"הבגרויות עוד לא הופרטו, אבל זה השלב הבא. זה ברור לי כשמש" - כך מזהיר פרופ' שי אהרון, סגן רקטור אוניברסיטת ת"א, בתגובה לתוצאות מכרז משרד החינוך להפעלת המכינות הקדם-אקדמיות. במכרז התמודדו האגודה לקידום החינוך (שהפעילה את מערך המכינות הקד"א מזה 40 שנה) וחברת "מרמנת" (המתמחה בניהול פרויקטים בתחומי הלוגיסטיקה והתפעול). נראה כי זכיית החברה העסקית "מרמנת" במכרז, מהווה התנערות המדינה מהתחייבותה - "לאפשר לצעירים שלא עמדו בכמה ממבחני הבגרות, או קיבלו ציונים נמוכים מדי, לשפר את הישגיהם ולהתקבל ללימודים אקדמיים" (דו"ח מבקר המדינה 50ב, 1999).
ח"כ זבולון אורלב, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, מודאג מאוד מהצעדים האחרונים של משרד החינוך וקובע: "כשרואים את התמונה כולה מתברר שיש פה מדיניות מאורגנת ומתוכננת שמשמעותה הפרטה למטרות רווח של פרויקטים חינוכיים מובהקים. לא פעולות עסקיות ולא פעולות כלכליות אלא גופים שלב ליבת פעילותם היא פעילות חינוכית מובהקת". כמי שהיה מנכ"ל משרד החינוך (1990-1993) הוא קובע: "פעילות חינוכית מובהקת היא חובתה של המדינה. לגוף מסחרי אין מוטיבציה חינוכית. ההצלחה שלו נמדדת בהשגת רווח שזה דבר הסותר לחלוטין את כל המהות של חובת המדינה בתחום החינוך".
הנפשות הפועלות
כדי להבין את חומרת הבעיה כדאי להכיר את שלושת השחקנים הראשיים במאבק על ההשכלה במדינת ישראל:
1. חוק חובת המכרזים:
ב-1994 נכנס לתוקפו חוק חובת המכרזים שחל על חברות ממשלתיות, על קופות חולים, על רשויות ועל גופים ציבוריים ממשלתיים ועירוניים. מטרותיו: 1. השגת חיסכון כספי. 2. מתן הזדמנות שווה לכל המציעים הפוטנציאליים. 3. שקיפות והגברת הפיקוח על תהליכי הרכש.
2. משרד החינוך:
המשרד האחראי למערכת החינוך, ובכלל זה גנים, בתי ספר, השכלה גבוהה וחינוך בלתי פורמלי. פעילות המשרד מתמקדת בחקיקה ובתכנון שירותי החינוך וההשכלה, ברישוי בעלי מקצוע בתחום החינוך וההוראה ובפיקוח על מוסדות החינוך.
3. המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג)
הגוף הממלכתי במדינה האחראי על הקמת אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות חדשות, הרחבת מוסדות להשכלה גבוהה קיימים, ואישור תארים, פיקוח על הענקת תארים מדעיים, העברת הכספים מהממשלה למוסדות והצעות לקידום חקירה מדעית בנושאים שונים. המועצה פועלת עפ"י החוק להשכלה גבוהה תשי"ח - 1958. לפחות שני שליש מחבריה הם בעלי מעמד אקדמי בכיר.
שני מתמודדים נוספים במכרז על הפעלת המכינות הקדם אקדמיות:
1. האגודה לקידום החינוך (מלכ"ר):
עמותה שנוסדה בירושלים בשנת 1962. מטרותיה הן צמצום הפערים החברתיים והחינוכיים בישראל, טיפוח מנהיגות בקרב ילדי עולים מארצות שונות, הקניית ידע והשכלה רחבה וסיוע לבוגרי מוסדות החינוך שלה להשתלב במוסדות להשכלה גבוהה.
האגודה פועלת כעמותה ציבורית במגמה להעניק הזדמנות שווה לצעירים שנסיבות שונות מנעו מהם בעבר לממש את יכולתם ואת כישוריהם לקראת השתלבותם בחברה הישראלית. במהלך 40 שנותיה אפשרה לאלפי בוגריה לפרוץ מהמעגל החברתי-כלכלי שאליו נולדו, ורבים מהם הגיעו להישגים מרשימים בקשת רחבה ביותר של תחומי עיסוק ועניין.
2. חברת מרמנת (ארגון וניהול פרויקטים בע"מ):
חברה המתמחה כאמור בניהול פרויקטים בתחומי הלוגיסטיקה והתפעול, ההכשרות וההדרכות, הטמעת מערכות, ניהול בחינות ומאגרי מידע. החברה מתמחה יותר מעשור בארגון ובניהול פרויקטים בשיטת מיקור חוץ, בתחומים לוגיסטיים ותפעוליים, תוך הסתמכות על מערך סניפים וצוות עובדים מקצועי בפריסה ארצית. הפרויקטים הם מתחומי תוכן מגוונים, כש"מרמנת" מהווה את הגורם הביצועי שמספק את כלל השירותים הנדרשים לשם תפעול לוגיסטי ומנהלתי של הפעילויות.
חזון החברה: "להיות גוף מוביל בארץ ובחו"ל ביצירה ובמימוש של פתרונות מיקור חוץ משולבי טכנולוגיות בתחומי ההתמחות של כל חברה, לספק מענה איכותי, מקצועי, אמין וברמת שירות גבוהה, תוך יצירת ערך מוסף תחרותי ללקוחותיה".
תקציר העלילה
בתחילת נובמבר הופתעו ראשי המכינות הקדם-אקדמיות מהידיעה שוועדת המכרזים של משרד החינוך, העדיפה את הצעת חברת "מרמנת" הזולה מזו של "האגודה לקידום החינוך" שהפעילה את המכינות עד היום. מעבר לדאגה בשל העברת מערך פדגוגי מורכב כזה לידיים שאינן בעלות ניסיון בתחום הפדגוגי דווקא, הגורמים הפועלים בתחום נדהמו לגלות שמועד העברת המפתחות לחברת "מרמנת" הוא תחילת ינואר הקרוב, אמצע שנת הלימודים. כתוצאה מזה, לא ברור למשל מה יעלה בגורל בחינת הבגרות הייחודית באנגלית שצריכה להתבצע. מי יעביר אותה? מי יכין אותה? איך היא תתקיים? הפתעה נוספת היא העובדה שבוועדת המכרז ישבו שלושה חברים בלבד, לא היה בה נציג של המל"ג (שמממנת את הפרויקט ב-35 מיליון שקל לשנה) ואף לא נציג משרד הביטחון שעפ"י חוק חיילים משוחררים מעביר את חלקו בתקציב.
זעקת יו"ר ועד המכינות מר זוהר אביטן הגיעה לאוזני ח"כ זבולון אורלב שכינס ישיבה דחופה בוועדת החינוך של הכנסת ביום ב' 7.12.09 כדי לדון בנושא ההפרטות במשרד החינוך.
מסתבר שעוד פרויקטים פדגוגיים חברתיים עומדים בפני הפרטה: פרויקט פר"ח, "תללי"ם", "סל תרבות" "נעל"ה", וכמובן המכינות הקדם אקדמיות שעברו כבר את המכרז והועברו לידי חברת "מרמנת".
לישיבה הגיעו 12 חברי כנסת מכל סיעות הבית כשאליהם חברו פרופ' שי אהרון -סגן רקטור אוניברסיטת תל-אביב שהגיע כנציג ור"ה (ועד ראשי האוניברסיטאות), בועז טופורובסקי - יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית וחבר במל"ג ויובל לידור דובר המל"ג. בלט בהיעדרו מנכ"ל משרד החינוך ד"ר שמשון שושני.
דיאנה דניאל-שרם שניהלה את מכינת הבוגרים באוניברסיטה העברית וכיום אחראית עליה מתוקף תפקידה כמנהלת היחידה למעורבות חברתית, הייתה בין הראשונים להרים קול בישיבה כנגד העברת המכינות לידי חברה פרטית. דניאל-שרם: "ממה שאני מצליחה להבין, חברת מרמנת מעולם לא עסקה בחינוך. היא עוסקת בתחומי ניהול בענייני לוגיסטיקה ואינטרנט. היא לא גוף חינוכי ולא עוסקת בחינוך".
*אבל היא יודעת לנהל וביעילות.
"המכינות היו מפעל שבא לתת הזדמנות נוספת לחיילים משוחררים, ולאנשים שהתעשתו ורוצים ללמוד. וזה דורש הרבה עבודה - להרגיל אותם חזרה לעולם הלימודים, להסביר להם מה זה לימודים בכלל, למה זה מחייב אותם. הם מגיעים בלי הרגלי לימוד וזה תהליך שדורש את הזמן וההשקעה שלו.
"ככל שהאוכלוסייה מגיעה מחוסר גדול יותר, ככה העבודה החינוכית שנדרשת מורכבת ותובענית הרבה יותר. ולשום חברה כלכלית שמסתכלת דרך הרווח שלה בסוף החודש, לא תהיה סבלנות לתהליכים האלו. מדובר בתהליכים אנושיים ששמים את האדם במרכז, ולא את הרווח הכלכלי".
*אבל היא בעצם תפקח ואתם תמשיכו לעשות את העבודה בשטח, אז איפה הבעיה?
"מאיפה הם ירוויחו? הם עושים את זה לשם שמים? באמת איכפת להם מחינוך? הם כמו כל חברה עסקית שמתקיימת לצורך הצלחה כלכלית והם צריכים לחשוב על הרווח שלהם. אז ככל הנראה הצלחתה הכלכלית של החברה תגיע משני מקומות. האחד - הם עלולים לצמצם מאוד את עבודתם של המפקחים שנותנים לנו קו ואורך נשימה ומאפשרים לנו את ההנחיה המקצועית. ובעיה חמורה יותר שאנחנו מזהים, היא שהרווח של החברה עלול שלא להיות מצמצום העובדים (מדובר על לא יותר מעשרה איש שעובדים כפיקוח על המכינות) אלא מהטלת קנסות על המכינות. על כך שיותר מדי תלמידים נושרים או שיותר מדי לא מגישים בזמן דוחות מסוימים. (ככל שינשרו יותר תלמידים ככה הרווח שלהם יגדל - א.ס.)
"ודבר נוסף שמעורר בנו דאגה הוא החשש כי הם עלולים לחסוך ולצמצם את מספר שעות הלימודים והנושאים".
"מחר יוציאו למכרז את מכון ויצמן"
פרופ' חיים הררי, מייסד פרויקט פר"ח, יו"ר ות"ת (1979-1985), נשיא מכון ויצמן (1988-2001), יו"ר הוועדה העליונה לחינוך מדעי (1992), פרס ישראל לפיזיקה (1989), פרס אמ"ת בחינוך (2004), כתב במכתב לוועדת החינוך של הכנסת: "אין כל רע בהפרטה של גופים כלכליים מובהקים, ובהחלט רצוי שהממשלה לא תפעיל גופים עסקיים, אולם הפרטה של גופים חינוכיים ייחודיים, כמו גם הפרטה של מחקר מדעי, הם איוולת מוחלטת. אתמול הפריטו את המכינות הקדם-אקדמיות, וללא ספק הרסו מפעל חינוכי נהדר שקידם אלפי צעירים וצעירות. מחר יוציאו למכרז את פעילות מכון ויצמן ואיזו חברת כוח אדם, עם ההצעה הזולה ביותר, תזכה במכרז ותייצר מחקר מדעי ברמה של גן ילדים. פרס נובל לא ייצא מזה.
"אי אפשר להוציא למכרז יצירתיות, אי אפשר להפריט גישה חינוכית, אי אפשר 'לתת את הנשמה' עם כוונות רווח, וקל להרוס כל מפעל חינוכי בנימוקים משפטיים המבוססים על הנחות יסוד שגויות. הדבר נכון במיוחד לגבי מפעלי חינוך כלל-ארציים וייחודיים שהיו צריכים להיות מופעלים ע"י המדינה, ומופעלים במקומה ע"י גופים חלוציים והתנדבותיים שיזמו אותם, קבעו את דרך פעולתם, נתנו להם את צביונם המיוחד והפכו אותם מחלום למציאות. המדינה מחד, וגופים מסחריים פרטיים מאידך, אינם מסוגלים להפעיל פרויקטים כאלה, והם ייהרסו לחלוטין, אם יופרטו".
בועז טופורובסקי, יו"ר התאחדות הסטודנטים, חושב שמערכת החינוך לא יכולה להיות כלכלית. "כל הגופים האלו שעומדים בפני הפרטה הם בהגדרתם לא כלכליים, תפקידם לצמצם פערים בחברה. לעבוד עם אוכלוסייה שמערכת החינוך הרגילה לא הצליחה להביא לכך שיסיימו בגרות.
חברה כלכלית שלנגד עיניה קודם כל הרווח, לא תטפל במפעלים לא כלכליים בהגדרתם, כמו לדוגמא לימודים ומגורים חינם לאתיופים במכללות הקדם-אקדמיות. ודווקא האוכלוסייה שהכי צריכה את המכינות, דווקא היא תיפגע הכי הרבה כתוצאה מההפרטה הזו".
*ומה הבעיה בהפרטת פרויקט פר"ח?
"בהקשר הזה קיימות שתי בעיות עיקריות. האחת - החשב הכללי לא לקח בחשבון עלויות כלכליות נוספות שיבואו כתוצאה מההפרטה. למשל, פר"ח יושב בכל האוניברסיטאות וברוב המכללות ולא משלם שכר דירה על המשרד שבו הוא משתמש. כשפר"ח יופרט, יגיד מנכ"ל האוניברסיטה/מכללה, 'רגע, זו חברה כלכלית שיושבת לי במשרד. שתשלם לי שכירות'. עכשיו מאיפה יבוא התשלום? מתקציב פר"ח. אין כל ספק. הרי החברה לא תפסיד על שכר הדירה.
עניין שני - יש 30 אלף סטודנטים שעושים את פר"ח, ומקבלים 4,500 שקל לשנת התנדבות. בדרך-כלל סטודנטים עושים התנדבות שערכה גבוה הרבה יותר מהערך הכלכלי שלה, וודאי שגבוה הרבה יותר מהשכר שהם מקבלים פר שעה. ברור שסטודנט שעובד מול חברה פרטית ירגיש הרבה יותר 'פרייר' לעבוד על חשבונו כאשר החברה מרוויחה מזה.
"ודבר נוסף - בוועדת החינוך המועצה להשכלה גבוהה רמזה רמז עבה מאוד. הם אמרו שכשזה היה בידי האגודה לקידום החינוך, הם הכירו בסמכות הפדגוגית של העמותה, ומבחינתם מי שסיימו מכינה מתאימים להשכלה גבוהה. הם אמרו באופן ברור, שאם יפריטו הם כנראה לא יכירו בסמכות הפדגוגית של החברה הזו, ואז מבחינתם הבוגרים של המכינות לא יהיו זכאים ללימודי השכלה גבוהה".
"לפני מספר חודשים הוזמנתי כנציג האוניברסיטה לוועדת החינוך של הכנסת בראשותו של ח"כ זבולון אורלב", מספר פרופ' שי אהרון, סגן רקטור אוניברסיטת ת"א, "והם התריסו בפנינו על כך שעמדנו לסגור את המכינה הקדם-אקדמית. הגענו למסקנה שהיא איננה משתלמת לנו פיננסית. מאחר והיו כ-40 מכינות בארץ, מספר התלמידים אצלנו ירד. הגענו למסקנה שהיחידה הזו עולה לנו כסף רב משום שאנחנו נותנים גם מעונות וגם כיתות על קרקע שהיא מהיקרות בארץ - והחלטנו לסגור. ח"כ אורלב מאוד כעס ואמר 'אתם משולים למי שנוסע בספינה, וכשיש סערה דבר ראשון משליכים את התפילין'. הסברתי שמצבנו קשה והדבר כרוך בסגירת בית הספר לרפואת שיניים. אורלב אמר 'אתם את המכינה לא יכולים לסגור, אתם צריכים להיות המצפון'. היה לו מאוד חשוב שאוניברסיטאות יחזיקו מכינות כדי לתת להן יוקרה אקדמית.
"חשוב לי להדגיש שאנחנו, הנהלת אוניברסיטת תל-אביב, שוכנענו בעניין המסר החברתי והחזון החברתי שמוטל עלינו גם בשעות כספיות קשות, ולכן שינינו את החלטתנו והיום המכינה פתוחה".
*מה קורה עם העברת המפתחות לחברת מרמנת?
"אמרתי לאורלב - 'עשינו מה שביקשתם, אבל עכשיו אם חברות פרטיות ינהלו את המכינות ייתכן שהאוניברסיטאות יוותרו עליהן כיוון שהן אינן יחידת רווח'. אנחנו נותנים כאן שירות למדינה. האוניברסיטה לא מתלהבת לעשות את זה. המכינה גורמת לנו נזק מ-2002 של עשרות מיליונים. סטודנט עולה יותר מ-100 אלף שקל לשנה, הוא משלם לנו בסביבות 10,000 שקל ואנחנו סופגים את העניין הזה ומסבסדים אותו".
דרושה הגנה ממכרזים
חברת-הכנסת - פרופ' יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר מספרת שההפרטות האלו היו על שולחנה והיא מנעה אותן. תמיר: "צריך להבין איזה סוג של הפרטה עומדת על השולחן. זה לא שמפריטים קניית גירים או מחברות שזה בסדר - זה מוצר. פה מפריטים שירות שדורש מיומנות חינוכית. מעבר לזה מפריטים דבר שהאיכות שלו נובעת מכך שקבוצת אנשים נקטה יזמות חברתית ובעצם 'המציאה פרויקט'. פר"ח למשל. מכון וייצמן בנה פרויקט ייחודי בעולם, טיפח אותו, הכשיר אנשים שיודעים לעבוד עם אלו שעובדים בפרויקט, ואחרי שכל זה נגמר פתאום באים ואומרים, עכשיו את הפרויקט הזה שבניתם והכנתם וגיבשתם, אנחנו לוקחים ומוציאים למכרז. ואז מה שקורה הוא שבמכרז זוכים תמיד אנשים שאין להם את המיומנויות ולא את המסירות, וגם לא את היכולת לגייס כספים. הם עוברים את המכרז כי הם נותנים שירותים מאוד זולים, והמכרז בנוי כך לפי ההוראות של החשב הכללי שאין בו בעצם אפשרות לשכלל את השירות של המיומנות".
*את מדברת על המכללות הקדם-אקדמיות?
לדוגמה. איך שהם למדו להכין ולגייס את הסטודנטים ובעצם לעשות את המכינה לא רק מבחינת השיעורים אלא מבחינת הליווי והתמיכה. בערעור שלהם על המכרז הם כתבו שהחברה שזכתה כתבה דברים שמעידים שהיא לא מבינה מה זו מכינה קדם-אקדמית, ומי שבחר בה לא לקח את זה בחשבון. "
לדעתי העניין המרכזי, הוא לדעת שיש פרויקטים חברתיים בעלי ייחוד ובעלי אופי כל-כך משמעותי שצריך מראש להוציא אותם מהטירוף הזה של המכרזים. לא הכל אפשרי למכרז. לפרויקטים כמו המכינות הקדם-אקדמיות צריך לתת את ההגנה ממכרזים".
סטיבן סתיו, מנכ"ל המל"ג והות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב): "למרות שראינו טיוטה ראשונה, לא היינו שותפים למכרז מבחינת הוצאתו, העיתוי והתכנים, והנוסח הסופי היה זר לנו. לדעתי עשו כאן טעות שלא מנעו מחברות מסחריות לגשת למכרז. אנחנו, לפי סעיף 9 לחוק החברות שלנו, לא ניתן הכרה למוסד שהוא לא מלכ"ר. סעיף 11 קובע שמטרתה של חברה בע"מ היא השגת רווחים, ומיקסום רווחים עומד בניגוד גמור למטרות הפדגוגיות שלשמן אנחנו רוצים כזו חברה. אם זה היה מוסד להשכלה גבוהה הוא היה נדחה על הסף".
"קשה להשעות את ביצוע המכרזים"
ישיבת וועדת החינוך של הכנסת הסתיימה בהעברת מכתב לשר החינוך גדעון סער, שר האוצר יובל שטייניץ ומשה גפני יו"ר ועדת הכספים, עם ההחלטות הבאות:
עיקר הדגש של התמקצעות אותם גופים המובאים עתה להפרטה, אינו יכול לבוא לידי ביטוי בגופים החדשים הניגשים למכרזים. הוועדה פונה למשרד החינוך לנקוט בכל הצעדים המשפטיים וכן לפנות לחשב הכללי במשרד האוצר כדי לקבל פטור מחובת מכרז לגופים אלה, או להכריז עליהם כספקים יחידים.
הוועדה פונה ליו"ר ועדת הכספים להקים ועדה משותפת לוועדת החינוך התרבות והספורט ולוועדת הכספים כדי לבדוק דרכים להחריג פרויקטים חברתיים מחובת מכרזים.
במקביל, תיזום הוועדה הצעת חוק על מנת לאפשר להחריג ממכרזים פרויקטים חינוכייים מובהקים במתכונת התקנות שהחריגו ממכרזים את המוסדות להשכלה גבוהה.
הוועדה פונה לחשב הכללי במשרד האוצר, בבקשה להשעות את ביצוע המכרזים, למשך כ-3-5 חודשים, כדי לאפשר לכנסת יחד עם שרי החינוך והאוצר לקיים דיונים להסדרת הסוגייה.
אביטן, יו"ר ועד המכינות נשמע היום יותר רגוע. לדבריו הפרטת המכינות מתעכבת ל-3-5 חודשים עפ"י סעיף 5 למכתב ועדת החינוך. לא כך חושב משרד החינוך שהעביר ל"גלובס" את תגובתו שבכתב:
"ממשרד החינוך נמסר בתגובה, כי במשך שנים מתפרסמים מכרזים להסדרת הנושאים הניהוליים וביניהם גם מכרז להפעלת המכינות הקדם-אקדמיות.
"יודגש, כי במכרז האחרון זכתה הצעת חברת 'מרמנת' - לאחר שהצעתה נבדקה ונמצא כי עמדה בכל תנאי המכרז ואף קיבלה את הציון המשוקלל הגבוה ביותר.
"באשר לטענה כי לחברת 'מרמנת' אין רקע בתחום החינוך, יצוין, כי מדובר במכרז ניהולי ולא במכרז פדגוגי. האגף לחינוך מבוגרים שבמשרד החינוך אמון על קביעת המדיניות והפדגוגיה. המכרז נועד לקבלת שירותים ספציפיים שיסייעו ליחידה לבצע את תפקידה החינוכי ומכאן שאין הכרח, לאור תנאי המכרז, שרק גוף חינוכי יבצע זאת.
"יצוין, כי ההרכב של נציגים בוועדת מכרזים היה על-פי הקבוע בתקנות חובת המכרזים. באשר להוספת נציגים חיצוניים בוועדה - הדבר דורש החלטה ואישור מפורש של הוועדה ובעניין זה לא עלה הצורך.
באשר לבחינה באנגלית, נמסר, כי המשרד יפעל על-מנת לקיים את המבחן בזמן שנקבע באמצעות הזכיין".
בתגובה לכך מסר סתיו: "זבולון אורלב הקריא בוועדה חלקים מהמכרז שמדברים על אחריות פדגוגית מאוד מובהקת שנדרש מהזכיין. אז מצד אחד להגיד שיש להם ניסיון ומצד שני להגיד שהוא לא נחוץ כי הם רק מנהלים - זה נראה כסתירה גדולה".
תגובת חברת מרמנת - "אנחנו לא מוכנים להתראיין".*