באוקטובר זה היה אהוד ברק. בדצמבר זאת ציפי לבני. מה שיפה הוא שאנחנו עקשנים - אנחנו לא נותנים לקצב האירועים לשנות שום דבר בהתנהגות שלנו. אנחנו מעדיפים להמשיך באסטרטגיה המופלאה שמובילה אותנו כבר שנים: להגיב למשברים בטקטיקה מתוחכמת של כיבוי שריפות נקודתיות.
נכון, זה הפך לדבר שבשגרה שיוצאים צווי מאסר לשרים בכירים בישראל בעוון פשעי מלחמה. אבל בואו לא ניסחף, אוקיי? למה מה קרה שנשנה את הדרך הנון-שלאנטית בה אנחנו מתייחסים למשבר התדמיתי המטורף של ישראל בעולם?
מילא אם זאת היתה טקטיקה שנגזרת מפילוסופיה מסוימת, או מדרך מחשבה. נניח שמישהו היה באמת מאמין שכך מתנהגים מנהיגים אמיתיים: הם לא ממצמצים נוכח השינויים הסביבתיים, אלא ממשיכים בדרכם בלי לסטות ימינה ושמאלה. במקרה כזה היינו יכולים להתווכח עם התפיסה, אולי לנסות לשנות אותה. אבל הבעיה היא שאין פה שום תפיסה. יש פה אדישות מוחלטת של הממשל, שלא לומר חוסר הבנה בסיסית של המצב.
תסמונת ה"יהיה בסדר"
מצחיק קצת שציפי לבני בעצמה לקחה חלק פעיל בדרך המתמשכת הזו, כשכיהנה כשרת החוץ. היום היא טועמת את פירות פעילותה באופן אישי. ומה לגבי יורשיה? גם הם ממשיכים להזניח, גם להם אין שום תוכנית ארוכת-טווח. נכון, ליברמן אולי בוטה יותר בתגובות שלו לתקשורת במקרים שבהם משפילים את ישראל, אבל ת'כלס - מה הוא עושה אחרת מלבני, כדי להתחיל לסובב את ההגה של הגרוטאה הזאת ולנסוע בכיוון אחר?
הפוליטיקאים אצלנו חושבים, משום מה, שחוץ מפוליטיקה אין שום דבר. אולי זו הסיבה שהם מתעסקים רק עם הדרג הפוליטי. אחרי מרתון עסקנות, גורדון בראון מתקשר כדי להתנצל, מבטיח בחצי פה שיפעל לשינוי החוק במדינתו כדי למנוע פדיחות בעתיד, והם מרגישים שהם את שלהם השיגו. רואים? אמרתי לכם שיהיה בסדר. שוב יצאנו מהמשבר בשלום, ואף שר לא נעצר.
אבל הבעיה היא שזה מזמן לא עובד כך. הפוליטיקאים, למי שלא שם לב, מושפעים מדעת הקהל. ודעת הקהל, איך לומר בעדינות, לא ממש מושפעת מכך שביבי או אביגדור או ציפי נעלבים. היא מושפעת ממה שכתוב בעיתונים וממה שאנשים חשובים אומרים בטלוויזיה, וככל שעובר הזמן, השנאה הרוחשת כלפי ישראל הולכת וגדלה. אפשר לומר שיש לה היום כבר חיים משלה. אם לא נטפל בה - באיזשהו שלב גם מרתון השיחות עם הדרג הפוליטי לא יוציא אותנו בקלות כזאת מהבוץ.
ב"גרדיאן" מסכמים היום כך את הדברים לקורא ההדיוט: הפלסטינים וארגון זכויות אדם ישראלי אומרים ש-1,400 איש נהרגו ב"עופרת יצוקה", רובם אזרחים. ישראל טוענת כי פעלה מתוך הגנה עצמית בגלל רקטות חמאס מעזה. 13 ישראלים נהרגו.
פסקה אחת לקונית וקצרה שאומרת הכול. אין צורך להיות פרשן דגול כדי להבין. אז עם יד על הלב, תגידו אתם, אילו לא הייתם ישראלים - איך הייתם מבינים את המצב? זהו הלחם שבו מאכילים את אזרחי העולם לגבינו כבר שנים, ואנחנו לא עושים דבר. ממשיכים בהרגלינו הנושנים - ומדי פעם מכבים שריפות כשהאש ממש מתקרבת לנו לפנים.
לפי ה"גרדיאן", גורמים פלסטיניים טעו וחשבו שלבני הגיעה לכנס בלונדון, והפעילו מיד את עורכי הדין. יש לא מעט עורכי דין פרו-פלסטיניים, שכחלק ממסע ההכפשה נגד ישראל עוסקים בציד הזה. הם מחפשים את ראשי המדינה שלנו כדי להוציא נגדם צווי מאסר על פשעי מלחמה. אז מה אם כרגע הם לא נעצרים בסוף? הרי ברור לכולנו שהמשמעות של התקריות החוזרות האלה עבור אזרחי העולם היא שאנחנו פושעים.
שתיקת היועצים
מה שהכי מקומם הוא שאם אנחנו כאלה חכמים כמו שאנחנו תמיד אוהבים לספר על עצמנו - אז איך מנצחים אותנו בזירות בהם אנחנו אמורים להיות כאלה אסים?
אנחנו אנושיים ונאצלים, ויש לנו ארגוני זכויות אדם לוחמניים, שמוציאים דו"חות רק נגדנו. למה הם לא חוקרים את זכויותיו של גלעד שליט, למשל? את ההפרות המטורפות של זכויות האדם ברשות הפלסטינית שנגרמות מדי יום על-ידי משטר הטרור שם? זה לא מספיק מעניין להתעסק בזה, או שכל מה שלא גורם נזק למדינה פשוט לא מעניין אותם מבחינה מוסרית?
מעבר לזה - אנחנו אנשים שאוכלים ונושמים תקשורת. יושבים אצלנו כל-כך הרבה מומחי תקשורת וספינולוגים, קמים כל-כך הרבה סטארט-אפים מתוחכמים שממציאים את הדבר הבא במדיה ובפרסום. אבל למה את קרב התקשורת על השם שלנו בעולם אף אחד מהגאונים שלנו לא נלחם?
והכי גרוע - מצבנו בהיבט המשפטי. אם מישהו לא שם לב, זהו הכלי החדש שבעזרתו אויבינו משתמשים כדי להכפיש אותנו ולגרום לנו להיראות כפושעים, כל אחת ואחד מאיתנו.
לאבו-מאזן מותר להכחיש שהיתה שואה, לחמאס מותר להפר את אמנת ז'נבה בכל מה שקשור לשבויים, וגם מותר לו להשתמש בחיי אזרחים כדי להגן על עצמו ולהמשיך את שלטונו; ולחיזבאללה מותר לשים קצוץ על החלטות האו"ם ולהבריח בלי סוף נשק בזמן שהוא מחפש תירוץ חדש לירות טילים שמכוונים ישר לאזורי אוכלוסיה אצלנו.
ואנחנו? נכון. גם כאן, אנחנו בוחרים שלא לעשות עם זה כלום. במילים אחרות - איפה לעזאזל נמצאים כל רבבות עורכי הדין היהודים כשצריך אותם?