איזה עולם מוזר. מצד אחד, יש אוסף אנשים שלא עבדו מימיהם, שצועקים נגד חילול שבת (תוך שהם מחללים שבת בעצמם), פוגעים ברכוש ומפגינים נגד חברת היי-טק שממיליוני הדולרים שהיא מכניסה למדינה, נוצר התקציב שמפרנס גם אותם.
מצד שני, יש לנו יפי נפש סוציאליסטים, שנזכרו לאחרונה פתאום להגן על זכויותיהם של עובדי ההיי-טק ולהגן בחירוף נפש על הגוזלים הרכים, פן ירמסו את החופש שלהם. כאילו שלא נשארו במדינה אוכלוסיות קשות יום שעליהן באמת צריך להגן.
עולם מוזר, משום שמביני דבר בכלכלה הישראלית ואנשים מקהילת ההיי-טק טוענים לאחרונה שאקזיטים שקטנים מחצי מיליארד דולר הם קטנים מדי וזה לא טוב.
הם מלינים על כך ש"לא יודעים פה בארץ לבנות חברות ענק כמו נוקיה" ומנהלי ההיי-טק מואשמים שהם ממהרים לפטר עובדים ברגע שקצת קשה, או ששער הדולר לא מיטיב עמנו.
פתאום ביום אחד, מוצא את עצמו ההיי-טק הישראלי בצד המתגונן, כאילו לא תרם 17 מיליארד דולר מתוך 40 מיליארד שנכנסו בשנה שעברה לקופת המדינה. הצדיקים הפכו לרשעים, הישרים לשקרנים, והטובים לרעים.
אני הולך ביום שישי בשוק, ומגלה שעסקים כרגיל. הרוכלים צועקים, הקונים קונים, התיירים מטיילים והקופות מצלצלות. אבל מה השיטה לחישוב המס ולגבייתו? לא ברור לאף אחד, בוודאי לא לאזרחים המשלמים מס אמת.
לא רק בשוק - במקומות מסוימים בענף היהלומים, שאחראי על אחוז נכבד מהייצוא הישראלי, נהוגות שיטות מס שאף הן לא תמיד ברורות ולא ידוע איך הן נאכפות.
ובענף ההיי-טק? זוועה. מוסר התשלומים ברוב החברות מצוין, המיסים משולמים כחוק ובזמן, העלמות המס שואפות לאפס והתנהלות החברות שקופה ואחראית.
הענף המדהים הזה, שמצליח כל-כך בעולם, מפרנס מאות אלפי אנשים, מטפח ומטפל בעובדיו, משלם מיסים כחוק, מעורב בצורה אינטנסיבית בפעילות למען הקהילה ברחבי הארץ - דווקא הוא הפך לסוג של אויב בעיני חלק מהאנשים שנהנים ממנו.
אז עשו טובה, עזבו אותנו בשקט ותנו לעבוד. יש לנו כמה קהלים לפרנס, כאלה שחיים על חשבוננו, וצורך למלא את הקופה הציבורית בכספי מיסים במקום מי שלא טרחו לעשות זאת.
הכותב הוא יזם ומנהל בתעשיית ההיי-טק