גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עד כה נמנעה המדינה משיתוף פעולה עם המאבק בהתחממות כדור הארץ, אולם כעת אובמה נראה מחויב יותר.

למחויבות זו יש גם היבט עסקי, שמעניין יזמי קלינטק ישראלים: כדי להפחית פליטות, יש להקים תחנות כוח נקיות ולהטמיע טכנולוגיות במתקנים תעשייתיים שונים. דברים אלו כרוכים בהשקעות עתק, ומהווים הזדמנות עסקית לשחקנים בתחום.

ממשל אובמה הקצה סכומים גדולים לנושא במסגרת חבילת התמריצים, אך לא ברור עדיין מה תהיה מידת המעורבות שלו בפרויקטים כאלה, ועד כמה הם יהיו פתוחים בפני זרים.

פול דנינג'ר, סגן יו"ר בית ההשקעות ג'פריס, אמר לאחרונה כי "ממשל אובמה לא באמת משחרר כספים. כרגע התחיל להשתחרר לשוק רק כסף שהוחלט עליו כבר במסגרת תוכניות הערבויות של ממשל בוש ב-2005. זה מגוחך לתלות תקווה בכספי התמריצים. אם יש לכם ציפייה להיעזר בכספי הממשל - יצאתם מדעתכם".

לא כולם פסימיים בנוגע לאפשרויות שפתוחות בפני זרים בארה"ב.

"יש להבחין בין שתי יוזמות חקיקה שונות - חבילת התמריצים של אובמה ויוזמת החקיקה שבראשה אני עומד", אומר הנרי וקסמן, יו"ר ועדת האנרגיה של הקונגרס האמריקני, בראיון בלעדי ל"גלובס".

וקסמן השתתף בפורום סבן שהתקיים בחודש שעבר בירושלים, כמי שיושב בצומת מרכזי בממשל האמריקני בכל הנוגע לממשק שבין קלינטק לתוכניות הפדרליות בארה"ב.

"חבילת התמריצים של אובמה מתייחסת גם לנושאי קלינטק וסביבה, ויוזמת החוק של ועדת האנרגיה בקונגרס עברה ביוני השנה תחת השם 'החוק האמריקני לאנרגיה נקייה וביטחון'. הצעת החוק מכוונת ליצירת 37 מיליון משרות לאמריקנים באמצעות הקמת תעשיית קלינטק, וכן להפחתת התלות בספקי נפט זרים, הפחתת פליטת גזי החממה והגזים המזהמים ומעבר לכלכלה של אנרגיה נקייה. לפי התוכנית, עד 2030 צפויות הכנסות בהיקף של 4.3 טריליון דולר רק מתעשיית קלינטק".

חושש לעורר ביקורת

מאחורי היוזמה שעליה מדבר וקסמן עומד שיקול תעשייתי-תעסוקתי, אולם יש לה גם מניע סביבתי חשוב, והוא להפחית את הפליטות "לרמות שהמדענים אומרים שצריך, כדי למנוע נזק בלתי הפיך".

"השאיפה היא להפחית את הפליטות ב-80% עד 2050", מציין וקסמן, ומוסיף כי מדובר ביעד שאפתני, כמעט בלתי נתפס.

"על-פי הסוכנות להגנת הסביבה האמריקנית, ב-2007 רמת הפליטות בארה"ב של פחמן דו-חמצני מזהם הייתה 7.15 מיליארד טון. הכוונה היא לרדת ב-17% עד 2020".

וקסמן אומר כי "הנשיא אובמה תומך גם ביוזמה שלנו, שמתייחסת לנושא ההתייעלות האנרגטית, האנרגיה הנקייה והמאבק בהתחממות הגלובלית בצורה מקיפה".

לדבריו, "התוכנית היא בהיקף של מיליארדי דולרים, המרוכזים במשרד האנרגיה, ומיועדים לפרויקטים רבים ושונים, בהם פיתוח פרויקטי אנרגיה מתחדשת, יעילות אנרגטית ותשתיות למכוניות נקיות". עם זאת, סירב וקסמן לנקוב בסכום המדויק המוקדש לתוכנית.

וקסמן חושש לעורר התנגדות בקרב כוחות לא סביבתיים בקונגרס, לכן הוא מוכן לחשב את עלות התוכנית רק לפי "83-160 דולר לכל משק בית בארה"ב. המספר הזה לא כולל את הרווח מהימנעות מפני תופעות שנגרמות על-ידי השינוי האקלימי וזיהום האוויר".

בנוסף, הוא מסייג ואומר, כי באופן מסורתי המודלים של נזקי השינוי האקלימי וזיהום האוויר נוטים להערכת יתר.

להערכת וקסמן, "המגזר הפרטי ישמח לקפוץ לבריכה העסקית הגדולה הזאת, ובעקבות זאת תהיה פריחה של טכנולוגיות קלינטק חדשות".

האם כוחות זרים, כמו יזמים ישראלים, יוכלו לקחת חלק בעשייה הזאת? האם התעשייה האמריקנית לא תיחסם בפניהם?

וקסמן: "לא תהיה מדיניות של עסקים לגופים אמריקנים בלבד, כי את הכסף ישקיעו במידה רבה כוחות פרטיים, ולא רק הממשלה.

"אנחנו מצפים כי ההשקעות הציבוריות יהיו קטנות ביחס להון הפרטי, שישתחרר ברגע שהקהילה העסקית תקבל תאוצה בפעילות שלה בתחום.

"הוועדה שבראשה אני עומד קיבלה אינדיקציות ממובילים עסקיים במשק האמריקני שהשקעות גדולות מהסקטור הפרטי מחכות לאישור יוזמת החוק בקונגרס כדי לצאת לדרך".