בימים אלה מקודמת הצעת חוק של ח"כ גדעון עזרא, לפיה אזרחים שימסרו מידע אודות עבריינים המשליכים פסולת בניין מתוך כלי רכב באתר בלתי חוקי יתוגמלו בפרס כספי בגובה 5,000 שקל.
הייתה לי הזכות לעבוד במחיצתו של ח"כ עזרא, עת כיהן בתפקיד השר להגנת הסביבה, ועל כן לא הופתעתי שהגיש את הצעת החוק. אין חולק כי המטרה שעומדת לנגד עיניו בהצעת החוק חיובית, אך אסור שיוזמות נקודתיות יבואו על חשבון ובמקום מדיניות אכיפה סביבתית לאומית.
ח"כ עזרא יודע היטב כי כבר היום נפתחים תיקים רבים במשטרה הירוקה (הגוף המפקח במשרד להגנת הסביבה) בעקבות תלונות של אזרחים. לכאורה יש לעודד מגמה זו, שכן מי אם לא האזרח הקטן יהיה מחולל התהליך שימנע את זיהום סביבתו. יחד עם זאת, עיצוב מדיניות האכיפה הסביבתית ע"י האזרחים בלבד, ובאופן ספורדי, מחמיץ את העיקר ומוביל לתוצאה הפוכה.
בהיעדר מדיניות אכיפה סדורה ומאורגנת במשרד להגנת הסביבה ובהעדרה של מערכת בקרה על אופן פתיחת החקירות המבוצעות ע"י מפקחי המשרד, אנו עדים למצבים בהם עסקים מסוימים זוכים לביקורים תדירים של מפקחי המשרד להגנת הסביבה, בגין תלונות שמטרתן, לעיתים, עלומה, בעוד עסקים אחרים נהנים משקט תעשייתי, אף שייתכן כי הינם מזהמים במידה כפולה.
באופן פרדוקסלי דווקא עסק מסודר המחזיק ברישיון עסק עם עשרות רבות של תנאי הפעלה הוא יעד נוח יותר לתלונות. ראשית משום שישנה כתובת מסודרת להגשת תלונה ושנית לנוכח הסיכוי הרב למצוא הפרה, ולו הזעירה ביותר, של אחד מתנאי רישיון העסק. כך נוצר מצב שעסקים פיראטים ולא מוסדרים, הגורמים לזיהום רב וחסר מעצורים נהנים מ"שקט אכיפתי", בעוד עסקים גדולים ומסודרים נאלצים לסור למשרדי הגנת הסביבה ולהסביר ארוכות מדוע חרגו מתנאי רישיון אזוטריים, שאין בינם לבין השפעה על הסביבה דבר וחצי דבר.
על מנת לסבר את האוזן, עבירות איכות סביבה הן עבירות שבצידן הליך פלילי, הגורר חקירה באזהרה ומסתיים בכתב אישום פלילי לנושאי המשרה. לעיתים קרובות ההליך הפלילי גורר אחריו תביעה ייצוגית במיליוני ₪. אי קיומה של מדיניות אכיפה והגברת הרגולציה כנגד חברות בודדות, לא רק שפוגעת בעקרונות של תחרות חופשיות ושוויונית, אלא אף פוגעת באמון הציבור ובשמירה על איכות סביבתו.
לפני כמה חודשים הצהיר השר גלעד ארדן כי גיבש מדיניות אכיפה במשרד להגנת הסביבה והודיע כי בכוונתו להכריז עליה ברבים. שעות בודדות לפני קיומה של מסיבת העיתונאים, בה אמור היה ארדן להציג את הבשורה, היא בוטלה במפתיע, והערפל סביב העדרה של מדיניות אכיפה, כמו גם סביב ביטול מסיבת העיתונאים, טרם התפוגג לו.
על המשרד להגנת הסביבה והעומד בראשו לקבוע מדיניות אכיפה ברורה, בהתאם ליעדים אסטרטגים, שתניב מצד אחד תשואה סביבתית מקסימאלית ומצד שני תמנע אכיפה מיותרת כנגד עסקים מסודרים, הפועלים לשיפור מתמיד בביצועיהם הסביבתיים.
עו"ד דן צפריר, שותף, משרד עו"ד ליפא מאיר ושות' (לשעבר מנהל מחלקה בלשכה המשפטית במשרד להגנת הסביבה)