גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"התמקדות באכיפה כפתרון לתאונות הדרכים היא בעיניי קשקוש מוחלט"

עם נזקים שנתיים המוערכים ב-16 מיליארד שקל ו-31 אלף הרוגים מאז קום המדינה, אין ספק כי תאונות הדרכים הן בעיה סבוכה ■ "גלובס" קיבץ מנהלים מובילים בסקטור העסקי, כדי שיציעו פתרונות לצמצום תאונות הדרכים

עוד ב-2005 הציבה לעצמה מדינת ישראל רף של 30% בהפחתת תאונות הדרכים, ולפחות ב-2008 היא לא הצליחה לעמוד בו.

עם נזקים שנתיים שמוערכים ב-16 מיליארד שקל, ועם 31 אלף הרוגים מאז קום המדינה, אין ספק שמדובר בבעיה לאומית סבוכה,

"גלובס" קיבץ מנהלים מובילים בסקטור העסקי, כדי שיציעו פתרונות לצמצום תאונות הדרכים.

"התמקדות באכיפה כפתרון היא בעיניי קשקוש מוחלט"

עו"ד מיקי צלרמאיר, שותף בכיר בפירמת צלרמאיר פילוסוף ושות', מאמין שלפוליטיקאים אין תמריץ אמיתי ושצריך לתרגם את הנושא למשהו סקסי כמו ירידה במסים לנהגים זהירים

מיקי צלרמאיר / צלם תמר מצפי

"מנכ"ל של פירמה עסקית תמיד יפעל למקסם יעדים שמיטיבים איתו, שיקדמו אותו, שיעניקו לו אופציות ושכר גבוהים יותר.

"אם ניקח את היעד של צמצום תאונות דרכים ברמת ניהול המדינה, הרי שלפוליטיקאי אין תמריץ אמיתי לפעול לקדם את הנושא: כשהוא שומע על הרוגים או פצועים בחדשות, הוא מתייחס אל נושא כואב זה כמו שהוא מתייחס אל סבל הפליטים בדרפור: קורא את הידיעה בעיתון כדי להיות מעודכן, שוכח אותה וממשיך הלאה. אגב, זה קורה גם לאזרחים.

"אם נשאל, האם לנוכח אדישות זו בציבור כדאי למנהלי המדינה להשקיע ביעד שלא באמת מעניין את הבוחרים שלהם ברמה המידית? האם בכלל כדאי להם להשקיע במהלך שתוצאותיו הן רק בטווח הארוך, שהם לא יהיו שם לקטוף את התהילה?

"תובנה זו מסבירה למה ההשקעות הלאומיות בתאונות הדרכים נכון להיום הן ברמת הענישה וברמת האכיפה בלבד - מהלכים שיש להם 'תוצאה רבעונית' לא אפקטיבית. כל הרעיון הזה, של אכיפה כפתרון הוא בעיני קשקוש מוחלט: אכיפה אוכפת רק את המהירות ולא מטפלת בפרמטרים מורכבים אחרים כמו תרבות נהיגה והתנהגות אחראית על הכביש.

"הפתרונות מונחים בכבישים, בתאורה מתאימה - בשיפור בתשתיות, נושא שדורש השקעות עתק ושהתוצאות שלו ארוכות טווח. במילים אחרות, ממש לא כדאי למי שנמצא בקודקוד להתעסק עם הנושא.

"כדי לייצר למנהלי המדינה עניין אמיתי, החוכמה תהיה לתרגם את הנושא של תאונות דרכים, שכרגע לא מעניין באמת אף אחד, למשהו כלכלי כמו ירידה במסים, משהו שיתבטא בתוספת למשכורת של כל אחד מהבוחרים. במצב כזה הנושא יהפוך רלוונטי ו'סקסי' מספיק לציבור.

"מה שיקרה גם, שהשר יוכל להתהדר בנוצות של: 'אני השר שהצליח לשפר את איכות החיים של האזרח ולהפחית את מסיו'. אם הוא מוריד אחוז מסוים של תאונות קטלניות בשנה - זה לא נותן לו כלום, אם הוא מתהדר ב'החזרתי לך 300 שקל למשכורת' - הוא הופך לגיבור. המחשבה צריכה להיות בכיוון הזה".

*אפשר לנהל מדינה כפירמה?

"המטרות של מנהל עסקי מוגדרות, אבל על פוליטיקאי שרוצה לקדם יעד מופעלים 1,500 עניינים אחרים לא רלוונטיים"

"קיים שוני מהותי שמתחיל בסוגית התמריצים והמוטיבציה. אני לדוגמה, כמנהל פירמת עו"ד, השאיפה שלי היא למקסם את הרווח והמוניטין של העסק. במילים אחרות, המטרות של מנהל במרחב העסקי מוגדרות, בהירות, חדות ונטולות מניעים זרים.

"לעומת זאת, על פוליטיקאי שרוצה לקדם יעד כלשהו מופעלים 1,500 עניינים אחרים לא רלוונטיים, שמסיטים אותו ומסיחים אותו לכיוונים אחרים. אין לו אג'נדה ברורה, ולמעשה אין לו השפעה לדחוף פרויקטים קדימה.

"מנהלים בסקטור הציבורי נהנים בעיקר מזכות הווטו - ההשפעה שלהם היא ברמה של לומר: 'לא'. שם זו מעין התנהלות 'הסתדרותית': תמיד מישהו יעצור אותך מסיבות פוליטיות או איזה יועץ משפטי או גורם זר אחר. זוהי חולשה מקצועית מובנית מוטמעת בניהול הציבורי, ששונה מהמרחב העסקי.

"לדוגמה, חיים שני הוא מנהל מצוין שהעלה את מכירות נייס מ-100 מיליון שקל ל-750 מיליון שקל בשנה, ע"י שימוש בכלים מקצועיים. אני מוריד לו את הכובע ומאמין לו שהוא חושב שיוכל לעזור בניהול המדינה, אבל אני גם אומר - בלי להכיר אותו - שאין לו סיכוי להצליח בתנאי הניהול הציבורי.

"ברמת הרצוי: כדאי מאוד שהמדינה תישא את עיניה לעולם העסקי ותעתיק ממנו כלים ניהוליים. זוהי אפילו חובתה. ללא זאת לא נוכל לעמוד במה שעומד מולנו בפתח. לצורך העניין, אם נפשט את הדברים וניקח את המדינה כפירמה, נשאל עצמנו - 'האם כדאי להשקיע בפירמה כזו', התשובה הייתה 'שומר נפשו ירחק', אנחנו ממשיכים לעשות זאת היום מסיבות אמוציונליות, מאהבה וממקום של מחויבות רגשית למדינה. אבל כדי להפוך את המחויבות הזו גם לרציונלית, כדאי מאוד שקברניטי השלטון יפעילו בניהול המדינה מכשירים, כלים ושיטות מעולם העסקים".

"להתייחס ליעדים על-פי עקרונות כלכליים של חשבון רווח והפסד"

יעקב שיינין, מנכ"ל מודלים כלכליים וראש ועדת שיינין להכנת תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים, מאמין שכדי להילחם בתופעה צריך להתבונן בה מזווית כלכלית קרה, אפילו צינית

יעקב שיינין, מנכ``ל מודלים כלכליים / צלם עינת לברון

"הפתרון שלי הוא להתחיל להתייחס אל יעדים מורכבים כאלה כמו קטל בכבישים עפ"י עקרונות כלכליים של חשבון רווח והפסד, תוך נטרול הרכיבים האמוציונלים של הסבל והשכול.

"עד לפני ארבע שנים בעיית תאונות הדרכים הייתה ממוסכת לקברניטי השלטון, כשהם התבוננו עליה בצורה אמוציונלית מדי ולא בגישה עסקית קרה. כשהוועדה שלנו התכנסה, הדבר הראשון היה להתבונן על הבעיה מזווית כלכלית קרה, אפילו צינית, תוך ניתוק רגשות. זהו מקום אחר לחלוטין, שבוחן כדאיות עסקה ממש כמו שפירמה מחליטה אם כדאי לה להשקיע במיזם מסוים או לדחות אותו.

"הראיתי שכדאי להשקיע באכיפה ובתשתיות, כיוון שהעלות הכוללת של תאונות הדרכים עמדה אז על 12 מיליארד שקל בשנה. ברגע שאתה מבהיר לקברניטי השלטון את התמונה ומראה להם שהשקעה בתשתיות, בחינוך, בהסעות המונים, באכיפה, בענישה ובהכשרה משתלמות מבחינה עסקית, קל יותר לדברים שרוצים להזיז להיכנס להילוך ולהתניע".

*אפשר לנהל מדינה כפירמה?

"מדינה לא יכולה להתנהג לפי אמות מידה של פירמה, כיוון שאז היא אוטומטית נכנסת לכשל שוק"

"אומנם הקבלה זו שכיחה יותר במדינות אירופה וארה"ב, אבל בגדול אני סבור שמדינה לא יכולה להתנהג לפי אמות מידה של פירמה, כיוון שאז היא אוטומטית נכנסת לכשל שוק (גם משחקת על המגרש, גם שופטת, גם כותבת את החוקים וגם מענישה).

"החלת מכשירים עסקיים יכולה לעבוד נפלא בפרויקטים ספציפיים או ביעדים לאומיים מוגדרים, וגם אז מדינה צריכה לעשות יותר. במקרה של תאונות דרכים, למשל, היא חייבת להציב יעד כמו 'אפס הרוגים לשנה', גם אם זה לא משתלם כלכלית".

"שינוי ה'סטייט אוף מיינד' של הציבור"

הרצל עוזר, מנכ"ל הוט, חושב שהדרך הטובה ביותר להטמעת המצפן ההתנהגותי הלאומי הם ילדים, שילמדו על כך בבתי הספר ויחנכו את הוריהם

הרצל עוזר, מנכ

"אני מכיר את הפתרונות הידועים של טיפול בתשתיות, עידוד תחבורה ציבורית, עידוד החלפת כלי רכב ישנים ע"י מיסוי וכיו"ב, כל אלה הם פתרונות נכונים אבל טריוויאליים. הכלי החזק יותר שמתאים במקרה הזה הוא להשקיע בשינוי ה'סטייט אוף מיינד' של התודעה הציבורית כולה, דרך ילדי המדינה.

"בשפה הניהולית זה בעצם לייצר 'תרבות ארגונית'. קרי, להנחיל קודים חדשים של התנהגות. כשם שבארגון הכי אפקטיבי לייצר זאת מלמטה, מהעובדים, הרי שגם בהשגת היעד הלאומי זה השגרירים הטובים ביותר להטמעת המצפן ההתנהגותי הלאומי הם ילדים.

"מה שנדרש היום הוא להחדיר למערכת החינוך כבר מהגיל הרך תוכניות מקיפות בנושאי נהיגה בטוחה (מה מותר, מה אסור וכו'). מה שיקרה הוא שהילדים יהיו אלה שיחנכו את הוריהם, ממש כשם שבקמפיין פרחי הבר הילדים היו אלו שמנעו מהוריהם לקטוף והרביצו בהם 'תורה'. צריך להבין שיש משהו ויראלי, מדבק, בקודי התנהגות שצומחים מלמטה (עובדים או ילדים), יש לזה אימפקט חזק בעיצוב הלך הרוח הלאומי".

*אפשר לנהל מדינה כפירמה?

"מנהלים המוצבים בקודקודה נמדדים על יעדים ומתוגמלים בקורלציה ישירה להישגיהם. בניהול מדינה גישה זו לא עובדת, וחבל"

"נשמת אפה של כל פירמה מונחת בהצבת יעדים ובמדידתם בצורה אובייקטיבית, כאשר המנהלים המוצבים בקודקודה נמדדים על היעדים הללו ומתוגמלים בקורלציה ישירה להישגיהם. בניהול מדינה גישה זו לא עובדת, וחבל. אין לי ספק שלו המדינה הייתה מסגלת קריטריונים של ניהול עסקי היא הייתה נראית אחרת לחלוטין: ראו מה קרה לארגונים כמו שק"ם לעומת בזק או אל על, חברות שיצאו מההגדרה של חברה ממשלתית והחלו להתנהל עפ"י גישות, שיטות וכלים עסקיים פרופר".

"חיבור האזרחים למטרה על-ידי הטבות שיגעו בכיסם"

אברשה בורשטיין, מנכ"ל מירס, חושב שמאחר שמדובר בהשקעות תשתיתיות יקרות מאוד, כדאי "לפתוח את הראש" ולהעביר לפחות חלק מהמשאבים אל המשתמשים

אברשה בורשטיין, מנכ

"בניהול פירמה חדות המטרה ותקשור בהיר שלה לחברי הארגון, כך שכל אחד יכול להתחבר אליה, הם תנאי הכרחי להשגתה. בעניין זה, הצבת מטרה מספרית חדה כפי שנעשה היום (מקסימום 375 הרוגים לשנה מתאונות דרכים) היא מהלך נבון מאוד בעיניי. למספרים תמיד יש אימפקט חזק שגורם למסר לעבור. השלב הבא יהיה לחבר את אזרחי המדינה למטרה זו באופן ישיר ע"י תמרוץ והטבות שיגעו בכיסם וישפיעו על רווחתם.

"בהקשר זה אני מציע לאמץ את מודל Carpool שקיים בארה"ב, שמבוסס על מסלולי נסיעה מיוחדים פנויים יותר לרכבים המסיעים שני נוסעים ומעלה. תמריץ נוסף הוא ברמת המעסיק, כשהדרך תהיה לעודד אותו באמצעות מיסוי - אם יקטין את צי הרכב של הארגון, שכן פחות רכבים שקול גם לפחות עצבנות, פחות לחץ ופחות תנועה.

"הדרך השלישית היא להפעיל עקרונות עסקיים של יעילות ונצילות: מאחר שההשקעות בתשתיות יקרות מאוד (מדובר בהון עתק), הרי שכדאי 'לפתוח את הראש' ולהעביר לפחות חלק מהמשאבים הללו אל המשתמשים. הרעיון המרכזי הוא להשתמש בצורה מושכלת במשאבים הקיימים, להשקיע במה שיש - לעומת החלופה של יצירת משהו חדש (כביש חדש, רמזור חדש, מחלף חדש).

"אם ניקח לרגע את הנהלת משרד התחבורה ונבקש ממנה להתנהל עפ"י אמות מידה עסקיות, הייתי אומר לה לבחון אם לא מוטב לה להשקיע את מיליארד הדולרים הבאים על תמרוץ מעסיקים או שינוי תרבותי - במקום לשים אותם על כביש עוקף נוסף".

*אפשר לנהל מדינה כפירמה?

"המדינה חייבת להרהר בשאלה איך הופכים את בעלי המניות, הציבור, לשותפים ברווחים"

"אני תומך בנטילת כלי ניהול עסקיים והחלתם על ניהול יעדים לאומיים. כשם שעושים תוכנית עסקית לכביש 6 הפרטי, כך חובה לבנות תוכנית עסקית לכל יעד אחר בזירת התחבורה.

"עם זאת, אחד הדברים המבדלים ניהול מדינה מניהול עסק מונח בכך שבעלי המניות במדינה - האזרחים - לא מרגישים שותפים לרווחים אלא רק להוצאות (מיסוי, קנסות, ביטוחי בריאות וכיו"ב). כדי שמדינה תעתיק לטובת הניהול שלה קריטריונים עסקיים היא חייבת להרהר בשאלה - איך הופכים את בעלי המניות (הציבור) לשותפים ברווחים ובבונוסים. זה מתחיל מכאן".

"להטיל ספק בפרדיגמות הישנות"

תמיר פוליקר, מנכ"ל סונול, לא היה מסתפק בהנחה הרווחת ש-80% מהבעיה מונח בגורם האנושי, אלא יורד לשטח ובודק את כל המרכיבים שתורמים לבעיה ואת המשקל שלהם

תמיר פוליקר, מנכ

"כשפירמה עסקית נתקלת בבעיה מהותית מורכבת, הצעד הראשון שלה יהיה לערוך בדיקות אמפיריות וסקרים בשטח. הנהלה נבונה תטיל ספק בפרדיגמות ישנות, בהשערות, באמיתות מקובלות או בתחושות בטן, ותחפש אבחון מדויק וריאליסטי.

"אם נחיל גישה זו על היעד הלאומי של המאבק בתאונות הדרכים, הרי שלא הייתי מסתפק בהנחה הרווחת ש'80% מהבעיה מונח בגורם האנושי', אלא יורד לשטח ובודק עד הקצה מהם כל המרכיבים שתורמים לבעיה: האם מדובר בטכנולוגיה, בהכשרת נהגים, בבקרה, באכיפה, בענישה, בתשתיות או בשילוב של כמה מהם יחד? ומהו המשקל של כל פרמטר כזה.

"רק אחר כך הייתי בונה תוכנית אסטרטגית וממנה מנהל פרויקט עם תקציבים, יעדים מוגדרים ולו"ז, והייתי מספק לו סמכויות רחבות כדי להזיז גם משרדים רלוונטיים אחרים בהרמוניה עם תוכניותיו.

"סמנכ"לים לא מסונכרנים היא אחת הבעיות השכיחות והמוכרות בניהול פירמה עסקית: כל סמנכ"ל סוחב לכיוון האג'נדה של מחלקתו או לכיוון האג'נדה האישית שלו.

"מה שכמעט תמיד מאיין פוליטיקה קטנה זו הוא מינוי מנהל פרויקט ברמת סמנכ"ל, שמקבל סמכויות להפעיל כמה אגפים ומחלקות בארגון. מעבר לכך, חשיבה פרויקטלית כזו מאפשרת התבוננות מערכתית רחבה ומונעת מאיתנו ליפול במוקש של טיפול צר בנדבך מצומצם יחיד. אנחנו רואים ארגונים רבים שלוקחים אתגר מורכב ונטפלים לגורם בודד אחד שלו, במקום למכלול.

"זה קורה, אגב, בארגונים שאין בהם יד מכוונת ואז הסמנכ"ל הדומיננטי מושך יותר לכיוון שלו".

*אפשר לנהל מדינה כפירמה?

"ההבדל המהותי מונח בהשפעות חיצוניות כמו ההחלטות שאובמה מקבל בנוגע לישראל"

"אם כי יש נקודות משיקות, הרבה יותר מורכב לנהל מדינה. ההבדל המהותי מונח בהשפעות האקסוגניות המופעלות על כל גוף כזה. בשעה שארגון עסקי מושפע מתחרות משוכללת ויודע, פחות או יותר, להעריך את כוחות השוק וכיווניהם, הרי שבניהול מדינה ההשפעות החיצוניות מהעולם מייצרות הרבה סיטואציות כאוטיות וקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות גבוהה.

"תחת השפעות חיצוניות לא צפויות, למשל, החלטות שאובמה מקבל הנוגעות למדינת ישראל, הניהול הופך להיות מורכב בסדרי גודל אחרים. נכון שגם דרגות אי-ודאות בעולם העסקי המודרני זינקו בשנים האחרונות, אבל עדיין מנהל הפירמה יודע לצפות את דרכי הפעולה של מתחריו ולשרטט לו עץ תרחישים".

עוד כתבות

פרויקט "המארג" בסינגפור / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

עיר בתוך עיר: האם מתחמי הדיור שמספקים לנו הכל הם התשובה לאושר?

למקום המגורים חשיבות גדולה לתחושת האושר והרווחה, וגם האדריכלים נרתמים ליצירת סוגים חדשים של בנייה עירונית: קומפלקסים שיודעים לספק את כל הצרכים, ממגורים ועבודה ועד ספורט וטבע ● היתרונות של עיר קטנה בלי לוותר על העיר הגדולה ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

מטוס ישראייר / צילום: יחצ

ישראייר: נשקול לעתור לבג"ץ אם נתב"ג יוגבל לטיסות נכנסות

ישראייר טוענת כי תקנות האוסרות על יציאות ישראלים מהארץ, בטיסות למדינות ירוקות, מנוגדת לסמכות הממשלה ● האם הלחץ יעבוד?

מחסום משטרתי בתל אביב. המשטרה פרסה מחסומים ברחבי הכבישים בערים כדי לפקח על הגבלות התנועה של הממשלה בצל הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

ההייטק, התעשיות הביטחוניות וחלק מהפיננסים יוחרגו מהסגר. אלו עוד הקלות ניתנו ברגע האחרון?

ההקלות סוכמו לאחר שבישיבת הממשלה אושר מתווה מחמיר לסגר שאינו מאפשר לעסקים שאינם מוגדרים חיוניים לפעול בתכונת מצומצמת ● כ"ץ: "אני גאה בכך שאחרי מאבק קשה הצלחתי היום לשנות את מתווה סגירת המגזר הפרטי ובניגוד לכוונה שהסתמנה אתמול"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: קובי גדעון, לע"מ

נתניהו: "אחרי הסגר הזה נקווה לעבור לסגר מקל יותר. אבל זה תלוי בתוצאות ורמת התחלואה"

לקראת הסגר שייכנס מחר לתוקף ושיימשך עד לשמחת תורה, ב-11 באוקטובר, נאמו הערב ראש הממשלה נתניהו, יו"ר כחול לבן גנץ ויו"ר האופוזיציה לפיד ● במקביל לנאומים נמשך בכנסת הליך תיקון חוק הקורונה הגדול והתקנות החדשות שצפויות לתת את המסגרת לסגר

עו”ד אמיר עסלי / צילום: איל יצהר

מגמת "ההצעה הלא אחידה" בהנפקות - פה כדי להישאר

ההצעה הלא אחידה מספקת וודאות גבוהה יותר, הן לחברה ביחס להצלחת ההנפקה והן למשקיעים המוסדיים ● הנפקות ראשוניות בהצעה לא אחידה יכולות לתרום לשוק משוכלל יותר, פעיל יותר ובריא יותר

מאבטח בסניף בנק לאומי. בבנקים מסבירים כי הם ממשיכים לעבוד ויש להם הוצאות / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בנק לאומי חשף חשבון סודי של לקוח בפני גרושתו - וחויב בפיצוי

ביהמ"ש המחוזי בתל אביב קבע כי הבנק פעל בניגוד לחוק והפר סודיות בנקאית ● זאת, כאשר במסגרת סכסוך גירושין של לקוח שלו, העביר לגרושתו פרטי בנק סודיים, אף שלא נדרש לעשות זאת

מטוס של אל על / צילום: יח"צ

הקטטה שאינה נגמרת: כנפי נשרים של אלי רוזנברג בהאשמות לדירקטוריון אל על

אחרי שבאל על טענו כי אלי רוזנברג הוא בסך הכל איש קש של אביו, קני רוזנברג שהוא עצמו תושב חוץ, היום מגיעה התשובה של כנפי נשרים, החברה של אלי רוזנברג: "נראה כי קבוצת בורוביץ' עושה שימוש שלא כדין בשמה של אל על למטרותיה שלה שאינן עולות בקנה אחד עם מטרות אל על"

חיילים צרפתים חוזרים ממשימה באפריקה / צילום: Fred Marie, רויטרס

תוכניות של הצבא האירופי נתקלות במציאות מלחמתית באפריקה

הדחיפה של נשיא צרפת להמעיט בהישענות של הצבא על ארה"ב, שזוכה לזלזול מהנשיא טראמפ, מתמודדת עתה עם מאבקים בסאהל

יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון / צילום:מתוך אתר המועצה

טענות נגד יישוב יצהר: מנעו מדוגם קורונה להיכנס ליישוב רק בשל מוצאו

לפי פרטי המקרה שפורסם בחדשות 12, הסטאז'ר לרפואה הגיע לבצע בדיקות קורונה לאחד מהתושבים, אך לא הורשה להיכנס לאחר שהתברר כי הוא ערבי ● ח"כ משה ארבל (ש"ס) פנה ליו"ר מועצה אזורית שומרון יוסי דגן בבקשה לברר את המקרה ואמר: "מדובר בחרפה שעלינו להסיר מקרבנו"

מחלקת קורונה בחניון בית החולים רמב"ם בחיפה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

שיא נוסף נשבר: יותר מ-7,500 מקרי קורונה אובחנו אתמול

גם אחוז הבדיקות החיוביות הגיע לשיא; 12.8% מהנבדקים התגלו כחיוביים, מה שמעיד על תחלואה סמויה רבה יותר בקרב האוכלוסייה ● מספר אנשי הצוות המצויים בבידוד אף הוא נמצא בשיאו, ועומד על 4,592 אנשי צוות רפואי

סניף של ג'מבו באלקסדרופוליס, יוון / צילום: שאטרסטוק

האם הסכם הזיכיון של פוקס עם ג׳מבו היוונית נמצא בסכנה?

הדיווח - בעקבות פניית רשות ני"ע ● הסימן המסחרי ג׳מבו שבאמצעותו פוקס מתעדת להקים רשת חנויות כלבו מוזלות בישראל עדיין לא שייך לה, והוא פתוח להתנגדויות ברשם החברות עד סוף החודש ● המתחרה המקומית שנקראת ג'מבו סטוק ומפעילה 10 חנויות בתחום הגישה גם היא בקשה לרישום הסימן המסחרי לשם

אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP

הנאסד"ק מטפס בלמעלה מ-1%; טסלה עולה ב-4.5%

אירופה ננעלה במגמה מעורבת כאשר לונדון עלתה 0.35% ופרנקפורט ופריז איבדו עד 1.1% ● השווקים האסייתים ננעלו במגמה מעורבת כאשר הונג קונג איבדה 0.3% ואילו טוקיו עלתה ב-0.55% ● מניין הקורבנות ממגפת הקורונה נושק למיליון

מיכאל (מימין) ודניאל זלקינד, בעלי חברת אלקו  / צילום: ישראל הדרי

לאחר הדיבידנד: אלקו מכרה מניות אלקטרה צריכה בכ-57 מיליון שקל

מניית אלקטרה צריכה קפצה ב-118% מהשפל אליו הגיעה באמצע חודש מרץ השנה ● בשבוע הבא תחלק אלקטרה צריכה דיבידנד בגובה של כ-300 מיליון שקל

אדוארדו אלשטיין   / צילום: כפיר זיו

אלשטיין איבד את אידיבי: ביהמ"ש מינה נאמן לחברה

ביהמ"ש הוציא הבוקר צו לפתיחת הליכים כנגד חברת אי.די.בי וכן צו לפירוקה, ובמקביל מינה את עו"ד אופיר נאור כנאמן לחברה ● בכך יורדת לטמיון השקעת עתק של 3 מיליארד שקל שהשקיע אלשטיין בחברה

האתר הנטוש של פרויקט פרי בסט בלוד - כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: בר אל, גלובס

לוקחי המשכנתאות בלחץ, וגם המלווים של אלדד פרי. כותרות הנדל"ן

הגל השני בא לידי ביטוי בעלייה בדחיית משכנתאות באוגוסט, החשיפה העצומה של קרן האשראי "אקספו" לקריסה של קבוצת פרי נחשפת, השמאים מקבלים גב מהשמאי הממשלתי, והפודקאסט "כסף בקיר" עם פרק שסוגר את העונה השנייה

רחוב יגאל אלון בתל אביב. הכביש ריק בצל הגבלות הממשלה בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

הכלכלנית הראשית באוצר: עלות הסגר נאמדת בכ-11-12 מיליארד שקל

מלבד העלויות הכלכליות שלאט לאט מתחילות להתבהר, לאור חוסר היכולת של הממשלה לעדכן את חוק הקורונה, גם בשבת הקרובה בלפור תתמלא במפגינים ● "גלובס" עם כל מה שידוע עד עכשיו 

משרדי לייבפרסון / צילום: תמר מצפי

לייבפרסון תובעת את מגדל רוגובין תדהר על חילוט ערבויות לא כחוק

חברת ההייטק לייבפרסון הגישה תביעה בסך כ-4.6 מיליון שקל נגד בעלות הנכס אותו שכרה לייבפרסון במשך כעשור באיזור התעשייה ברעננה

דוד אמסלם / צילום: יוסי זמיר

הסכמות היסטוריות: הנפקת התעשייה האווירית יוצאת לדרך

ועדת השרים להפרטה צפויה לאשר להנפיק עד 35% מהתעשייה האווירית, לאחר שהושגו הסכמות עם הממונה על השכר ועם גורמי ביטחון • העובדים לא יידרשו להחזיר כסף בשל חריגות שכר, והאינטרסים החיוניים של המדינה יוגנו בכנסת

יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק / צילום: גדעון לוין

רמי לוי בחוץ: תשובה צפוי לחתום עם קרן ארבל השקעה בדלק ישראל תמורת 450 מיליון שקל

העסקה עם קרן ארבל חוזרת להיות רלוונטית ולפי הערכות צפויה להיחתם עד כניסת יום הכיפורים ● קרן ארבל תעמיד לדלק את התמורה בעסקה מורכבת שעשויה להניב לה תשואה של 10% לחמש שנים בתוספת של 20% ממניות דלק ישראל

"פרי פלייס" ברחובות,היום. אחד מהפרויקטים להם הלוותה אקספו מיליוני שקלים / צילום: בר אל, גלובס

נאמני אלדד פרי: "קרן אקספו פועלת באופן כוחני"

הקרן מבקשת למנות לפרויקטים שלוו על ידה כונסי נכסים, ולהוציאם מידי הנאמנים, שבתגובה מאשימים אותה בהתנהלות דורסנית ● בא כוח אקספו: "עמדת הנאמנים תמוהה"