ה
חקירות וההליכים הפליליים שמנהלות רשויות אכיפת החוק נגד בכירי המדינה לעולם צבועים בצבעים בוהקים, זוהרים, מושכי התעניינות וכותרות. משפטיהם של אהוד אולמרט, משה קצב, אברהם הירשזון, שלמה בניזרי וכל היתר הם בשל כך סימבול למאבק ב
שחיתות השלטונית והציבורית.
ואולם השחיתות האמיתית, רחבת ההיקף, הממוסדת, הידועה באופן כזה או אחר לכל אזרח המדינה, איננה מצויה בשלטון המרכזי אלא ברשויות המקומיות. בעיריות, במועצות התכנון והבנייה, בוועדות המכרזים. במקומות שאליהם העיתונות הארצית כמעט שאיננה מגיעה, וזו המקומית חלשה מדי, או מקושרת מדי, או סמוכה על השולחן מכדי לדווח באומץ על ניגודי העניינים, על מינוי המקורבים, על הטיית המכרזים, על העלמת העין מחריגות בנייה.
השחיתות ברשויות המקומיות היא כה נפוצה, עד שלמעשה כל אדם במדינה מכיר אותה, מתמודד עמה, ובמידה רבה היא הפכה לחלק מהתרבות. תופעת המאכערים, המקורבים הזוכים לג'ובים ולתקציבי ענק של העירייה, תעשיית הרישיונות המפקידה כוח אדיר בידיו של פקיד שאין עליו פיקוח ממשי להחליט מי יקבל רישיון להדפסת כסף ומי ייאלץ לחפש את חבריו במקום אחר - כל אלה מוכרים עד אימה לכל מי שנאלץ להתמודד עם העירייה או עם המועצה המקומית במקום מגוריו.
מבול של שחיתויות
היועץ המשפטי לממשלה היוצא, מני מזוז, סימן את השחיתות השלטונית בכלל, וזו שבזירה המוניציפלית בפרט, כיעד למאבק בכל החזיתות כבר בראשית כהונתו. לשם כך הוא יישם את גישתו הגורסת כי המשפט הפלילי איננו חזות הכל.
חקירות פליליות רבות נפתחו אמנם בשנות כהונתו של מזוז, ראשי ערים הועמדו לדין, וחלק מהם נאלצו להיפרד מכיסאם ואף לשבת בכלא, ואולם - כפי שמזוז אמר עוד ב-2004 - "במגיפה לא נלחמים רק על-ידי טיפול בחולים בחדר מיון, אלא יש לייבש את הביצות, שהן בית הגידול של יתושי המגיפה".
בית הגידול של השחיתות השלטונית מצוי בחדרי הפקידים, בוועדות המכרזים ובוועדות התכנון והבנייה. לשם כך הפעיל היועץ המשפטי כלים נוספים המצויים בארסנל שלו - שיתוף-פעולה עם רשות המסים והמשטרה, הנחיות יועץ לשרי הממשלה ובעלי תפקידים בכירים, הידוק הפיקוח המינהלי על תקציבים ברשויות המקומיות, הקמת יחידה לעבירות מקרקעין בפרקליטות.
רק לפני ימים אחדים חידש מזוז את הזהרתו לשרי הממשלה לבל יטפלו בפניות שהם מקבלים מחברי מרכז, אותם חברים הזועקים "ג'ובים" בכינוסי המפלגה וממליכים את השר בבחירות המקדימות.
החשדות לכאורה נגד ראש עיריית בת-ים, שלומי לחיאני - ככל שיש בדברים ממש - הם אפוא רק קצה הקרחון. מערכת האכיפה הפלילית איננה מסוגלת להתמודד עם מבול השחיתויות במשקל נוצה ומשקל בינוני המתרחשות בזירה המקומית.
לשם כך יש לחזק את שומרי הסף האחרים - החשב, היועץ המשפטי לממשלה, מבקר הפנים. אחרת, שלומי לחיאני לא יהיה ראש העיר האחרון הנעצר באישון ליל.