"קופנהגן היא תקווה שצריכה להתגשם. אנחנו כאן כדי להיפטר מצורת החשיבה הישנה שלנו על תעשיה מזהמת ואינטרסים לאומיים. אנחנו כאן כדי להתאחד תחת מחויבות גלובלית להגן על הסביבה. כנשיא מדינה ששוקדת על עשיית שלום ושואפת לגלובוס נקי, אני מעונין להצטרף אליכם למהלך התכנון של עתיד טוב יותר". כך אמר נשיא המדינה, שמעון פרס, בנאומו בפני באי ועידת קופנהגן, 192 מנהיגי מדינות ברחבי העולם, ובהם הנשיא ברק אובמה.
בדבריו הקפיד פרס לנצל את הבמה גם כדי לשאת מסרים של שלום ופיוס עם העמים הקשורים עם ישראל בקשר של סכסוך. "עלינו להפריד בין שיקולי סביבה לפוליטיקות. השלום דורש לתחום גבולות בין מדינות, אולם לעומת זאת שינוי אקלימי קורא לפעולה שמתעלמת מגבולות מדיניים. המזרח התיכון נדרש לשילוב כוחות של מדענים ומומחים לשם בניית שיתוף פעולה סביבתי, חופשי ממחלוקות פוליטיות. אני קורא לכל שכני, גם לאלה שעדיין לא כוננו איתם יחסים דיפלומטיים, לשלב ידיים במאמץ לשמור על האזור שלנו.
"מולקולות של פחמן אינן נושאות דרכון ואינן קשורות להסכמות בין מדינתיות. כולנו - יהודים, מוסלמים ונוצרים מתפללים שנהר הירדן יזרום רענן וקדוש. הקריאה שלי היא הקריאה התנ"כית לאדם הראשון לטפל ולעבד את גן העדן".
בנקודה זו עבר פרס לדבר על אילוצי הטבע עימם נאלצות ישראל ושכנותיה להתמודד כל השנים. "חברים יקרים, במזרח התיכון צמיחת האוכלוסייה פוגשת הידלדלות משאבים. האוכלוסייה שילשה עצמה מ-150 מיליון איש ליותר מ-400 מיליון איש בתוך שלושים שנה. לאורך יותר מ-60 שנות עצמאות ישראל נאלצה להתמודד עם התכתיב הזה.
"לא הרשינו למחסור במים אנרגיה או אדמות להכתיב את עתידנו. במקום זאת, ביססנו את המחר שלנו על טכנולוגיה ומדע. ישראל השיקה מכונית חשמלית אשר ביכולתה לחסוך 50% מצריכת הדלק. אני מעודד מכך שדנמרק, אוסטרליה והוואי אימצו את הטכנולוגיה הזאת ומתקדמות לאותו כיוון.
"טכנולוגיות חדשות מאפשרות למחזר 75% מהמים שלנו ולחסוך 30% בצריכת המים. דגנים חדשים צורכים פחות מים וחלקם אפילו מסוגלים לגדול בתנאי מליחות. החקלאות שלנו המבוססת על היי-טק, מייצרת את התפוקה הגבוהה ביותר לכל דונם.
"טכנולוגיות האנרגיה הסולארית והתרמו-סולארית שלנו מספקות אנרגיה נקייה בקליפורניה, נוואדה, ספרד ומדינות אחרות. עד כה הן כבר חסכו פליטות של 30 מיליון קוב של פחמן דו חמצני".
תוכנית 20/20
בחלק הבא של הנאום השמיע פרס הצהרת כוונות באשר ליעד ההפחתה של פליטות גזי החממה של המדינה. "עד שנת 2020 ממשלת ישראל מתכוונת לעשות את מירב המאמצים כדי להגיע להפחתה של 20% בפליטות גזי החממה של ישראל בהשוואה לתרחיש של עסקים כרגיל (כזה שבו לא נעשה מאמץ להפחית פליטות - מ.א.)". הניסוח של פרס נמנע מלשתמש במילים כמו "אני מתחייב שנפחית 20%" אלא רק מבטיח לעשות מאמצים בכיוון. בעוד דבריו מושמעים בקופנהגן, שילוב כוחות בין משרד רה"מ למשרד האוצר, בוחן איך לקצץ את תוכנית בלימת הצמיחה בפליטות גזי החממה שגיבש השר להגנת הסביבה בהתבסס על תוכנית מקינזי. נזכיר כי לפי הניתוח של מקינזי אוכלוסיית ישראל צפויה עד 2030 לצמוח כך שכמות הפליטות שלה תוכפל. את הצמיחה הזאת שצפויה בתרחיש של עסקים כרגיל מעוניין השר, גלעד ארדן, לבלום ב-67%. המדינה עדיין לא החליטה על כך והארגונים הירוקים בעיקר עסוקים בביקורת על היעד בטענה שהוא לא מספק.
בהמשך נאומו פונה פרס ליזמים ברחבי העולם להשתמש בישראל כאתר בתא, בשל קוטנה. "גבירותי ורבותי, המאמץ האקולוגי אינו צריך לשים בצד את המאמץ להגיע לשלום. להיפך, הוא יכול לתמוך במאמץ לשלום. ישראל מושיטה ידיה לשלום לעבר שכניה, למדינות שנמנות על המזרח-התיכון ולמדינות שמחוצה לו, ומזמינה אותן לאמץ את מדינת ישראל כאתר בתא לניסויים סביבתיים.
"הממשלה תעשה את כל הדרוש כדי לאפשר שיתופי פעולה בינלאומיים על שטחי המדינה. בעבורי, צו הטבע הוא צו התנ"ך, הקדוש לכולנו. חייתי את תהפוכות המאה ה-20 והייתי עד לטרגדיות ולניסים, וכעת אני נהנה מכך שיש לי שני נינים. הם המדריכים שלי לעתיד. כסבא רבא שלהם וכמשרתם של כל הילדים שעתידם תלוי בקהילה הגלובלית, אני מרגיש בקופנהגן כמו בבית. אני מחויב כמו שאר המנהיגים להפוך את העולם הזה לנקי, בריא מלא תקווה ורב משמעות", סיים פרס את דבריו.
הירוקים: יעד בלתי מספק
בהמשך לנאומו מסרו נציגי הארגונים הירוקים בהובלת ארגון הגג שלהם, חיים וסביבה, כי "העובדה שישראל מיוצגת בוועידת האקלים ע"י הנשיא היא הישג מרשים שיש לברך עליו. להישג זה שותף המשרד להגנת הסביבה ובראשו השר ארדן שהוביל בחודשים האחרונים את הנושא בתוך הממשלה.
"הצהרת הנשיא כי ישראל תתאמץ להגיע להפחתה של 20% מפליטות גזי החממה הצפויות בשנת 2020 איננה מספקת. הצהרה זו אינה תואמת את יכולותיה של ישראל כמדינה מפותחת ואינה מגובה בתוכנית פעולה לאומית. לא ניתן לעמוד ביעד הפחתה זה במידה שלא תבוטל הכוונה להקים תחנה פחמית נוספת.
"ארגוני הסביבה דורשים מהממשלה לקיים בהקדם דיון מקיף ולקבוע תוכנית פעולה מחייבת ומתוקצבת להפחתת פליטות גזי החממה מתחומה, שתכלול:
* תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית
* מעבר לאנרגיה מתחדשת
* מתן עדיפות בתשתיות ובתקציבים לתחבורה ציבורית בסטנדרטים אירופאים. ההסתמכות על המכונית החשמלית אינה מבטיחה הפחתת פליטות גזי חממה, כל עוד מערך ייצור החשמל בישראל מבוסס על פחם, ומסיטה את הדיון מהפתרונות האמיתיים.
* קידום בנייה ירוקה.
"אם הממשלה רוצה להוביל את ישראל לחיק המדינות המפותחות, עליה לנהוג בהתאם גם בתחום הסביבתי, לאמץ יעדים שאפתניים הרבה יותר ולפעול ליישומם", לשון ההודעה.
ארדן: מהיום - משימה לאומית
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ציין כי ההצהרה של נשיא המדינה מהווה צעד משמעותי במחויבות ישראל למאבק העולמי בשינויי אקלים ותחייב שורה של צעדים מקיפים ושינויים משמעותיים בכלכלה הישראלית."עד היום המאבק להפחתת הפליטות היה נחלתו של המשרד להגנת הסביבה בלבד. היום, לאור התחייבות נשיא המדינה, מאבק זה הופך להיות משימה לאומית עבור ממשלת ישראל שתחייב השקעת משאבים רבים, בין היתר במעבר לאנרגיות מתחדשות, תחבורה ציבורית, במהפכה בטיפול בפסולת ובשורה של צעדים נוספים".
השר נפגש בוועידה עם ננסי סאטלי, יו"ר המועצה הלאומית לאיכות הסביבה של ארה"ב ויועצת הנשיא להגנת הסביבה. בפגישה, ציינה סאטלי את הערכתה להצהרה של נשיא ישראל ולמחויבותה של ישראל למאבק העולמי בשינויי האקלים. "אנו מכירים בחשיבות ההצהרה ובמחויבותכם להפחתת פליטות ומקווים שמדינות דומות נוספות ילמדו מכם, במחויבות להפחתה ובהירתמות לפיתוח של טכנולוגיות ירוקות.
"ישראל הוכיחה את עצמה במגוון של פיתוחים למען הסביבה דוגמת התפלת מים ושימוש חוזר במים, שימוש באנרגיה סולארית ועוד, ואני בטוחה כי יש למדינתכם פוטנציאל רב בפיתוח טכנולוגיות נוספות בתחום ההיערכות למשבר האקלים", אמרה סאטלי בהמשך לנאומו של פרס.
סאטלי ציינה עוד, כי לאור עמדתה של ישראל, יש להדק את שיתוף הפעולה בין המדינות להמשך פיתוח משותף של טכנולוגיות ירוקות.
ארדן אמר כי הידוק שיתוף הפעולה בין המדינות נחוץ לשם פיתוח טכנולוגיות סביבה בישראל והפצתן לעולם כולו. "המשרד להגנת הסביבה מסייע לטכנולוגיות סביבה ישראליות לקבל אישור מהסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA), ולכן לאמירה זו יש חשיבות מרובה בקידום של אותן טכנולוגיות", ציין. כמו כן, בפגישה בין השניים סוכם על קידום של שיתופי פעולה בין המדינות בקביעת סטנדרטים לבנייה ירוקה ובפיתוח של "רשת חכמה" לאספקת חשמל.