תגובת זמיר דחב"ש:
חלק מטורו האחרון של אלי ציפורי הוקדש למתקפה אישית, ממוקדת, ובעיקר בלתי מנומקת נגדי. מעל הטור של ציפורי מתנוססת הכותרת "גילוי נאות", אבל גילוי אחד חשוב חסר כאן: בעל הטור ממחזר בטורו מידע שכבר פורסם. ציפורי כותב לקוראיו: "יועצי התקשורת ויחסי הציבור הפכו לשחקן דומיננטי בשוק המידע". אכן, סקופ ענק.
קוראי הטור אמורים להבין ממנו "עובדות": שאני, כיועץ תקשורת, עובד עם הרגולטור (יו"ר רשות ניירות ערך, למשל), וגם עם הכפופים להחלטותיו (דלק אנרגיה של תשובה, למשל). שבעבודתי עם הרגולטור אני מצוי אפוא בניגוד עניינים, בהיותי חשוף כביכול למידע שעשוי להיות משמעותי בעבודתי עם לקוח הכפוף להחלטותיו. שאני, בעברית קלה, לא בסדר.
וכעת הסוד האמיתי: ציפורי לא ניסה לבדוק את העובדות שמסר.
האם בדק ציפורי מה הפרקטיקה הנוהגת? איך פועלים משרדי ייעוץ אחרים (לרבות עורכי דין, יועצי מס, משרדי פרסום, יועצים אסטרטגיים וכיוצא בזה) שעובדים גם עם הסקטור הפרטי וגם עם הסקטור הציבורי? וחמור מכל: האם יש הסבר כלשהו לכך שלא טרח אפילו לבקש את תגובתי קודם לפרסום?
יהיו שיאמרו - מה פתאום תגובה? זה הרי מאמר דעה. זכותו של ציפורי לכתוב את דעתו. ובכן, מאמר דעה אמור להיות פרשנות אישית לעובדות שנבדקו ולמגמות מהותיות שעיתונאי, מתוקף ראייתו הרחבה, והשקפת עולמו המושכלת, מוצא לנכון לאבחן ולנתח.
העובדות היחידות הנכונות בטור הן שדלק אנרגיה, בנק ישראל ורשות ניירות ערך הם לקוחות המשרד שלי. כל השאר - המצאות. ציפורי מקפיד כמובן לנקוט לשון שאלה: "האם ניתן לעכל את כל פירורי המידע הללו ולשמור אותם בבטן?" כביכול הסתפק בשאלת תם, ובעצם זרע ספק מחשיד בלב הקורא: יש פירורי מידע באוויר, היועץ קולט, היועץ פולט, מי באמת יוכל לשמור את כל המידע הזה בבטן?
ואלו העובדות. אני חתום על הסכם למניעת ניגוד עניינים מוקפד ונוקשה עם רשות ניירות ערך, הנמצא תחת פיקוח של היועץ המשפטי של הרשות. הדבר נכון גם לגבי עבודתי עבור בנק ישראל. בכל עת שמצטרף למשרדנו לקוח חדש מקבלים שני הגופים הללו עדכון מיידי, במקרים רבים אנו מבקשים מגופים אלה אישור קודם להתקשרות עם לקוח חדש. כל נושא שאני נחשף אליו או מטפל בו בשני גופים אלה, לא נוגע ללקוחות המשרד שלי במישרין או בעקיפין, ואם צץ נושא כזה - אני ממודר מהמידע הרלוונטי. זו איננה הפעם הראשונה שאני מצהיר על כך, גם בתקשורת.
הכותב הוא מבעלי שלום תל אביב - ייעוץ תקשורתי וניהול משברים
רשות ניירות ערך מסרה בתגובה:
הרשות פועלת באמצעות יועצים חיצוניים בתחומים שונים. בכל ההתקשרויות עולה הדילמה של ניגוד עניינים פוטנציאלי, כאשר על הרשות לאזן בין הרצון והצורך להעסיק יועץ המצוי בעניינים שבהם היא עוסקת מחד גיסא לבין הצורך בנטרול הכרחי של ניגוד העניינים שלו מאידך גיסא. ההסדר עם משרד שלום ת"א מבטיח כי רמת ניגוד העניינים, ככל שהיא קיימת, תישאר מוגבלת וסבירה, באופן שאינו יוצר ניגוד עניינים בפועל.
משרד שלום ת"א ביקש את אישור הרשות קודם התקשרותו בהסכם ייעוץ עם חברת דלק אנרגיה. אחרי שהפעילה שיקול דעת, החליטה הרשות שלא למנוע את ההתקשרות, תוך שהיא מביאה בחשבון את היות ההתקשרות כפופה להסדר ניגוד העניינים שנחתם בין הרשות לבין המשרד, ולפיו מנוע המשרד לעסוק בעניינים אשר נוגעים לקשר שבין הרשות לבין גורמים המפוקחים על ידה. בנוסף, המשרד מנוע מהשתתפות בדיונים או ממתן ייעוץ אשר עלול לגרום לו להימצא בניגוד עניינים מול הרשות.
האישור שניתן למשרד שלום ת"א הוא לייעץ לחברת דלק אנרגיה ולה בלבד, וגם זאת, כאמור, לא בנושאים הנוגעים לפעילות החברה מול הרשות. למשרד שלום ת"א אין אישור מהרשות לייעץ לגורמים אחרים בקבוצת תשובה או בקבוצת דלק.