גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפרסומאי רפי צרפתי: "ענף הפרסום עומד לפני קטסטרופה"

רגע לפני שצרפתי נפרד מיורו ומעולם הפרסום והופך ליועץ לטכנולוגיה דיגיטלית במשרה מלאה, הוא טוען כי הענף לא השכיל להיערך למהפכה הדיגיטלית - ומודה כי המיזוג בין יורו לארד תקשורת לא התרומם עדיין

ב-31 לדצמבר מסתיים החוזה של רפי צרפתי עם יורו העולמית, במסגרתו שימש ב-3 השנים האחרונות כיועץ, דירקטור ונציג מקומי מטעם חאבס - קבוצת הפרסום העולמית בעלת השליטה ביורו.

בכך סוגר למעשה צרפתי קריירה ארוכת שנים שהחלה ב-1974, עת הצטרף כשליח למשרד הפרסום איריס במטרה ללמוד אחר-הצהריים את רזי הפרסום. משם עבר צרפתי לפרסום אגמון, שם עבד כ-5 שנים, במהלכם פגש במשרד את זאב ליכטנזון, עימו הקים בהמשך את משרד ליכטנזון-צרפתי. לאחר 7 שנים משותפות נפרדו השניים, ולאחר שנה הצטרף אליו דרור שטרנשוס, שהפך לשותפו ב-16 השנים הבאות בצרפתי-שטרנשוס-זמיר, שהפכה בסוף דרכה ליורו ישראל.

משרדי פרסום ללא ידע

ממרומי ניסיונו בענף הפרסום, כשצרפתי מנסה לחזות להיכן הולך הענף, הוא דווקא לא רואה ורוד. "ענף הפרסום עומד לפני קטסטרופה, כי הוא איננו ערוך לאתגרים הפרסומיים שהעידן הדיגיטלי מאפשר ולפתרונות שהלקוחות רוצים. יש מעט משרדי פרסום שמבינים את זה והולכים צעד קדימה", אומר צרפתי.

* במה זה בא לידי ביטוי?

"כשאני פוגש מפרסמים ושואל אותם אם יש אצלם תהליך מובנה של בניית אסטרטגיה דיגיטלית, התשובה היא הרבה פעמים לא. אני גדלתי על ברכי ענף פרסום שכל הזמן הוביל, צעד תמיד לפני הלקוח. הלקוחות התפתחו, הם יודעים לחשוב אסטרטגית לבד, הם מבינים מדיה - אבל עדין מחפשים שותף מוביל. כיום יש מעט מדי משרדים שעושים את זה. אם משרדי הפרסום צריכים להיות גופי ידע - רובם לא שם. אני לא מרגיש שמביאים לשולחן של הלקוח את תהליך בניית האסטרטגיה הדיגיטלית, שמשמעותה פשוטה: איך משתמשים בכל הכלים הדיגיטליים לצורך מילוי הצרכים של הלקוח".

* למה לתפיסתך משרדי הפרסום לא שם?

"אני חושב שהם עסוקים מדי בנושאים אחרים, כמו איך לייצר קריאייטיב טוב לקמפיין טלוויזיה. אבל חברה צריכה להסתכל שני צעדים קדימה. המשרדים ערים לזה, אבל רוצים להיכנס כשההיקפים יהיו יותר גדולים. אני אף פעם לא חשבתי כך, אולי בגלל זה לא הייתי משרד גדול. עשיתי הרבה דברים בצורה שונה: הקמתי חברת אינטרנט כשקמפיין עלה רק 1,500 דולר, הייתי בן הראשונים שמכרו שליטה במשרד, הקמת חברת המדיה TMF היתה יוזמה שלי".

* לאן תחום המדיה הולך בעתיד?

"שוק המדיה ישתנה לא בגלל העמלות והרגולציה. היום יש לכאורה אינטרס למשרדים להגדיל את ההוצאה של הלקוח, כי ככל שהמחזור של המשרד גדל הוא מרוויח יותר. מצד שני, אין מספיק מפרסמים שמוכנים לשלם לפי המודל של עלות פלוס בונוסים לפי הצלחה. אבל כמו בעולם - זה יילך לשם. בסופו של דבר האינטרס של הלקוח הוא לייעל בכמה שיותר את ההוצאות שלו. ככל שהכלים המאפשרים בדיקת ROI (החזר השקעה) יתפתחו הסכמי הגומלין, וההסכם עם הלקוח יהיה תלוי על בסיס עלות והצלחה. הדיון מי ישנה את המודל - הרגולטור, המשרד או הלקוח - לא ממש חשוב".

* מה יעלה בגורלן של חברות המדיה?

"הם יעברו לעבוד כמו מקאן: יקנו 'בלוק' של פרסום שיאפשר להם לקנות שטח במדיה, למכור אותו ללקוחותיהן, לקבל תנאים טובים יותר, לשפר את ה-ROI ולקבל בונוסים. בעולם של תגמול לפי הצלחה הכוח של חברות המדיה הוא חשוב. כוח המיקוח שלהם יהיה קריטי, ועדיין תהיה חשיבות לגודל".

בשנת 2007, שנה אחרי שצרפתי מכר את מלוא מניותיו במשרד ליורו, נעשה מהלך של מיזוג בין משרד הפרסום יורו ישראל לבין חברת התקשורת ארד תקשורת. יורו נשארה בעלת השליטה במניות הקבוצה, והרעיון היה לחבר שתי חברות תקשורת, כל אחת מובילה בתחומה, לחברה אחת שתגדל. על הנייר זה נראה מבטיח, אבל בפועל, מיד לאחר המכירה ספג המשרד מכות קשות, איבד תקציבי עוגן, והלך וירד בדירוג המשרדים. בשוק לא נחשב המיזוג למוצלח, צרפתי - אולי מתוקף תפקידו - בוחר להציג את הדברים בצורה מעט שונה.

היו כל המרכיבים להצלחה

"יש למיזוג את כל הכלים להיות מוצלח. חיברנו למשרד הפרסום משרד יחסי ציבור מהגדולים עם הנהלה מקצועית וקשר בינלאומי. אם השותפים של ארד היו מצליחים במשימה: מנהלים את המשרד ומתחברים ללקוחות - היה נוצר המהלך שאייל ארד ואני חשבנו עליו בפגישה הראשונה, שהוא שמירת המודל של יורו כמשרד פרסום ויחסי ציבור. אם נוסיף את העובדה שיורו ב-2009 כבר היתה חברה דיגיטלית, הרי שהיו שם כל המרכיבים להצלחה. אבל זה עדיין לא קרה בפועל, כי לצערי בישראל אנחנו חסרי סבלנות לתהליכים. המיזוג אמנם נחתם ב-2007, אבל המיזוג האמיתי התחיל ב-2009 שהיתה תקופה כלכלית קשה, ועדיין נפגענו יותר מאחרים. בתוכניות המקוריות זו היתה השנה שבה המערכת הייתה אמורה להיבנות".

"אין ספק שהחזרה של יובל ארד לישראל היא תוספת כוח משמעותית, ולדעתי ב-2010 יורו ישראל תחזור להיות חברה צומחת ומעורבת במכרזים. זה תלוי אך ורק עד כמה השותפים הישראליים של יורו יהיו ממוקדים בנושא הניהולי".

* אתה לא חושב שלעובדה שמנהלי ארד תקשורת לא באו מתחום הפרסום היתה השפעה על כך שהמשרד הממוזג לא המריא?

"אני מכיר את ההאשמה הזאת, אבל בעיניי זו לא מגבלה. השאלה היא אם אתה מנהל טוב או לא".

* ומה כעת? סיום החוזה שלך הוא בעצם ניתוק הקשר עם יורו הבינלאומית?

"אני לא נפרד מהחברה הבינלאומית. לקשרים הבינלאומיים שלי יש משקל גם בייעוץ אסטרטגי בתחום הדיגיטלי, בעיקר למפרסמים גדולים. הקשר שאביא עם יורו יכול למנף את החברות האלה בחו"ל".

השפל העולמי שהיה בשנתיים האחרונות פסח על יורו הבינלאומית. היא קיבלה לקוחות בינלאומיים חדשים, התוצאות ל-2009 היו טובות בהרבה ממה שרבים בסוכנות צפו. יורו נבחרה על-ידי מגזין "אד-וויק" כרשת השלישית של העשור.

"אני מעריך כי עם תום השפל העולמי יורו תצמח מאוד, וב-2010 יהיו כולם פחות עסוקים בהישרדות ויחזרו פרויקטים שהייתי מעורב בהם ב-2008 ושהוקפאו ב-2009", אומר צרפתי.

* אתה נשאר פרסומאי?

"לא, אני לא נשאר פרסומאי. בכל הצניעות, אני מגדיר את עצמי יותר אסטרטג מפרסומאי, יותר איש חזון וטקטיקאי. זה מה שאני אוהב ויודע לעשות, לחולל שינוי. כרגע אני מנסה לשנות וללכת למקום בו אני חושב שעולם התקשורת האמיתי נמצא. בעיניי אין עולם אינטראקטיב. יש עולם דיגיטלי של 3 מסכים: טלוויזיה, מחשב וסלולר. זה עולם שמאפשר דיאלוג דו-צדדי כפי שלא היה קיים מעולם. זה העולם שמרתק אותי, וזה לא עולם של פרסומאי".

33

עוד כתבות

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"