המסים החריגים והגבוהים שמשיתים על מנהלי תעשיית הפיננסים בעולם הם הזדמנות להפוך את ישראל למרכז פיננסי בינלאומי באמצעות הטבות מס לתושבים חדשים.
לאחרונה הודיע שר האוצר הבריטי על הטלת מס בשיעור כ-50% לבונוסים שמקבלים עובדי מוסדות פיננסיים. למחרת הודיע נשיא צרפת כי הוא "מיישר קו" והולך בעקבות בריטניה, ושגם ממשלת צרפת מתכננת להביא את הצעת ה"בונוס על המס" לאישור הפרלמנט בפריז. גם הקנצלרית של גרמניה, אנגלה מרקל, תמכה ביוזמה.
מהלכים אלה משקפים מגמה עולמית של מיסוי בונוסים במגזר הפיננסי והעמקת המס על המגזר. יש להניח כי מדינות נוספות ב-G-20 ילכו בעקבות מדינות מובילות אלה. מדינות רבות יישמחו לקלוט את כל אותם "פליטי מס בונוסים" שיבקשו לעזוב את בריטניה, צרפת ועוד מדינות ב- G-20 שיחילו מס דומה.
מדובר בבעלי תפקידים המרוויחים החל מכמה מיליון דולר בשנה, עשרות מיליוני דולר בשנה וחלקם אף מאות מיליוני דולר בשנה. גם המוסדות הפיננסיים בעצמם, כגון קרנות שונות, עשויים לשקול העברת המטות שלהן למדינות ידידותיות יותר. שכן, בגופים כגון אלה, היחידים המנהלים אותם והמוניטין הצמוד להם, הם הנכס המשמעותי ביותר.
פליטי מס מאירופה
זו גם הזדמנות של מדינת ישראל לקלוט "פליטים" אלה שרבים מהם יהודים או ישראלים לשעבר, בוגרי מוסדות אקדמיים יוקרתיים בארה"ב ואירופה, וזאת באמצעות מקלט המס הקיים דה-פקטו לתושבים חדשים בישראל.
המדובר כמובן בהוראות החקיקה הקשורות לתושבים חוזרים ומי שהפכו לתושבי ישראל לראשונה שנחקקו לרגל שנת ה-60 למדינה. בניגוד לדיעה הרווחת, הוראות אלה אינן קשורות לחוק השבות או לדיני ההגירה של ישראל, כך שאין צורך ליההפך לאזרח או לעמוד בתנאי חוק השבות על מנת להנות ממקלט המס.
באמצעות פרשנות סבירה להוראות דנן בידי הרשויות ומתן ודאות לאלה שיגיעו לישראל, ההוראות יכולות להפוך לאבן שואבת של מוחות פיננסיים לישראל, ולגרום גם למעבר של מטות של מוסדות פיננסיים לישראל.
גם מי שאינו ישראלי או יהודי, ישקול בחיוב מעבר לישראל למספר שנים אם יבין שמדובר בשבילו במקלט מס. בתעשיית הפיננסים, מספר שנים הן נצח, ובעלי תפקידים בכירים יכולים להרוויח מאות מיליוני דולרים באותה תקופה. המס שייחסך למנהלים אלה, כתוצאה מהמעבר לישראל, יכול להגיע לסכומי עתק. היתרון למשק במעבר של בעלי תפקידים אלה לישראל הוא ברור.
חזון אריאב
בנוסף, קיימות הוראות בדיני מס הישראלים היכולות לסייע אף להעברת מטות שלמים של חברות פיננסיות בינלאומית לישראל. למשל, הוראות בחוק עידוד השקעות הון לחברות סחר בינלאומיות, שלא נעשה בהן כל שימוש עד היום. הוראות אלה שוכבות כאות מתה בספר החוקים, והיגיע הזמן להחיותן.
לאור הקירבה לאירופה והתשתית הטכנולוגית המתקדמת של ישראל, בוודאי שאין בעיה פיסית לניהול הפעילות של הגופים דנן מישראל. לדוגמה, מנהל השקעות החי בישראל יכול לסחור בכל מקום בעולם ממחשבו בישראל; גם פגישות באירופה הן ענין של מה בכך.
ועדת אריאב שעסקה ברפורמה בשוק ההון דנה בשעתו גם היא באפשרות למשוך מוחות פיננסיים וגופים פיננסיים לישראל והפיכתה של המדינה למרכז פיננסי עולמי.
אחת הדרכים שהוצעו לשם כך היתה הענקת שורת הקלות מס והטבות למומחים פיננסיים. בסופו של דבר, עקב אקלים פוליטי בעייתי, ובצל המשבר הכלכלי העולמי, פוזרה הוועדה כשנה לאחר הקמתה מבלי שנעשה דבר.
כיום קיימת הזדמנות להשלים את המהלך, אך יש לפעול במהירות. מדינות אחרות כבר מקדמות את הענין בתחומן.
הכותב הוא מומחה במיסוי ושותף במשרד עורכי הדין ש.פרידמן ושות'