלת האחידות בין אינטרס היחיד ואינטרס הארגון. ייתכן כי המשבר הפיננסי לא נגרם למרות הבונוסים, אלא בגללם.
כמה שווים 3 מיליון דולר. בונוס חריג מגביר את הפעילות. לו הצעתי לכם 3 מיליון דולר תמורת ביצוע חריג, תעבדו כנראה יותר שעות ותגלשו פחות לפייסבוק בשעות העבודה. עם זאת, טעות לחשוב שעשיית יותר מובילה לתוצאה טובה יותר. האם יותר שעות יגרמו לתשומה שלכם להיות מחושבת יותר? יצירתית יותר? האם תהיו מסוגלים למצות יותר את פוטנציאל המוח שלכם ולספק יותר ערך? כנראה שלא. למעשה, תקבלו כנראה ביצוע טוב יותר אם תציעו 300 אלף דולר או אפילו 30 אלף דולר.
באחרונה הצגתי את הממצאים שלנו בפני קבוצת בנקאים בכירים, והם הקשיבו בנימוס. כאשר סיימתי, הם הבטיחו לי שהעבודה שלהם ושל עובדיהם אינה מתנהלת באותו דפוס. אמרתי להם שעם תקציב המחקר הנכון והשתתפות מתאימה מצדם, נוכל להעמיד במבחן את הקביעה הזו.
הם לא גילו עניין.