בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב גזר עונש של הרחקה לצמיתות משורות הלשכה על עו"ד יורם ארביב, שהורשע בגניבת כ-140 אלף דולר שהחזיק בנאמנות עבור לקוח.
בפסק הדין שהגיע לידי "גלובס" כתבו אב בית הדין, עו"ד אבי אודיז, והדיינים עוה"ד שמואל פינקו וזיו כהן, כי "מקצוע עריכת הדין נמצא בצוק עיתים, במשבר גדול, ואנו עדים מיום ליום לריבויין של תופעות חמורות, על ההידרדרות במקצוע הנכסף ועל השם הרע הפושט בתופעות כמו אלה".
ארביב הורשע בעבירות של עיכוב ושליחת יד בכספי פיקדונות, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, אי-החזקת כספי פיקדונות בחשבון פיקדון, אי-שמירת ערכו של פיקדון, מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע והתנהגות שאינה הולמת את המקצוע. במקביל הוא זוכה משתי עבירות נוספות.
"לקרוא ולא להאמין"
בקובלנה שהגיש עו"ד ישי בית-און בשם ועד מחוז תל-אביב בלשכה נאמר כי ארביב ייצג בסוף שנות ה-90 שתי חברות איטלקיות בתביעה נגד שתי חברות ישראליות. במסגרת פשרה הוא גבה עבור האיטלקיות 140 אלף דולר, אך לא העבירם אליהן.
ארביב טען כי העביר את הכסף לאחד מאנשי החברה האיטלקית, שכן "היינו צריכים למסור אותו כשוחד לסגן ראש ממשלת סנגל", וכי את שאר הכסף לא היה למי למסור כי החברות פורקו.
על כך כתבו הדיינים: "לקרוא ולא להאמין שזהו הסברו של עורך דין שהחזיק כספים של לקוחות, מסר אותם במזומן לאחר, ובהסבר זה הוא מבקש למצוא פטור וצידוק, ללא כל תיעוד, הפקדות, דיווח או אישור". כן קבעו כי ארביב שיקר בנקודות שבמרכז העניין.
גניבה פשוטה
בית המשפט העליון פסק בעבר כי לא כל שליחת יד של עורך דין בפיקדון מצדיקה להרחיקו מהמקצוע, על אף שזו מהעבירות החמורות שיכול לבצע עורך דין. ואכן, במקרים רבים בתי הדין השעו רק למספר שנים עורכי דין שמעלו בכספי לקוחות. אלא שהפעם החליטו הדיינים להחמיר, נוכח סכום הכסף, העובדה שהוא לא הושב ללקוח וכן עברו של ארביב, שהחל את הסתבכויותיו עם הלשכה עוד בשנת 1989.
ארביב הורשע במשך השנים ב-5 פרשות נוספות ונידון מספר פעמים לעונשי השעיה בפועל. אלא שמקרה זה עולה על כולם, קבעו הדיינים, שכן ארביב "לא הציג כרטיסי לקוח, הסכם שכר-טרחה, אישורי הפקדת כספים למאן דהוא, כרטיס הנהלת חשבונות, אישורי קבלה והעברה של כספים, תרשומת כלשהי שלו לפירוט התנועות, דף בנק כלשהו, מאומה!".
לדברי הדיינים, "לא רק שהדברים אינם ברי-השוואה כלל אל מקצוע עריכת הדין, הם אף לא ברי-השוואה למקצועות אחרים ואף לא לעסקים קטנים כלשהם, שרק נתאפק ולא ננקוב בשמם. היעלה על הדעת כי שלוח לא יוכל להציג שום רישום? האחד מתוכנו כך ינהג, ואנו נסכים ונאמר 'כדין הדבר'? חס וחלילה".
הם ציינו כי רק בעור שיניו ניצל ארביב מהליכים פליליים, שכן האיטלקים לא התלוננו נגדו במשטרה. "למעשה מדובר בגניבה פשוטה, וסביר להניח כי היה נידון לעונשים כבדים", קבע בית הדין.
בית הדין קרא לראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, ולראש הוועד המחוזי, עו"ד דורון ברזילי, לשקול לעודד מי שמגיש תלונה אתית נגד עורך דין בגין מעשים פליליים, להגיש נגדו גם תלונה במשטרה.