גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצלחות גדולות מצד מספר קטן של חברות בלטו לצד מצוקה ומחנק קשה במזומנים אצל כל היתר, ואף סגירה של חברות רבות - ההערכות הן כי מדובר ברבע מהחברות בתחום.

המגמה המעורבת בלטה גם בנוגע לשוק מניות הביומד. צניחתן בתחילת המשבר התחלפה במהלך רוב השנה בנסיקה, שהפתיעה לפעמים אפילו את החברות עצמן.

מבחינת האקזיטים 2009 נפתחה ונחתמה בסערה. כך, כהמשך לגל מימושים שהחל בדצמבר 2008, בינואר נמכרה Ventor ל-Medtronic תמורת 325 מיליון דולר ו-Labcoat האירית, שהקים הישראלי אשר שמואלביץ', נמכרה לבוסטון סיינטיפיק ב-100 מיליון דולר.

בסוף השנה שוב התעורר השוק עם מכירת אופטונול ל-Alcon האמריקנית וסטארלימס לחטיבת המעבדות של אבוט.

בין לבין הייתה עסקה אחת שרבים התאכזבו שאינה רכישה אלא עסקת רישוי - פרוטליקס, שמכרה לפייזר את הזכויות למוצר המוביל שלה למחלת הגושה, תמורת תשלום מיידי של 60 מיליון דולר, 55 מיליון דולר בשנה הקרובה ו-40% מההכנסות.

אירועים בולטים נוספים היו הצלחת מדיוונד בשלב השלישי של הניסויים באירופה, כניסת רוש הבינלאומית לישראל דרך קרן פונטיפקס, וגם דרך סכסוך עתיק עם חברת יישום, וההתחייבות הסופית של משרדי האוצר והתמ"ת להקים קרן ביומד ממשלתית.

עם פרוס 2010, יש תחושת אופטימיות לקראת המעבר לעידן של הפוסט-משבר.

אלו המגמות העיקריות שצפויות ללוות אותנו בשנה הזו.

1. ההון חוזר, אבל פחות

התקופה שבין סוף 2008 לסוף 2009 אופיינה בעיקר באי-ודאות. כתוצאה, המוסדיים לא העבירו כסף לקרנות ההון סיכון, ואלו מצידן חששו להוציא את מה שיש, כשהן שומרות את הכסף בעיקר לפורטפוליו הקיים. גיוס בשווי יציב או נמוך מהסבב שקדם, היה נפוץ.

ב-2010 כל הכיסים צפויים להיפתח ואת הסימנים לכך כבר רואים בחו"ל בחודשים האחרונים. הגופים המוסדיים צריכים להשקיע במשהו, ודווקא ההון סיכון לא אכזב אותם לאחרונה.

גם הקרנות חייבות להשקיע בחברות חדשות כדי ללבות את החלומות, שהרי זו משמעות פעילותן. ספק אם הן יצליחו לגייס הון חדש במהירות, אבל לפחות הן יקבלו את הכסף שהובטח להן בעבר.

האם ממדי ההשקעה ישובו לאלו של 2007, השנה הטובה בתולדות השקעות ההון סיכון בביומד? סביר שלא.

התיאבון להשקעות הללו מושפע גם מגורמי מאקרו בלתי-משבריים, כמו התארכות תקופת הפיתוח, מיזוגים בקרב הרוכשות הפוטנציאליות והיעדר שוק אטרקטיבי של הנפקות, בינתיים.

2. התעוררות בנאסד"ק

לאחר בצורת ממושכת בשוק ההנפקות בנאסד"ק, הן חזרו ברבעון הרביעי ובינתיים נרשמו מספר הנפקות של חברות ביומד צעירות יחסית.

מספר רב של חברות כבר הגישו תשקיפים, בהמתנה לאיתותים הפיננסיים הנכונים.

מומחים טוענים ש-2010 תהיה טובה יותר, אבל זה לא קשה. הרי בין ספטמבר 2008 לספטמבר 2009 לא התרחשה אף לא הנפקה אחת של חברת ביומד.

ועדיין, לדבריהם גם 2010 לא תאיר פנים לחברות בתחום, כי חברות עם סיכון גבוה מתאוששות אחרונות. מעבר לזה, גורמי המאקרו שמשפיעים על תעשיית ההון סיכון, משפיעים גם על הנפקת חברות ביומד, ומורידים את האטרקטיביות של הנפקתן.

גם בבורסה בישראל ממתינים מספר תשקיפים להנפקה. מתחילת המשבר הונפקה רק חברה אחת: די-פארם, בניהולו של ד"ר אלכס קוזאק.

החברה הנפיקה לפי 30 מיליון דולר לפני הכסף, שווי נמוך לחברה בשלב השלישי של הניסויים הקליניים. מאז היא זינקה וכעת נסחרת כעת לפי שווי של 553 מיליון שקל.

אמנם ניכר עניין בשוק להנפקות של חברות ביומד בעלות פוטנציאל חלומי, במחיר אטרקטיבי, אבל לא בטוח כי דווקא אלה יהיו ההנפקות שיוצעו.

3. זמן האמת בת"א

אף חברת ביומד צעירה שנסחרת בתל-אביב לא נסגרה השנה, אם כי שתי חברות - טופספין ואלוטקס - הפכו לשלדים בורסאיים. בשני המקרים לא היה הדבר תוצר ישיר של המשבר.

המשבר צופף וחנק רבות מחברות הביומד הצעירות שנסחרות בבורסה המקומית. בשני הרבעונים האחרונים בוצעו מגוון גיוסים לפי תשקיפי מדף ובהנפקת זכויות, וכעת כמעט כל החברות יכולות להחזיק עד סוף 2010. יוצאות דופן הן TRD ואינטרקיור, שיצטרכו להציע תוכניות גיוס נוספות.

שנה מעניינת צפויה לחברות הללו, בעיקר לאלה שרושמות מכירות זעומות אל מול הפסדים גדולים. הן הצליחו לגייס השנה הון להישרדות, אולי על בסיס התקווה שאחרי המשבר ייפתרו בעיותיהן. אם לא יצליחו להוכיח את עצמן גם בשנת שאינה משברית, לא בטוח שתהיה להן הזדמנות נוספת.

4. המשך האקזיטים

לאחר שני גלי האקזיטים, בדצמבר 2008 ובדצמבר 2009, אין סיבה שעסקאות רכישה ורישוי מצד חברות פארמה ומכשור רפואי גדולות ובינוניות ייפסקו. חזרתה של חלופת ההנפקות עשויה אף להעלות מעט את המחירים, אם כי האקזיטים הישראלים בוצעו ממילא במחירים יפים.

ב-2010 ימשיכו חברות הענק פייזר, רוש ומרק לעכל את הרכישות החדשות שלהן מהשנה, Wyeth, ג'ננטק ושרינג-פלאו בהתאמה. אבל רכישות הענק לא ימנעו מהן ביצוע קניות קטנות יותר. הכיסים שלהן עמוקים מספיק.

השאלה תהיה כמה מהפרויקטים שירכשו החברות הגדולות, הן יוכלו לקדם לשלבים מתקדמים של ניסויים קליניים, שם מושקע הכסף הגדול. יכולת ההתקדמות תקבע את היקף תשלומי אבני הדרך שיקבלו החברות הישראליות.

5. מחכים לקרן הביומד

במארס ייקבעו הזוכים במכרז על קרן הביומד הממשלתית. לפי התרחיש האופטימי, יהיו אלו שלושה זוכים, שכל אחד מהם ינהל קרן של 100 מיליון דולר.

כניסת כמויות כסף כאלו לשוק בבת-אחת עשויות ליצור מיני-זעזוע, בעיקר אם יוקצה רוב הכסף לחברות פארמה וביוטק, כפי שמחייב המכרז. אינפלציה כזו יכולה להעלות את ערכי חברות הפארמה ואולי אף לעודד הקמת חברות, שבנסיבות אחרות לא היו מוקמות.

האם הכספים הללו גם יגשימו את מטרתן הראשונית, שהיא לתמוך בחברות בשלבים מאוחרים כדי להוות אלטרנטיבה לעסקה חיצונית במחירים נמוכים? את זה עוד נצטרך לראות.

האירועים הבולטים בביומד הישראלי ב-2009

ינואר: מדטרוניק קונה את ונטור תמורת 325 מיליון דולר

פברואר: שר האוצר, רוני בר-און מכריז: תוקם קרן לסיוע לחברות ביוטק. במרץ 2010 ייקבעו הזוכים במכרז

יוני: רוש השוויצרית נכנסת לפעילות בישראל דרך קרן פונטיפקס

אוגוסט: די-פארם מסיימת את בצורת ההנפקות המקומית. זו ההנפקה הראשונה מאז פרוץ המשבר

אוקטובר: הצלחה למדיוונד בשלב קליני מתקדם בטיפול לכוויות

נובמבר: הסכם אסטרטגי לפרוטליקס עם פייזר. מקבלת 50 מיליון דולר באופן מיידי

דצמבר: שוב אקזיטים. אופטונול נמכרת לאלקון ב-150 מיליון דולר. סטארלימס נמכרת לאבוט תמורת 123 מיליון דולר.