גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם יש מדינות רבות שמעכבות רישיון ISP לחברת תקשורת במשך זמן כה ממושך? לא הרבה. גם לא בטוח שמנכ"ל משרד התקשורת, עדן בר טל, וחברי ההנהלה מבינים את משמעות המחדל, כאשר חברה כמו HOT נאלצת לחכות כל-כך הרבה זמן כדי לקבל רישיון אינטרנט, שבכלל ספק אם יש בו צורך, ועוד ממתינה לשימוע שני. הדוגמה הזו מגבה את תחושות הזלזול שרוחשות המפעילות ורבים אחרים בענף למשרד התקשורת.

בשבועות האחרונים מתחולל מאבק בין בכירים בצמרת משרד התקשורת ו-HOT לבין 012 סמייל ונטוויז'ן, סביב מתכונת הרישיון שתקבל HOT ואם היא תוכל למכור חבילת שירותים שכוללת קישוריות לאינטרנט.

מצד אחד של המתרס ניצב אגף הכלכלה במשרד התקשורת, שהפך להיות מוצב קדמי של HOT בלשכת המנכ"ל. מנגד ניצבות 012 סמייל ונטוויז'ן. אגף הכלכלה תמך בהתלהבות בהגבלות מינימליות ל-HOT, ואת עמדתו אימץ מנכ"ל המשרד.

בימים כתיקונם ובתנאי שוק אחרים, לא היתה סיבה למנוע מ-HOT למכור חבילות כרצונה. אך סמייל ונטוויז'ן טוענות כי HOT חייבת למכור את שירותי ה-ISP שלה תחת הפרדה מבנית מלאה, כמו בבזק, מאחר שהמשמעות עבורן היא קריטית.

לטענת החברות, עשרות אחוזים מהמנויים שלהן מחוברים דרך תשתית הכבלים. ל-HOT יש מידע מדויק מיהם אותם לקוחות, ואם לא תהיה הפרדה מבנית מלאה - HOT תוכל לפנות לאותם לקוחות בפנייה ממוקדת, ולהציע להם סל שירותים שכולל טלפוניה, תשתית אינטרנט, טלוויזיה וקישוריות לאינטרנט. בחבילה כזו, טוענות החברות, מחיר שירותי האינטרנט יהיה זניח, וכתוצאה מכך ינטשו לקוחות רבים, מאחר שסמייל ונטוויז'ן אינן יכולות להציע מענה הולם.

במשרד התקשורת הגו פיתרון - לאפשר ל-HOT לגייס עד 15% מהלקוחות לסל המרובע. זהו פיתרון בעייתי, מאחר שברור למדי כי איש במשרד לא יוכל לעצור את HOT בנקודה הזו.

הרעה החולה: מיקרו-רגולציה

אנשי משרד התקשורת רוצים לעזור ל-HOT, אך שוכחים כמה דברים בדרך. ראשית, האם כאשר נתנו רישיון ISP לחברות הסלולר, מישהו הגביל אותן? מדוע לא להגביל את פרטנר ולאסור עליה למכור חבילת אינטרנט בסל משותף?

אחת הרעות החולות של הרגולציה בישראל היא המיקרו-רגולציה לכל ענף וענף, ובמקרים רבים גם לכל חברה וחברה.

בזק, למשל, נתונה לרגולציה קשוחה ביותר, הכוללת הפרדה מבנית מלאה. על HOT חלה הפרדה מבנית סמנטית. חברות הסלולר אינן כפופות כלל להפרדה כזו - הן יכולות למכור מה שהן רוצות, איך ומתי שהן רוצות.

במשרד מתוקן היו יושבים ודנים מה דינה של הפרדה מבנית, ואם היא נחוצה. אם יגיעו למסקנה שכן - עליהם להשית אותה על כל השחקנים. אך בשבוע שעבר ערך המשרד שימועים בעל-פה לכל המפעילות בעניין הפרדה מבנית בסלולר (בין תשתית לקישוריות, כמו בבזק).

כיצד ייתכן שאותו המשרד מתחבט בשאלה אם לחייב את חברות הסלולר בהפרדה מבנית, אך אינו מחייב את HOT - שעדיין מוגדרת מונופול בשידורים - בהפרדה כזו, ומתיר לה להוסיף ISP על הסל המשולש?

הטיית הרגולציה לטובת סמייל

בשבוע שעבר התגאה שר התקשורת, משה כחלון, בוועידת העסקים של "גלובס" כי מנע את מכירת 012 סמייל ל-HOT או לפרטנר, מכיוון שרצה קבוצת תקשורת חמישית.

אפשר וצריך להתווכח אם הצעד הזה היה נכון, אבל על דבר אחד אי-אפשר להתווכח: ברגע שהמשרד קיבל החלטה שסמייל תישאר נפרדת - ללא חיבור לקבוצת תקשורת בעלת תשתיות - הוא חייב להגן עליה.

רבים טוענים כי הותרת סמייל ללא חיבור לגוף בעל תשתיות מעוותת את תנאי התחרות, מאחר שעדיף שיהיו 4 קבוצות חזקות - HOT, בזק, סלקום ופרטנר - מאשר 5 קבוצות, כאשר כל הרגולציה מוטה לטובת הגנה על סמייל.

משמעות הדבר היא שההגנה על סמייל הופכת להיות אחת המטרות העיקריות של משרד התקשורת, גם במחיר של יצירת נכות מסוימת ב-4 הקבוצות האחרות.

ההחלטה הזו נקבעה כבר, אך ספק אם מישהו חשב עליה עד הסוף. ספק אם מישהו חשב על המשמעות של מניעת סלי שירותים מהציבור, שאולי דווקא מעוניין בהם.

קודם שוק סיטונאי

ועוד נתון נוסף ואחרון: בקרוב אמורה לקום ועדת תעריפים שתקבע, בין השאר, את תעריפי בזק, ותדון בשורה ארוכה של נושאים, בהם קביעת שוק סיטונאי לקווי אינטרנט.

כיום לא ניתן לקנות חבילות של קווי אינטרנט ולקבל הנחת גודל מבזק ומ-HOT - חברות ה-ISP משלמות עבור כל קו בנפרד, ו-HOT ובזק מרוויחות כסף רב מההסדר הזה.

הוועדה, שטרם הוקמה, אמורה להשלים עבודתה תוך שנה. מה היה קורה לו לפני שהיו נותנים ל-HOT למכור סל שירותים מרובע, היו דואגים שיהיה שוק סיטונאי של קווי אינטרנט? HOT לא היתה נפגעת מכך, כי היא היתה יכולה למכור גם קישוריות לאינטרנט והיתה מרוויחה מנוע צמיחה, אפילו אם לא בחבילה. סמייל ונטוויז'ן היו מקבלות כלי נוסף, שיסייע להן בתחרות מול HOT ובזק, אבל גם מול חברות הסלולר - אותן חברות שבהן המשרד לא מעז לגעת.