גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לאן תלך הריבית בשנה הקרובה?

האם קברניטי המשק ישכילו להעלות אותה בצורה חכמה, והאם למשקיעי האג"ח לא ייגרמו הפסדים במהלך

כפי שהסברנו בשבוע שעבר, מדיניות הריבית של בנק ישראל - כמו של כל בנק מרכזי אחר בעולם - נועדה לשרת את המטרה של יציבות המחירים. בישראל מוגדר יעד יציבות המחירים מזה שנים כאינפלציה של 1% עד 3% לשנה.

ניתן, אם כן, לבדוק את שיעור הריבית הנוכחי של בנק ישראל בשני הקשרים. ההקשר ההיסטורי - כלומר, עד כמה שונה הריבית הריאלית הנוכחית בישראל מזו שהייתה מקובלת בעשור האחרון - וההקשר הבינלאומי - כלומר, היכן עומדת כיום ישראל בהשוואה לשאר המדינות בעולם.

חשוב להדגיש שאנחנו מתייחסים לריבית הריאלית ולא הנומינלית, שכן לריבית הנומינלית אין משמעות ברמה ההשוואתית. הריבית הריאלית מוגדרת כפער שבין הריבית הנומינלית לאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים.

בדיקה של ההקשר המקומי-היסטורי מגלה כמובן שבפרספקטיבה כזאת, הריבית בישראל, הן נומינלית והן ריאלית, היא מהנמוכות שהיו אי פעם. היו אמנם פרקי זמן שבהם הריבית הריאלית הייתה שלילית, כלומר, נמוכה מהאינפלציה בפועל (כמו, למשל, בשנים 1992-1993), אבל בעשור האחרון הריבית הריאלית בישראל הייתה חיובית, ונעה בדרך כלל בין 2% ל-3%.

בהקשר הבינלאומי בדקנו את שיעור האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ב-32 מדינות, ואת שיעור הריבית הרשמית הנוכחית. הממצאים הם גם מעניינים וגם מפתיעים. ישראל, על פי הבדיקה, מצויה במקום ה-31 מבין 32 מדינות, כשמתחתיה נמצאת רק הודו עם ריבית ריאלית שלילית של 4.9% (ראו טבלה).

ריבית של 2.5%-3% בסוף 2010

אם כן, הריבית הריאלית בישראל היא שלילית מאוד ונמוכה הן בפרספקטיבה היסטורית של המשק הישראלי והן בהקשר בינלאומי רחב.

ריבית כזו מתאימה למשק המצוי במיתון כשקברניטי המשק משתמשים בנשק הריבית כדי לחלצו מהמצב, ולעודד אותנו, הצרכנים, להקדים רכישות, להקטין באופן זמני את החיסכון, ולהגדיל את הצריכה.

עד כאן, הכל טוב ויפה. אלא, שלמדיניות הזו של ריבית ריאלית שלילית יש גם מחיר. המחיר מתבטא קודם כל בעלייה, לפחות זמנית, באינפלציה, כפי שאכן קורה בישראל. הוא מתבטא גם בעלייה בתנודתיות של מחירי הנכסים הפיננסיים, וככל שהמדיניות נמשכת, גובר החשש לערכם העתידי, כאשר המדיניות תשתנה. בנוסף, מכיוון שרמת ריבית אינה מייצגת שיווי משקל במשק לטווח הארוך, גם מחיריהם של נכסים רבים אינם נמצאים בשיווי משקל, ועלולים להשתנות במהרה אם תועלה רמת הריבית הריאלית במשק.

לכן, כאשר מנסים להעריך מתי, באיזה קצב ובאיזו עוצמה תשתנה מדיניות בנק ישראל בשנת 2010, יש להביא בחשבון כמה פרמטרים. הראשון הוא שיעור הצמיחה במשק ובעולם (ובמיוחד בקרב שותפות הסחר של ישראל). ככל שזה יתברר כגבוה יותר, כך תגבר הנטייה להעלות את הריבית בקצב ובשיעור גבוה יותר.

השני הוא היעד שעל בנק ישראל לעמוד בו - היציבות האינפלציונית. כלומר, שיעור האינפלציה שתתפתח במהלך השנה הקרובה: גם בפועל - מדי חודש ובראייה של 12 חודשים אחורה - וגם ראיית שוק ההון את האינפלציה ל-12 ול-24 החודשים הבאים. ככל שאלה יהיו גבוהים יותר, עשוי בנק ישראל להפתיע גם במהלך אגרסיבי יותר של העלאת ריבית. זאת כדי לשגר לשוק מסר של "אני לא אתן לאינפלציה להרים את ראשה".

הפרמטר השלישי הוא שיעור הריבית ותוואי התפתחותה במדינות אחרות. אין זה סוד שבנק ישראל חושש מפגיעתו של שקל חזק מדי בייצוא הישראלי, ומכאן גם בצמיחת המשק. העלאת הריבית בשיעור חריג בהשוואה לשיעורה בארה"ב, אירופה ומדינות אחרות, עלולה לחזק את השקל יתר על המידה, ובנק ישראל ישתדל להימנע מכך.

אז מה השורה התחתונה? בהתחשב בנתונים הידועים כיום, הן לגבי הכלכלה העולמית, ובמיוחד לגבי הכלכלה הישראלית, נראה שריבית בנק ישראל תועלה במהלך 2010 בשורה של העלאות מדודות, ותגיע בסוף אותה שנה לשיעור של 2.5% עד 3%. היא לא תישאר שם, ובמהלך 2011 היא אף עשויה להגיע לאזור ה-5% (נומינלית), בו שהתה טרום המשבר.

אין כמובן ביטחון שכך אכן יהיה, אבל זה התרחיש המרכזי. סטייה ממנו, למטה או למעלה, תלויה בראש ובראשונה בסביבה האינפלציונית, ולאחר מכן בנתוני המשק בישראל ובארה"ב. השאלה הגדולה היא כיצד יתמודדו משקי העולם עם קיפול המדיניות הפיסקלית והמוניטרית שהיו מאוד מרחיבות במהלך המשבר. כלומר, האם הכלכלה העולמית תוכל לתפקד כהלכה בכוחות עצמה, וללכת היטב ללא סיוע.

ומה יקרה אם ההתקפלות מן המדיניות המרחיבה תהיה אגרסיבית או מהירה מדי, כך שתפגע בהתאוששות בעודה באיבה? ומנגד, התקפלות מאוחרת מדי עלולה לייצר אינפלציה של ממש, האם קברניטי המשק האמריקני והישראלי ידעו לזהות את העיתוי למהלך הנכון בזמן הנכון?

אין ספק כי לכל השאלות האלה יש משמעות קריטית לגבי מדיניות ההשקעה בכלל, וההשקעה בשוק האג"ח, בפרט. עקום התשואה השקלי שהוא כיום תלול מאוד, גם לאחר השתטחותו החלקית בחודשים האחרונים, הכין עצמו לתסריט של עלייה הדרגתית ומתונה בריבית. אבל אם העלאת הריבית בשנת 2010 תהיה אגרסיבית, הוא עלול להסב למשקיעים הפסדי הון. *

צבי סטפק הוא יו"ר ומנהל ההשקעות הראשי של בית ההשקעות מיטב, ורון אייכל הוא כלכלן ואסטרטג ראשי. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

עדי סופר תאני / צילום: יונתן בלום

"לא הבנתי כלום. תתחילו מההתחלה": עדי סופר תאני מספרת על ניהול הצד הישראלי של הרשת החברתית הגדולה בעולם

מה עושה מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, כדי להיות אפקטיבית בניהול ● "האמירה שאם אתה האדם הכי חכם בחדר אז אתה לא בחדר הנכון, נכונה גם למנכ"לים. ואם זה באמת ככה, אז או שצריך לפטר את המנכ"ל או שצריך לפטר את החדר" ●"50 המשפיעות של ליידי גלובס"

מה אפשר לקנות ב-1.2 מיליון שקל בדרום הארץ / צילום: טלי בוגדנובסקי

איזו דירה תוכלו לקנות ב-1.2 מיליון שקל בדרום הארץ

דירת 3 חדרים באילת, קוטג' דו משפחתי במצפה רמון, דירת 4 חדרים בבאר שבע או וילה בת 6 חדרים בדימונה

שינויי מזג אויר/ צילום:  Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

הירוק היום אפור מאוד: 30 סיבות ללכת על ירוק

כבר 20 שנה שבכל שנה נרשמה עלייה בטמפרטורה הממוצעת, 2,240 אנשים בישראל מתים מוות מוקדם בכל שנה בגלל זיהום האוויר, ובירת אינדונזיה שוקעת בקצב של 25 ס"מ בשנה ● 30 סיבות למה צריך להיות לכם אכפת ממה שקורה סביבכם

זה בידיים שלנו / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

עשה זאת בעצמך: עד שהממסד יתעורר, יותר ויותר אזרחים מתגייסים להציל את כדור הארץ

יכולנו להביא תסריטי אימה של אסונות אקלים, אבל בחרנו להציג את הפתרונות ● כך אפשר לעצור את ההתחממות הגלובלית - אבל חייבים לפעול עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי

החוג לספרות באוניברסיטת תל אביב / צילום: מתן פורטנוי

האפליה האמיתית באקדמיה היא לא בין אוניברסיטאות ומכללות

הפער האמיתי אינו בין מרצה באוניברסיטה למרצה במכללה, אלא בין מי שפתוחה בפניו האפשרות להשכלה גבוהה וקריירה מחקרית לבין מי שהאפשרות, בפועל, חסומה בפניו ● דעה

נשים סיניות מבוגרות / צילום: רויטרס

יותר מבוגרים, פחות עובדים: המלכוד שמאיים על הצמיחה העולמית

83 מדינות נמצאות במצב שבו אוכלוסייתן מזדקנת בהתמדה, והמשמעות היא אחת: כלכלתן מועדת לדעיכה ● מה קורה להוצאות כשמתבגרים, איך זה משפיע על פעילות המשק ולמה הבייבי בומרס בארה"ב לא מצליחים למכור את בתיהם ● כתבה שנייה על הפצצה המתקתקת של המגמות הדמוגרפיות

181 מנהלים אמריקאים חותמים "רווחים זה לא הכל" / צילום: רויטרס

הניסיון לטעון שהרווח משרת את כולם הוא מיתמם ומטעה

לא ניתן להתעלם מן ההיבט החברתי, שכן פערים גדולים מדי מייצגים את אחד הסיכונים הכי גדולים לעצם קיומו של המשטר הקפיטליסטי ● מי שימשיך ויתמיד בגישה שהכל טוב, שהרווח הוא הכל, שאין שום רע בפערים כלכליים עמוקים ככל שיהיו, כורה קבר עמוק מאוד לקפיטליזם ● דעה

טראמפ מחמם את שוק הנדל"ן בגרינלנד / צילומים: רויטרס, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טראמפ מחמם את שוק הנדל"ן בגרינלנד (והוא עדיין יותר זול מאשר בתל אביב)

התושבים בגרינלנד לא שמחו לשמוע שנשיא ארצות הברית מעוניין לקנות את האי שלהם ● אבל, המתווכים מספרים שתשומת הלב שהופנתה לעיר מזניקה עוד יותר את המחירים הגבוהים מלכתחילה

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

תביעות ענק ומוניטין בצניחה: דורי בנייה הרימה ידיים. כך זה נראה מאחורי הקלעים

הליך משפטי של חברת אינסטלציה לגביית חוב הוביל את החברה להגשת בקשה להקפאת הליכים ● בדיקת "גלובס" מגלה שהחברה איננה מעורבת בשום פרויקט נדל"ני, וכי לקריסתה "אחראים" פרויקטים שבנתה בעבר ושבגינם היא נתבעת על ליקויים רבים

דארה קוסררשאהי מנכ"ל אובר / צילום: רויטרס

אובר פיטרה כ-350 עובדים ברחבי העולם

כ-1.5% מעובדי אובר פוטרו בסבב הפיטורים השלישי והאחרון של החברה ● מניית אובר מזנקת בכ-4%

צילום: shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה אומר האופן שבו אנחנו מגישים הוצאות בעבודה על האופי שלנו

האם תגישו בקשה להחזר על הקפה ששתיתם בזמן שמילאתם את תפקידכם או שתבדקו את גבולות המעסיק עם בקשה להחזרים מופרכים כמו הדברת פרעושים בבית? ● מחקרים ארגוניים ופסיכולוגים מגלים שדוחות הוצאה שעובדים מגישים מלמדים הרבה על יחסם לכסף ולמקום העבודה

מוחמד סעוד הבלוגר הסעודי / צילום: צילום מסך מתוך טוויטר

מוחמד סעוד, המוכר בכינויו "הבלוגר הסעודי": סוחטים אותי

מוחמד סעוד המפרסם חדשות לבקרים ציוצים בעד ישראל וראש הממשלה נתניהו בחשבון הטוויטר שלו, ואף נפגש עם נתניהו לפני מספר חודשים, מאשים את האקטיביסט באיומים ● זאת בתגובה לציוץ שפרסם רותם בו נכתב: "לא מציע לך להיכנס איתי ראש בראש כי זה יגמר רע מאד בשבילך"

נפתלי בנט, איילת שקד / צילום: שלומי יוסף, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

מהמעטפות לוועדות - כמה אתם שולטים בחדשות הפוליטיות?

בכמה גדל שיעור ההצבעה במעטפות הכפולות, מי עומד בראש ועדת החוץ והביטחון ומי עוד חבר בסיעה של שקד ובנט?

המיליארד והמשקיע קן פישר / צילום: Brendan McDermid, רויטרס

המשקיע קן פישר איבד חוזה בהיקף 600 מיליון דולר בשל הערה סקסיסטית

מדינת מישיגן משכה את קרן הפנסיה שלה מחברת פישר השקעות של המיליארדר ● זאת לאחר שיו"ר ומייסד חברת ההשקעות העיר הערות סקסיסטיות בכנס בשבוע שעבר

השחקנית ג'יין פונדה / צילום: רויטרס

השחקנית והאקטיביסטית ג'יין פונדה נעצרה בוושינגטון בעקבות הפגנות משבר האקלים

השחקנית נעצרה יחד 15 אקטיביסטים נוספים, כך דווח ממשטרת גבעת הקפיטול בוושינגטון ● לעצורים צפוי עונש של עד 90 יום בכלא

אלימות במשפחה / צילום: שאטרסטוק

אלימות במשפחה: היכן ההחלטות האמיצות של בתי המשפט?

רצח אישה צעירה ע"י בעלה הוא קצה סקלת האלימות במשפחה - זאת שרואים, שומעים, מסקרים ומדברים עליה ● לצדו דרים סוגים שונים ואחרים של אלימות במשפחה – כאלה שסמויים מהתקשורת ומהעין הציבורית, כאלה שלא מדברים עליהם ולא רואים ● דעה

מרכז העיצוב דיזיין סיטי, מעלה אדומים / הדמיה: יח"צ

בכמה שכרה רשת פנדור 600 מ"ר בדיזיין סיטי במעלה אדומים?

ועוד דירות וחללים שנמכרו והושכרו לאחרונה

ההנפקה של ליפט./Shutterstock  צילום:א.ס.א.פ קריאייטיב

אובר לא לבד, גם ליפט תובעת את עיריית ניו יורק: "פוגעת בנוסעים ובנהגים"

חוק חדש בניו יורק קובע כי מעתה על הנהגים יהיה להסיע נוסעים ברכבם לפחות 69% מהזמן ● דובר ליפט: "חוק זה אינו נועד להתמודד ברצינות עם נושא העומס התחבורתי והפקקים, וסופו לפגוע בנוסעים ובנהגים בניו יורק"

 סיגל רגב–רוזנברג/צילום: אורית פניני

"יש כרוניקה של מוות ידוע מראש, צריך להחליט - ארבע קופות חולים טובות או רק שתיים"

זמן קצר לאחר מינויה למנכ"לית קופת חולים מאוחדת, גילתה סיגל רגב-רוזנברג כי הגירעון השנתי זינק ב-2018 ל-440 מיליון ש' - הגבוה מאז הקמתה ● בראיון ל"גלובס" היא מדברת על התחרות, על ההתמודדות עם משרדי האוצר והבריאות וכיצד היא מתכוונת לייצב את הקופה ולהביא מבוטחים חדשים

ההפצצות הטורקיות בסוריה./ צילום: רויטרס

גרמניה וצרפת משעות מכירת נשק לטורקיה בשל המתקפה בסוריה

עם זאת, ההודעות מתייחסות רק ל"נשק שעלול להיות בשימוש בסוריה", מה שמאפשר את המשך עסקאות הצוללות וכלי השיט בין גרמניה לטורקיה ● מחר יתכנסו בבריסל שרי החוץ של האיחוד לדון בתגובה למתקפה