גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחירי המים יעלו ב-25% ביום שישי הקרוב - וב-41% בשנתיים

עובדי רשות המים שובתים ואין מי שיסביר לציבור שהמים מתייקרים באופן ניכר מיום שישי הקרוב ■ השאלות: כמה תשלמו על כל קוב שתצרכו מ-1 בינואר? למה כדאי לרוץ לדווח לרשות המקומית כמה נפשות מתגוררות בבית?

בסוף השבוע, עם תחילת השנה החדשה, 2010, תיכנס לתוקפה רפורמה מקיפה בתחום המים.

בשנתיים האחרונות, אחרי שנים של בצורת, משק המים מפסיק בהדרגה להתבסס על מי הכינרת ועובר להתבסס על מי התפלה. תוך שלוש שנים 70% מהמים שיסופקו במדינה יהיו מים מותפלים. המהפכה הזאת אפשרית בזכות הקמת מערכת הולכת מים חדשה, שתוביל את המים ממערב (מתקני ההתפלה שלאורך החוף) אל פנים הארץ.

בניגוד להיטל הבצורת, שהיה אמור להיות מעין מס שזרם לקופת האוצר ולא נותב במישרין לטיפול במים, הרי שהעלאת מחירי המים שתיכנס לתוקף בשישי הקרוב תיעשה כדי לממן את העלויות הכרוכות בהתפלה. במדינה מתוקנת רשות המים היתה אמורה לצאת בקמפיין שיסביר את עליית התעריפים, אך בינתיים עובדי רשות המים שובתים וקמפיין ההסברה מתעכב.

הצרכן הפרטי: ההקצאה תגדל, המחירים יעלו

כיום תעריפי המים מחולקים לשלוש רמות, הנקבעות עפ"י היקף הצריכה. משק בית של עד ארבע נפשות מקבל 16 קוב מים בחודשיים, בתעריף א', שהוא הנמוך ביותר, בסך 3.53 שקל לקוב (כל המחירים שלהלן אינם כוללים מע"מ). 14 הקוב הבאים יחויבו בתעריף ב' - 4.86 שקל לקוב. צריכה של מעבר ל-30 קוב תחויב בתעריף ג' - 6.69 שקל לקוב מים. בנוסף, אנחנו משלמים אגרת ביוב בסך 2.26 לכל קוב שנצרך.

בשנתיים הקרובות יעלו תעריפי המים בשיעור של 41%, בשלושה שלבים. ב-1 בינואר 2010, יום שישי, יעלו תעריפי המים ב-25%. ב-1 ביולי 2010 - התייקרות של 14% נוספים ובינואר 2011 מתוכננת התייקרות נוספת, של 2%.

מבנה המחירים החדש, שיהיה תקף מינואר 2010 ויתייקר ביולי 2010 - יכלול רק שני תעריפים: נמוך - 6.98 שקל לקוב (8.16 שקל מיולי, המספרים כוללים החל מינואר גם את עלות הביוב), וגבוה - 10.29 שקל לקוב (11.47 שקל מיולי).

החידוש הוא שעד כה חושבה הצריכה למשק בית לפי ארבע נפשות למשפחה, ומעתה צריכת משק בית תחושב לפי שתי נפשות. למעשה כל אדם יקבל 2.5 קוב לחודש, בתעריף הנמוך, כך שאם מדובר במשפחה בת 4 נפשות - תקבל המשפחה בתעריף הנמוך 20 קוב לחודשיים. צריכה גבוהה מ-2.5 קוב לחודש לאדם - תחויב לפי 10.29 שקל לקוב.

השינוי בשיטת החישוב מחייב דיווח לרשויות על מספר הנפשות המתגוררות בדירה. אם לא תדווחו, הרשות תערוך את חשבון המים לפי הקצאה של 2 נפשות וכל קוב שייצרך מעבר להקצבה יחויב לפי התעריף הגבוה.

חידוש נוסף הוא שבחשבונות המים החדשים לא תהיה כאמור הפרדה בין תעריפי המים לתעריפי הביוב.

תעשייה: מ-2.9 שקלים ל-8 שקלים לקוב

לא רק המגזר הפרטי ייאלץ לשלם יותר על המים, אלא שגם המגזר התעשייתי, המלונאות והחקלאות ישלמו הרבה יותר. לדברי גלעד פרננדס, סמנכ"ל כלכלה ברשות המים, תעריף המים לתעשייה יתייקר פי 2.75 והתעריף למלונאות יתייקר פי 2, בהדרגה על פני ארבע שנים.

תעריפי המים למגזר התעשייתי יזנקו מ-2.9 שקלים לקוב כיום ל-8 שקלים לקוב, ותעריפי המים לבתי המלון יקפצו מ-4.23 שקלים לקוב כיום לכ-8 שקלים לקוב. הקפיצה הזאת תיעשה כאמור במספר שלבים על פני ארבע שנים.

באשר למגזר החקלאות, הרי שהוא נשען על הסכם עם המדינה שנחתם ב-2006. מאחר שמשק המים עובר להתבסס על התפלה, ההסכם עם החקלאים אמור להיחתם תוך חודשיים. על פי המסתמן, תעריפי המים יתייקרו במשך שבע שנים מ-1.5 שקלים לקוב כיום ל-2.20-2.5 שקלים לקוב מים.

שביתה ברשות המים: אין מי שיסביר לציבור על הרפורמה

עובדי רשות המים פתחו בשביתה בתחילת דצמבר עקב מחלוקת בין עובדי הרשות להנהלתה על המבנה הארגוני החדש של רשות המים. לטענת העובדים, לפני כשנתיים מינה פרופ' אורי שני, ראש הרשות, שבעה סמנכ"לים במשכורות גבוהות, אולם לא הגדיל את מספר העובדים בצורה משמעותית, למרות עומס העבודה שגדל בשל השינוי הארגוני.

בין העובדים לאוצר ולראשי הרשות אין הסכמה וכרגע גם לא התקדמות. כתוצאה משביתתם, כבר יותר משלושה שבועות איש לא מודד את מפלס הכנרת ואת מפלסי מקורות המים בישראל, אין פיקוח על הקצאות המים לחקלאים, לתעשיינים ולתאגידי המים וכן מוקפא הפיקוח על איתור זיהום במקורות המים. כאמור, מתעכבת גם ההסברה לציבור על הרפורמה בתעריפי המים.

אבל להסברה משקל מהותי בהעברת הרפורמה. כך, לדברי דודי קויכמסטר, מנכ"ל חברת הגיחון ויו"ר פורום מנכ"לי תאגידי המים והביוב בישראל, "מאוד חשוב שהתהליך ילווה בהסברה נכונה. הציבור כרגע מבולבל. לא יודע מאיפה תבוא עליו המכה הבאה וכל שינוי קטן מכניס אותו לחרדה".

"הצלחנו להוריד מהציבור את היטלי הפיתוח"

"ההישג הגדול שלנו היה שרשות המים רצתה לבטל את היטלי הפיתוח של הקבלנים ולהכניס אותם לתוך תעריף המים של הצרכן", אומר דודי קויכמסטר, מנכ"ל חברת הגיחון ויו"ר פורום מנכ"לי תאגידי המים והביוב בישראל.

מהם היטלי הפיתוח?

"כשקבלן הולך לבנות בית חדש הוא מגיש תוכניות לרשות המקומית לאישור ובנוסף מגיש את התוכניות גם לתאגיד המים, כדי שהתאגיד יכין את התשתיות הנדרשות למועד שהבניין יושלם. באותו מעמד הוא משלם היטלי פיתוח.

"הרשות רצתה לגלגל את העלות הזאת על הצרכנים השוטפים. ניהלנו על זה מאבק גדול לאורך כמעט שנה וחצי, והצלחנו לשכנע את מועצת הרשות שיירדו מזה. החשש היה שהקבלנים היו ממשיכים לגלם את העלות במחיר המכירה של המבנה למרות שזה כבר לא חל עליו, והצרכן הסופי היה משלם כפול", אומר קויכמסטר.

לדבריו, "בנושא העלאת התעריפים צריך שהמנגנונים והכללים יהיו פשוטים. שלא יקרה מצב שכל שני וחמישי צריך לעדכן את מספר הנפשות בבית. אפשר למשל להשתמש באוכלוסון של משרד הפנים. למי שיש לו השגות באופן פרטי על הנתונים שבאוכלוסון, הוא יכול לעדכן את הפרטים, אבל לא צריך לשם כך להטריד את כל הציבור. זה דורש כוח אדם אדיר בתאגידים והרבה עבודה שניתן למנוע", מוסיף קויכמסטר.

ושוב עולה הטענה שפעילותה של רשות המים חשובה אך שהרשות כושלת בהסברה. "אין ספק שאם רוצים משק מים בריא, צנרת טובה, תשתיות טובות ושירות טוב לציבור, זה צריך לעלות כסף. אין ספק שבשביל הכסף הזה צריך לייקר את מחירי המים. אבל, מקבלי ההחלטות צריכים להבין שהתייקרות של 25% בפעימה אחת ואח"כ התייקרויות נוספות היא כזאת שלציבור קשה לקבל. צריך לכן לגבות את המהלך במנגנון שיסייע בהבהרת החשיבות של הנושא לציבור. מאוד חשוב שהתהליך ילווה בהסברה נכונה. הציבור כרגע מבובלבל. לא יודע מאיפה תבוא עליו המכה הבאה וכל שינוי קטן מכניס אותו לחרדה", מדגיש קויכמסטר.

נושא נוסף שהוא מעלה הוא ניתוב הכסף לטיפול במשק המים. ביקורת רבה הושמעה כנגד העובדה שהיטל הבצורת (שהוקפא עד הודעה חדשה) לא נותב לסעיף תקציבי שכולו משק המים, אלא נבלע בקופת האוצר. "חשוב שהכסף יעבור באופן ברור לתשתיות מים, כלומר שבעצם הכסף יישאר ברשות הציבור כי הוא יפעל לטובתו. אסור שהכסף יעבור לחברת מקורות ודרכה לאוצר", הוא מוסיף.

הרצוג דורש לדחות העלאת תעריפי המים

שר הרווחה, יצחק (בוז'י) הרצוג, פועל להשאיר את התעריף הבסיסי הזול של המים לנפש ולדרוש תעריף יקר יותר לצריכת מים עודפת.

בדיון חירום שיזם בנושא העלאת תעריפי המים, ושהתקיים אתמול (א') בהובלת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, הוחלט להקים צוות מומחים משותף של משרדי ראש הממשלה, האוצר והביטוח הלאומי, לבדיקת משמעות נטל ייקור תעריפי המים על השכבות החלשות. הצוות אמור להגיש את מסקנותיו בתוך שבוע ימים. כמו-כן, תיבחן אפשרות לשנות את מבנה תעריפי המים במתכונתו החדשה במהלך השנה.

השר פועל כבר כמה חודשים לשינוי ההחלטה מול שר התשתיות ומנהל רשות המים. לטענתו, ההחלטה על ייקור תעריפי המים התקבלה מבלי שהתקיימה כל היוועצות או דיון עם משרד הרווחה והמוסד לביטוח הלאומי שיאפשרו לצדדים הרלבנטיים "להבין לעומק את המשמעות וההשלכות של גזירה זו".

לדבריו, "מסימולציה שנערכה בביטוח הלאומי, עולה שהתייקרות המים הצפויה בשנת 2010 בכ-40%, שוות ערך לעלייה של כשליש האחוז במספר העניים".

עוד כתבות

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

אנה וינטור בשבוע האופנה בפריז. תובענית / צילום: Reuters, Benoit Tessier

על המלכה הבלתי מעורערת של עולם האופנה שפרשה השבוע מווג

אחרי יותר משלושה עשורים הכוהנת הגדולה של עולם האופנה פורשת מעריכת ווג ● אבל לא צריך להספיד כל כך מהר את האישה שעל פיה יישק דבר, אנה וינטור מקבלת קידום ותמשיך להיות האורים והתומים של המסלול ● עכשיו נותרת השאלה מי יצליח להכנס לנעלי המנולו שלה?

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

חברות הלואו קוסט יחזרו? טרמינל 1 ייפתח באוגוסט

טרמינל 1 צפוי להיפתח מחדש בתחילת החודש הבא - מה שמעלה את הסיכוי שחברות הלואו קוסט יקדימו את חזרתן לארץ ● חזרתן של החברות עשויה לתרום משמעותית להגדלת היצע המושבים ולהורדת מחירי הטיסות, שהתייקרו מאוד מאז תחילת המלחמה

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

אופטימיות על סטרואידים: 13 חברות נדל"ן חדשות הגיעו לבורסה מאז ינואר

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד