מה יעלה בגורל ילדי הביציותסגן שר הבריאות החרדי, יעקב ליצמן, קיבל השבוע אולטימטום מהממשלה, לפיו עליו לקדם את החוק המסדיר את תרומת הביציות בישראל בתוך חודש. מדובר בהצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה כבר בשנת 2007, ומאז מעוכבת בתירוצים שונים בסגנון הטענה כי "סגן שר הבריאות צריך ללמוד את החומר".
נראה כי סוף-סוף מכירה הממשלה במצוקה הקשה של היעדר ביציות לתרומה בישראל, ומדברים כיום על יותר מ-10,000 נשים המחכות לתרומה. ב-6 השנים שחלפו, תרומת הביציות בישראל פסקה כמעט לחלוטין בעקבות הפרשה שבה הואשמו רופאים בכירים בסחר בביציות, והנשים הנזקקות פנו לתרומות במזרח אירופה. לאחר שערוריית מעצר הרופאים ברומניה, יש לצפות כי גם ערוץ זה יצומצם במידה ניכרת.
הפריות מתרומת ביציות מתבצעות מזה 3 עשורים, אך למרבה ההפקרות אין כיום בישראל אף חוק שמסדיר את הנושא. משרד הבריאות התקין בזמנו תקנות בשם "תקנות בריאות העם הפריה חוץ גופית", אך בית המשפט המחוזי פסק כבר לפני שנה כי תקנות אלה אינן תקפות כלל משום שניתנו בהעדר סמכות חוקית.
כך נוצר מצב אירוני בישראל שבו למעשה אין שום חקיקה שמגבילה תרומת ביציות, והנושא פרוץ לחלוטין - אך בפועל אף אחד לא מעיז להתרים נשים לביציות, דווקא משום שהנושא לא מוסדר והרופאים מפחדים להיתבע.
בעיה הלכתית
מדוע נתקע החוק? מעבר לבעיות האתיות איתן מתמודדים בכל העולם, כמו מניעת סחר בביציות תמורת תשלום, בישראל הסיבוך גדולה יותר בשל שילוב ההלכה היהודית בחוקי המדינה.
הבעיה ההלכתית אינה פשוטה כלל, ומתחילה בשאלה הבסיסית ביותר - מי האם. הפוסקים חלוקים בדעותיהם: יש רבנים הרואים באם הגנטית, כלומר תורמת הביצית, את האם האמיתית, על בסיס התפיסה שהנשמה נוצרת באדם עוד לפני ההריון. אחרים נוטים לפסוק כי האם הנתרמת שנשאה את התינוק ברחמה וילדה אותו נחשבת לאימו של התינוק.
להכרעה בסוגיה יש משמעות בין היתר לגבי דתו של התינוק וכשרותו להינשא. כך, למשל, רבנים הפוסקים כי התורמת היא האם - יראו בתינוק הנולד מתרומה של מי שאינה יהודיה גוי, ועשויים לחייב אותו בגיור כשיבקש להנשא ליהודיה בישראל. יהודיה נשואה שתורמת ביצית עלולה ליצור בעיה הלכתית גדולה עוד יותר, שכן אם היא נתפסת כאם - הבן עלול להחשב ממזר, בהיות הביצית מופרת מזרע שאינו של בעלה.
על-פי הצעת החוק, אם התינוק תיחשב מי שילדה אותו. כך הכריע כבר לפני מספר שנים גם בית המשפט לענייני משפחה כשדן בתביעה של גבר שביקש להתנער מאבהותו על ילד שנולד מתרומת ביצית. בית המשפט פסק כי האב הוא אכן אביו של הילד והאם היא מי שילדה את התינוק, ולא מי שתרמה את הביצית שהביאה להיווצרותו.
מאגר מידע סודי
החוק לא יפתור את הבעיה ההלכתית, אך מנגנון הפיקוח שבו יכול לסייע בצורה ניכרת להסדיר את הנושא. הצעת החוק כוללת מנגנון להקמת מאגר מידע חסוי, שיאפשר לרופאים לתכנן את השימוש בביציות ולהימנע ממקרים כמו הפריית ביצית בזרע של קרוב משפחה. כמו כן ישרת מאגר המידע את הילדים עצמם ואת בית הדין הרבני כשהילד ירצה להינשא, ויאפשר לוודא את מוצאו של הילד ואת היותו כשיר לברית נישואים מסוימים.
זה אולי לא הפיתרון האופטימלי, אך הוא בוודאי טוב יותר מהמצב הנוכחי, וכבוד סגן השר ליצמן יכול ללמוד הרבה מהבלגן הקיים בתחום תרומת הזרע, שגם הוא נושא שלא הוסדר כהלכה.
בעשור הבא בית הדין הרבני יצטרך להתמודד עם סוגיית הנישואים של אלפי ילדים שנולדו מתרומת זרע אנונימית ומוגדרים בהלכה היהודית כ"שתוקי", ולפיכך פסולים להינשא לבת ישראל כשרה.
חקיקה מסודרת בנושא זה והקמת מאגר מידע בזמן יכולים היו לפתור חלק ניכר מהבעיות עבור ילדים אלה, וכך גם לגבי הילדים שנולדים מתרומת ביצית. ככל שסגן השר יתעורר מהר יותר - כך ייטב, כי טמינת הראש בחול בוודאי שלא תביא לפיתרון המיוחל.
עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי היא מומחית לדיני משפחה.
