"את רואה את הקפיצה בגרף בשאלה מספר 7?", שואל אותי יוחאי קטרון, לשעבר מומחה פוליגרף במערכת הביטחון והיום בודק פוליגרף בבדיקות מהימנות עובדים. "שימי לב שהקפיצות התרחשו לא רק בקצב הלב, אלא גם בגרפים של הנשימות. בתשובה לשאלה זו אני משוכנע שהעובד שיקר", הוא קובע בפסקנות. "שיעור ראשון בלימודי פוליגרף מפמפם את המוטו: תמיד תאמין לגרף שלך".
אמינות היא הסוגיה שהכי מטרידה מעסיקים לגבי עובדיהם, במיוחד בשלבי קליטת מועמדים חדשים לארגון. באופן טבעי, ההנהלה רוצה לדעת שלמועמד שעומד לפניה אין עבר פלילי, רקע בסמים, בהימורים, בשכרות, במגע עם השוק האפור, וכמובן - לשלול את האפשרות שהמועמד פוטר בעבר בעקבות גניבה.
"רציונל מרכזי נוסף לבדיקת פוליגרף של עובדים", מוסיף קטרון, "הוא הצורך של המעסיק לשלול את האפשרות שהמועמד הגיע אליו מהקונקורנציה כדי לבלוש: לאסוף מודיעין מסווג כמו רשימת לקוחות, פטנטים, מהלכים עתידיים ועוד. שאלות בנוסח: האם נשלחת למעסיק על-ידי גורם אינטרסנטי כלשהו? האם בחברה הקודמת העברת מידע לגורם זר ללא אישור? יכולות במהלך בדיקת פוליגרף לסכל מהלכים של ריגול תעשייתי.
"רק בשבוע שעבר התפרסמה ידיעה חדשותית על מנהל שיווק בפירמה ישראלית המפתחת מסנני מים. אותה חברה חיפשה מנהל שיווק בעל קשרים בדרום-אמריקה וגייסה עובד מבלי לבצע לו בדיקת פוליגרף, רק כדי לגלות אחרי 3 שנים בתפקיד שהוא מכר סודות מקצועיים למתחרים".
* האם יש הבדל בבדיקה שנערכת לעובדים לתפקידים זוטרים ובכירים?
"בשני המקרים אנו בוחנים אמינות, לכן הטכניקה של ההכנה והתשאול זהות. מה שכן, ההדגשים של השאלות יהיו קצת אחרים: אצל מועמדים לתפקידי ניהול בכירים אתחקה יותר אחר מסירת ידע וריגול תעשייתי; אצל עובדים זוטרים נשאל יותר על הרגלי חיים כמו סמים, עבירות רכוש, הימורים וכיו"ב".
* אילו סוגי פירמות מזמינות בדיקות פוליגרף לעובדיהן?
"המגוון רחב. החל מענפי הבנקאות והפיננסים, דרך רשתות אופנה וכלה ברשתות קמעונאות. זהו גם נוהג שכיח במקומות שבהם יש לעובדים גישה למחשבים עם קודים של עובדים אחרים - דבר שמאפשר להם לבצע שורה של עבירות (כמו מהוצאת כספים לכיס הפרטי, אי-רישום חשבוניות וכדומה) תחת זהות אחרת. מעסיקים רבים נוספים היו רוצים לבצע את הבדיקה גם בשלבי הסינון וגם כרוטינה שגרתית, אבל הם לא יכולים בגלל איגודי עובדים שמתנגדים וחוסמים אותם".
"קבילה רק אם הנבדק מסכים מראש"
* יש פירמות שמחתימות עובדים חדשים על טופס הסכמה לבדיקה, למרות שבשלב המיון הן לא עושות לו בדיקה. למה?
"תוצאות של בדיקת פוליגרף עשויות להוות ראיה קבילה בבית המשפט רק אם הנבדק מסכים מראש לשני תנאים. האחד, הסכמתו להיבדק מרצונו החופשי; והשני, הסכמתו שתוצאות הפוליגרף יהוו ראיה בבית המשפט. ההחתמה מראש של העובד על מסמך זה תורמת לאינטרסים של המעסיק באופן סינרגטי: היא מרתיעה ומניאה עובדים מלבצע עבירות תחת האיום הפוטנציאלי של בדיקה בעתיד, והיא נערכת בטיימינג מצוין כשהעובד רוצה להתקבל לארגון".
* על-פי מחקרים מדעיים, רמת הדיוק של הפוליגרף עומדת על כ-90%. איך ניתן על בסיסו לפטר עובד או לדחות מועמד?
"בודק פוליגרף שיאמר שהמכשיר אף פעם לא טועה מספר סיפורים. אחרי למעלה משני עשורים בתחום אני יכול להעיד שיש בהחלט טעויות לכאן ולכאן, אבל אני רוצה להפריך מיתוס שמרבית הציבור שוגה בו. מקובל לחשוב בטעות שבדיקת פוליגרף נוגעת לצד הטכני בלבד, לחיבור המכשיר לגוף ולהפעלתו, אבל למעשה החלק המרכזי של הבדיקה והרלוונטיות שלה כרוך באומנות התשאול ובהכנה מושכלת של הנבדק לבדיקה".
* למה הכוונה?
"נניח שרוצים לבחון אפשרות שעובד מכור להימורים. אם נשאל את המועמד ללא הכנה 'האם אתה מהמר' אנו עלולים להפיל בטעות גם אנשים נורמטיביים ששמים 100 שקל מדי שבוע על כרטיס לוטו. כדי לשלול אפשרות כזו בודק פוליגרף מקצועי ישאל את המועמד, עוד לפני שהוא מחבר אותו למכשירים, על הרגלי ההימורים שלו, ידובב אותו לספר על מינון הכרטיסים שהוא קונה מדי שבוע, ובשלב הבדיקה ישאל: האם מעבר להימור של 100 שקל פה ושם, אתה מהמר על סכומים גבוהים יותר? האם אתה מהמר בקזינו? אומנות התשאול היא גם הענקת 'חבלים' מספיק ארוכים, כך שהנבדק ינדב מידע ויסייע לבודק להבין את פשר הסטיות בגרף.
"היה לי מקרה כזה של מועמד לעבודה שנשאל האם הוא מקבל טיפול פסיכיאטרי. הוא השיב בשלילה, אבל הגרפים 'קפצו' וחרגו מההתנהגות הנורמלית. במקום לשקף לו בצורה ישירה את מה שהגרף הראה, המשכתי בשאלות אחרות: האם משהו במהלך הבדיקה הטריד אותך? האם אחת השאלות הפריעה לך או עוררה בך התרגשות? באותו מקרה הוא אכן השיב שהשאלה בנושא הפסיכיאטרי עוררה בו התרגשות, כיוון שאשתו מטופלת בתרופות. תגובה כזו, למשל, מסייעת לבודק להימנע מטעויות של פסילה ולקבוע שמדובר באיש אמין".
"פיתרון אלגנטי וחלק לכל הצדדים"
* מה היתרון היחסי של בדיקת פוליגרף לעומת מבדקי אמינות כמו תשאול מעסיקים קודמים? פנייה לממליצים?
"פוליגרף היא הבדיקה היחידה שלא ניתן להתכונן אליה. בשוק קיימים מספר מבדקים ממוחשבים לבחינת אמינות של מועמדים לעבודה. נמצא את המבדקים הללו בהרבה מאוד חברות השמה ובמכוני אבחון. דורשי עבודה שממילא עוברים מחברה אחת לשנייה כבר מכירים את 130 השאלות הללו בעל-פה, הם יכולים לחשוב מראש כיצד לענות וכיצד להיערך אליהן. לעומת זאת, בפוליגרף מדובר בתגובות לא-רצוניות של שינוי דופק, מוליכות חשמלית של העור על-פי זיעה, קצב לב וקצב נשימה. המחקרים מדברים על רמת דיוק של 95%, ולמרות שאפשר להערים על המכשיר זה קשה מאוד".
* מה עם אותם אנשים שתרגלו ביו-פידבק, טכניקות של מיינד-קונטרול, מודטים, שלמדו לשלוט בתגובות שלהם?
"בודק מקצועי יעלה גם על תופעות כאלה. היה לי מקרה כזה עם בחורה שטיילה הרבה בהודו ותרגלה מדיטציה לאורך שנים. היא אכן הגיעה לבדיקת הפוליגרף עם תודעה של מודטת, כשהיא בעצם נועלת את העולם הפנימי שלה מהגירויים בחוץ. כשהפוליגרף הראה אצלה תגובה אחידה בכל השאלות, עליתי על הטקטיקה שלה ופסלתי את הבדיקה".
* כמה זה עולה למעסיק?
"עלות הבדיקה נעה בין 400 ל-700 שקל, כפונקציה של בדיקת עומק המהימנות. אולם מדובר בבדיקה שלא תסולא בפז: לו ברנרד מיידוף היה נבדק בפוליגרף טרם כניסתו לבורסה, הבלגן שהוא עשה היה נמנע. כנ"ל לגבי קן ליי מאנרון. גם בדיקת פוליגרף להירשזון, טרום מינויו לשר אוצר, הייתה חושפת את קלקלתו משנים עברו ומונעת את המינוי.
"בנוסף, בדיקה זו הופכת תהליך מורכב, מסובך ומתמשך לפיתרון שעשוי להתגלות כאלגנטי וחלק לכל הצדדים: בארגון מוביל עלה חשד לגניבה גדולה של 80 אלף שקל על עובד מסוים. במהלך הבדיקה הוא נתפס כשקרן, ורק לאחר מספר הכחשות הוא הודה בפניי, ביקש להחזיר את הכסף לאלתר, ובלבד שהמעסיק לא יפתח נגדו תיק במשטרה. מנקודת מבטו של המעסיק אופציה זו הייתה כדאית, כיוון שהאלטרנטיבה של התחככות עם המשטרה או התדיינות בבתימ"ש הייתה תהליך ארוך ויקר. כך, באמצעות בדיקה בת שעה, הסכום הגנוב הוחזר לו עוד באותו ערב והוא נפרד מהעובד".
"בדיקה שעשויה להטיל כתם על העובד"
עוה"ד נחום פינברג ותמר גולן מסבירים מתי כן רשאי המעביד להתעקש על הבדיקה
כיצד העובדים מגיבים לדרישת מעסיקם לבדיקת פוליגרף? האם באמת יש להם אפשרות לסרב או שהם נאלצים להסכים בכפייה?
עו"ד נחום פינברג, מומחה לדיני עבודה, מסביר כי "ועדי עובדים במקומות מאורגנים מתנגדים באופן גורף למכשיר בדיקה זה, בטענה שהוא פוגע בצנעת העובד, בפרטיותו ובכבוד האדם. גם עובדים לא מאוגדים נוטים להתנגד לבדיקה זו בטענה שהיא מעליבה או בטענה שהם לא מאמינים במכשיר.
"לשאלה האם המכשיר הזה עומד בסופו של יום במבחן בית הדין, התשובה היא מבחן הנסיבות: עובד יכול לטעון שהוא חתם על הסכמה תחת לחץ, שהוא נתן הסכמה בכפיה. ועדיין אם הוא עובד במקומות שבהם זורם כסף מזומן, הרי שבית הדין לעבודה יראה את ההתעקשות של המעביד על בדיקה בפוליגרף כלגיטימית".
עו"ד תמר גולן, מומחית לדיני עבודה, מרחיבה בנושא ההסכמה הכפויה וקובעת: "בגדול, זוהי בדיקה שעשויה להטיל כתם על יושרו של העובד". והיא מסבירה: "בארה"ב מבדקי פוליגרף בעבודה, לצורכי סינון עובדים או כרוטינה שוטפת, אסורים על-פי חוק, גם אם המעסיק מחתים את העובד מראש. זאת, מתוך כוונה להגן על העובדים ולשמור על רוח חוקי היסוד של כבוד האדם וחופש העיסוק (למעט תפקידים מסווגים מאוד, למשל, בתחום הבנקאות או בעיסוקים ביטחוניים). בארץ, לעומת זאת, הליך זה מותר, על אף שיש שתי הצעות חוק (האחת מ-2004 והשנייה מ-2007), שמציעות לאסור פוליגרף במסגרת יחסי העבודה. בגדול, סוגיה זו מצויה יותר במסגרת הפסיקה ופחות במסגרת החוק. מניסיוני, לבתי הדין לעבודה יש נטייה לאסור בדיקות על עובדים קיימים ולהתיר אותם בתהליכי סינון וקליטת עובדים חדשים, אבל גם הפסיקות הללו אינן חד-משמעיות ותלויות סיטואציה. הפסיקה קובעת גם, שסירוב של עובד לא יכול להוות עילה לפיטוריו".
* מה קורה אם העובד חותם ומסכים מראש? האם החתימה שלו ניתנת לאכיפה?
גולן: "גם אז הדברים מצויים בתחום האפור: עובד לא יכול להסכים מראש כי הוא לא יודע מה ילד יום. בגדול, השופטת ברק, בפסיקה מ-2005, קבעה שבדיקת פוליגרף פוגעת באופן לא-מידתי בפרטיות העובד.
"עוד משהו, אל נשכח שמומחים לפוליגרף בעצמם מפקפקים ברלוונטיות של בדיקת הפוליגרף, למשל, לגבי הטרדות מיניות, כיוון שהבדיקה אינה משקפת את ההכרה של אותו עובד החשוד בהטרדה. ברוב המקרים של הטרדה מינית העובד עבר כל גבול מבחינה אובייקטיבית, אבל מבחינתו מעשיו נתפשים בעיניו שלו כמחווה של רצון טוב, ידידות, לבביות, טוב לב ואחווה אנושית. זאת בשונה מגניבה, למשל, שם שאלה כמו 'האם גנבת את הרכב' מניבה תשובה חד-משמעית, הרי שבהטרדה מינית, תשובת הנבדק בבדיקת פוליגרף לא משקפת תמונה אמיתית".
* למה נושאי משרות ציבוריות חכים או שרים לא מחויבים לעבור בדיקת פוליגרף לפני מינוים?
פינברג: "במקומות רגישים כמו אצל עובדי שירות הביטחון מחתימים את העובדים מראש על הסכמה לעבור פוליגרף. שרים וחברי כנסת לא נדרשים לעבור בדיקה כתנאי מקדים למינויים, וזה גם לא נראה לי מעשי: אם יפעילו את המכשיר הזה על חברי כנסת וישאלו אותם, למשל, על הטרדה מינית/גניבה/קבלת טובות הנאה/שוחד וקלקלות אחרות, נישאר כמעט בלי חברי כנסת".
7 דברים שצריך לדעת על בדיקות פוליגרף
1. תוצאות הבדיקה עשויות להוות ראיה קבילה בבית המשפט רק אם הנבדק הסכים טרם העסקתו לשני תנאים: להיבדק מרצונו החופשי, ולהסכים שהתוצאות יהוו ראיה בבית המשפט.
2. ועדי עובדים במקומות מאורגנים מתנגדים באופן גורף לבדיקה בטענה שהיא פוגעת בצנעת העובד, בפרטיותו ובכבוד האדם.
3. הבדיקה לא תעמוד במבחן בית הדין אם העובד יטען כי חתם על האישור לקיימה תחת לחץ, קרי נתן הסכמה בכפיה.
4. בית הדין יקבל את דרישת המעביד לבדיקה כלגיטימית כשמקום העבודה מחייב זאת, למשל, כשזורם בו כסף מזומן.
5. בארה"ב מבדקי פוליגרף בעבודה, לצורכי סינון עובדים או כרוטינה שוטפת, אסורים על-פי חוק, גם אם המעסיק מחתים את העובד מראש.
6. שתי הצעות חוק (אחת מ-2004 והשנייה מ-2007), לאיסור בדיקות פוליגרף במסגרת יחסי עבודה, הוגשו בארץ. כרגע סוגיה זו מצויה במסגרת הפסיקה ובתי הדין נוטים לאסור בדיקות על עובדים קיימים ולהתיר בדיקות בתהליכי סינון וקליטת עובדים חדשים.
7. על-פי הפסיקה, עובד לא יכול להסכים מראש לבדיקת פוליגרף, כי הוא לא יכול לדעת מה ילד יום.
