גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קודקס: עלייה של 60% בביקוש לעורכי דין בכל התחומים

ההתעוררות הכללית במשק אינה פוסחת על עורכי הדין: ברבעון האחרון נרשמה עלייה רוחבית של כ-60% בדרישה לעורכי דין ביחס לרבעון המקביל אשתקד ■ האם מדובר בהתאוששות אמיתית או שנוצרת כאן בועה נוספת?

לפני כשנה היינו עדים לגל קריסות של גופים פיננסיים גדולים בארה"ב, בראשם ליהמן ברדרס, שזרע הרס כלכלי ברחבי העולם. כולנו שאלנו אז, איך ומתי זה יפגע בנו, בישראל? לא חלף זמן רב לפני שחווינו את גלי הפיטורים בתחום ההיי-טק ובתחומים נוספים, וגם הקריסות והקשיים בחברות קטנות ובינוניות לא איחרו להגיע. בראשית 2009, עסקאות רבות הוקפאו ושוק ההון כמעט עמד מלכת.

למרות שהמשבר רק "טלטל את הסירה בישראל, ולא הפך אותה על פיה", כדברי גורמים רבים במשק, ראינו בהמשך שגם המשחתות הגדולות בים הישראלי - בהן צים ואפריקה ישראל - לא היו חסינות מיתון. זמנם להתפתל בין נושיהם השונים לרצונן לשרוד הגיע באחרונה לשיא, כשנאלצו לגבש הסדרי נושים לאור קשיים לפרוע את חובות האג"ח שלהן.

גם משרדי עורכי הדין בארץ הרגישו את המיתון על בשרם. לאחר "7 השנים הטובות" של שוק ההון, שבמהלכן נולדו עשרות משרדי "כולבו" ענקיים (בקנה-מידה ישראלי), משרדים ביצעו מיזוגים, קידמו שכירים לשותפות וצירפו עשרות עורכי דין לשורותיהם, כי היה צורך אמיתי בכוח-אדם שיטפל בעסקאות ובתשקיפים המרובים - פתאום, בין לילה כמעט, נעצרו החגיגות.

במהלך השנה ניסו מרבית המשרדים לשמור את הקלפים קרוב לחזה ולא לחשוף את עומק המשבר שחוו, אך מעת לעת נחשפו פרטים מדאיגים על משרדים שונים, החל בעצירת הגיוסים, דרך הפחתות שכר רוחביות וכלה בפיטורים מאסיביים.

אולם, שנה אחרי ההלם הגדול, וכשהמשק הישראלי עדיין חווה את רעשי המשנה של רעידת האדמה, נדמה שאצל עורכי הדין אפשר כבר לשמוע את תרועת החצוצרות. רגע לפני "שלב הסיכומים", בדקה עבור "גלובס" חברת ההשמה "קודקס", מהמובילות בארץ בהשמת משפטנים, מה קרה ברבעון האחרון של 2009, שהתאפיין באופטימיות ובאווירת התאוששות כללית.

צמיחה רוחבית

מהנתונים שנאספו בקודקס עולה כי ברבעון האחרון של 2009 הוצעו 332 משרות לעורכי דין, המבטאים גידול של כ-60% במספר המשרות המוצעות לעומת הרבעון המקביל ב-2008, אז הוצעו באמצעות קודקס 208 משרות בלבד. אחד התחומים שהתעוררו ברבעון הזה היה תחום שוק ההון, שסבל מקיפאון עמוק בתקופת המשבר (ראו טבלה).

בקודקס בחנו גם האם ההתעוררות בגיוסים מתרחשת במגזר מסוים - ציבורי או פרטי - יותר מאחרים, והאם גודל המשרד מהווה פקטור נוסף במשוואה. מהנתונים שאספו עולה כי הצמיחה היא רוחבית. עם זאת, התברר כי בקרב חברות ומשרדים גדולים יש התעוררות גדולה יותר, המתבטאת בגידול של 7% בייצוג של החברות בביקוש לעורכי דין לעומת הרבעונים הקודמים של השנה, וגידול של 5% בייצוג של המשרדים הגדולים.

גם הביקוש לעורכי דין בכירים צמח במהלך הרבעון האחרון. בקודקס זיהו עלייה של כ-15% בפתיחת משרות בכירים לעומת הרבעונים הקודמים, וכן עלייה בכמות עורכי דין בכירים שמגששים ובודקים את ההצעות הקיימות.

הדיווחים שמתקבלים מהשוק תומכים בנתונים הללו. בין היתר, דיווחנו ב"גלובס" בתקופה האחרונה על עזיבתו של עו"ד ערן באלינט, שותף ומנהל מחלקת הנדל"ן במשרד זליגמן, יחד עם 3 עורכי דין מהמחלקה, למשרד שבלת; על עזיבתם של 7 שותפים ו-18 עורכי דין ממשרד רון גזית לטובת פירמה עצמאית (צעד שאילץ את משרד גזית לגייס, ומהר, עשרות עורכי דין); על צירוף שני שותפים חדשים למשרד הרצוג-פוקס-נאמן; צירוף 4 שותפים ו-6 עורכי דין חדשים למשרד נשיץ-ברנדס; וכן, על צירוף 7 עורכי דין חדשים למשרד י. זלצמן, גילת, קנולר, גראוס, סלומון ושות'. והכול תוך פחות מחודשיים.

מה זה אומר בעצם? האם הנתונים מאשרים את תחושת האופטימיות השוררת בשוק? האם משרדי עורכי הדין מתאוששים מהמשבר? האם נחזור בקרוב לצמיחה המטאורית של המשרדים שאפיינה את 2007 ואת השנים שקדמו לה?

בקודקס רואים בנתוני הרבעון סממן ברור ליציאה מהקיפאון בו היה שרוי השוק עד כה. "ההפשרה ניכרת במספר פרמטרים בו-זמנית: גידול בביקושים לעורכי דין; ביקושים גוברים בתחומי עיסוק שחוו מכה קשה במהלך המשבר וביקוש לעורכי דין בכירים; כמו גם בשינויים מבניים, כגון פיצולי משרדים ויוזמות חדשות המתאפשרים בעקבות שינויי האקלים ועלייה זהירה במפלס האופטימיות בענף", אומרת עו"ד אלינור מור-סיטבון, מנכ"לית קודקס.

קדחת הגיוסים

לדברי עו"ד דוד חודק, ראש משרד עוה"ד גרוס, קלינהנדלר, חודק, בהחלט קיימת מגמת עלייה בגיוס עורכי דין. "ברבעון האחרון של 2009, מה-1 בספטמבר ועד היום, גייסנו 14 עורכי דין וצירפנו שני שותפים. יש התעוררות מסוימת בשוק ברבעון הזה".

גם במשרדו של עו"ד גיורא ארדינסט, ארדינסט, בן נתן ושות', הגיוסים בעיצומם. "קלטנו 5 עורכי דין חדשים ברבעון האחרון. הגיוסים ב-2009 גדלו משמעותית, הרבה מעבר לאותה תקופה ב-2008, ויש תחושה של חזרה לנורמליות. חוץ מהחמישה שגייסנו, אנחנו מחפשים עוד עורכי דין טובים", אומר ארדינסט.

קדחת הגיוסים לא פסחה גם על משרד שבולת. "הצורך התעורר גם אצלנו. ברבעון האחרון גייסנו שותף ו-3 עורכי דין בכירים בתחום הנדל"ן, ואנחנו מחפשים עוד שניים בתחום זה. מעבר לכך, גייסנו עוד 3 עורכי דין, לתחומים שונים, בהם דיני עבודה וליטיגציה. אנחנו מחפשים עוד שני עורכי דין עם ניסיון ורקע אמריקני לתחום המסחרי ולניירות ערך. גייסנו לאורך כל השנה, אבל בחודשים האחרונים נתנו יותר דגש להוספת כוח-אדם", אומר עו"ד יעקב ישראלי, שותף בכיר במשרד.

האם הגיוסים הללו נובעים מצרכים אמיתיים של השוק או שאנחנו חוזרים לבועת הגיוסים המאסיביים שאפיינה את 2007 והתפוצצה לחלק מהמשרדים בפרצוף?

עו"ד רלי לשם, מראשי משרד מיתר-ליקוורניק-גבע&ברנדווין-לשם, סבור כי הגיוסים ברבעון האחרון של 2009, משקפים לא רק צרכים טבעיים ושוטפים, אלא גם את ציפיות השוק להתאוששות וצמיחה. "אני חושב שרבים מתעוררים היום לטובת העתיד. אתה לא יכול לגייס מהיום למחר וזו טעות לגייס אנשים אחרי שמגיעה העבודה, כי אז אתה תמיד נמצא בפיגור לעומת הצרכים שלך. משרדים לא מעטים קוראים היום את המפה, וההערכות שלהם על השיפור הכלכלי שצפוי בעתיד הנראה לעין מוביל אותם לגיוסים".

עו"ד מור-סיטבון מוסיפה: "ענף המשפט הינו ענף של נותני שירותים וכתוצאה מכך הביקוש לעובדים נגזר ישירות מהאקלים הכלכלי השורה במשק כולו ומושפע באופן מהיר יחסית לשווקים אחרים לעסקאות ולפעילות בשווקים".

לא עוד בועה

בניגוד לעבר, ההערכות הן שהציפיות היום ריאליות ומבוססות באופן ישיר על אינדיקטורים של צמיחה שמראה המשק כולו. יש תחושה של חזרה איטית לנורמליות בתחום הגיוסים, ולא לבועת 2007. לשם: "אווירה חיובית בשוק לא פוסחת על משרדי עורכי דין, בעיקר משרדי עורכי דין שפעילים בשוק ההון ובתחום המיזוגים והרכישות".

עם זאת, מבהיר עו"ד לשם, צריך לשים לב לנתון משמעותי נוסף במשוואת הגיוסים. "הביקושים הם פונקציה של צמיחה במשרדים שעשו צמצומים או הפסיקו קליטה. שם כמובן שיש התעוררות. הם מרגישים שהמשבר מסתיים ורוצים לתגבר חזרה את הצוות ולהיערך לעתיד. במשרדים שלא עשו צמצומים ולא הקפיאו צירוף של עורכי דין חדשים, צורך זה פחות אקוטי. זאת אומרת שהשאלה כרגע צריכה להיות לא 'מי גדל בחודשים האחרונים', אלא 'איך הם עומדים לעומת המצב טרום המשבר'".

עו"ד ארדינסט מוסיף עוד גורם למשוואה: האפקט הפסיכולוגי. לדבריו, הגיוסים העכשוויים בחלק מהמשרדים מהווים בסך-הכל התפכחות מתחושת האבדון. "2009 היתה שנה סבירה לחלוטין מבחינת היקפי הפעילות במשרדי עורכי הדין. אצלנו הפעילות היתה רבה והאנשים בעומס. כשפרץ המשבר, באוגוסט-ספטמבר 2008, היתה תחושה שהשמיים נפלו. בנקים בחו"ל קרסו אחד אחרי השני ותוך כמה חודשים נוצר מחנק אשראי משמעותי מאוד. אבל די מהר, במהלך 2009, התברר שהחיים נמשכים. התחילו טפטופי אשראי לעסקאות, נעשו עסקאות משמעותיות והיתה מגמת שיפור כל הזמן. זה הורגש לכל אורך 2009, מהרבעון הראשון והלאה יש גרף מתמשך של שיפור ותחושה של אופטימיות ועשייה, אבל זה הגיע לשיא ברבעון האחרון".

עו"ד ירון אלחנני, שותף מייסד במשרד קנטור-אלחנני-טל, סבור כי זה לא רק "תחושות" ו"אווירה" של יציאה ממשבר שמובילים לגיוסים, אלא מצב אובייקטיבי משופר. "יש קשר ישיר בין המצב הכלכלי כמו שהוא נראה כרגע (ויש עליו עדיין ויכוחים בין כלכלנים אם זה באמת יציאה מהמשבר או לא), לבין החזרה לשיווי משקל בגיוסים במשרדי עורכי דין. השינוי במצב הכלכלי בשוק בהחלט מורגש. בתקופת המשבר היתה תקופה של קיפאון בעסקאות נדל"ן, ובחודשים האחרונים שוק הנדל"ן רותח, יש עסקאות ופעילות, כך שאנחנו צריכים עוד עורכי דין למחלקת הנדל"ן. במחלקת מימון עסקאות אצלנו היה איזשהו קיפאון, אבל נכון להיום יש עסקאות לרכישת ומכירת חברות, והן מצריכות כוח-אדם רציני. במקביל, יש עדיין הרבה עבודה שהיא פועל יוצא של המשבר. זה לא שהמשבר נגמר וכל הכינוסים והטיפול בהסדרי חובות ופריסת חובות, כמו של אפריקה ישראל, כבר לא קיימים יותר. יש עוד הרבה מאוד עבודה שקשורה בזה. זה מתבטא בזה שאנחנו צריכים עוד אנשים".

מה צופן העתיד? או לכל הפחות הרבעון הבא? אף אחד לא יכול לענות על השאלה הזו בוודאות. לרוב מתחמקים ממנה ופוטרים אותה באמירה "אני לא נביא", ואלה שכבר מעזים לתת הערכה מלומדת נוטים להיות זהירים מבעבר. ובכל זאת, נדמה שמרבית עורכי הדין מסכימים כי מגמת הצמיחה והגיוסים רק תימשך. "המשק לא יקבל מכה נוספת שתחזיר את הגלגל אחורה. הכיוון סומן והוא הולך לקראת שיפור", אומר עו"ד ישראלי.

וחודק מסכם: "אי-אפשר לדעת כלום. בהנחה שמגמת ההתאוששות במשק תתחזק, הגיוס יימשך. אבל לא יהיו דרמות. יהיו גיוסים במספרים די גדולים, אבל בצורה מדודה ומתונה".

33

עוד כתבות

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם