גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרן, שבראשה עומד שלמה דוברת, טוענת כי לא ניגשה למכרז להפעלת קרנות המנוף, מכיוון שבתנאי המכרז נקבע כי ניתן יהיה להשקיע רק בחברות עם אג"ח קונצרניות.

"שינוי ההסכמים וביצוע השקעות אסורות מהווים בעליל התקשרות לביצוע עבודה או מתן שירות בלא מכרז, ומהווים ניסיון שקוף לעקוף את החובה לערוך מכרז שלא כדין", נכתב בעתירת הקרן.

"שינוי ההסכמים וביצוע השקעות שהיו אסורות לפי המכרז, פוגעים באופן קשה בעותרים, אשר בחרו שלא להשתתף במכרזים אך ורק בגלל האיסור על ביצוע השקעות בתאגידים שאינם תאגידי מטרה. אולי גם במתמודדים פוטנציאליים אחרים שהתכוונו להשתתף במכרזים, אך לא עשו זאת עקב האיסור בתנאי המכרז", טוענים מנהלי הקרן באמצעות עורכי הדין גיורא אונגר וגלעד שיף, ממשרד עוה"ד מיתר ליקוורניק גבע ושות'.

העותרים טוענים כי פנו למשרד האוצר והציגו את טענותיהם וביקשו שלא לאפשר לקרנות המנוף להשקיע בחברות בלי אג"ח קונצרניות, אך באוצר לא קיבלו את טענותיהם, ולכן הם החליטו להגיש את העתירה לבית המשפט.

נזכיר כי קרנות המנוף הוקמו לפני כשנה על-ידי משרד האוצר במטרה לסייע במשבר שנוצר בשוק האג"ח הקונצרניות. את היוזמה למכרז הובילו שוקי אורן, החשב הכללי באוצר, והמפקח על הביטוח ושוק ההון באוצר דאז, ידין ענתבי. במסגרתה הוקמו 3 קרנות מנוף שגייסו כ-4 מיליארד שקל, מתוכם 1.1 מיליארד שקל מכספי האוצר.

קרנות המנוף הפכו למתחרות

תוך כדי הקמת הקרנות, התאושש שוק האג"ח, ו-3 הקרנות שהוקמו מצאו את עצמן כמעט ללא חברות מטרה רלוונטיות. לאור זאת, ולאור פנייה מקרנות המנוף, החליט האוצר להרחיב את כללי ההשקעות ולאפשר לקרנות להשקיע בחברות שקודם לא יכלו להשקיע בהן. במסגרת הרחבת הכללים, יכולות כעת קרנות המנוף להשקיע בחברות גם אם לא גייסו אג"ח קונצרניות.

קרן פלנוס מזנין היא אחת מקרנות המזנין (mezzanine) הראשונות בישראל. קרנות אלה מעניקות לחברות הלוואות שהן מעין קומת ביניים מבחינת רמת הסיכון בין אשראי בנקאי לאחזקה במניות החברה. הלוואות מזנין נותנות מימון לחברות תוך הסתפקות בביטחונות מופחתים, ובתמורה הן מקבלות זכות להשתתף ברווחים. פלנוס מזנין מנהלת נכסים בהיקף של כ-100 מיליון דולר.

נציין כי לאחר שקרנות המנוף קיבלו את האפשרות להשקיע בחברות שיש להן חוב פרטי, הן למעשה הופכות למעין קרנות מזנין דוגמת פלנוס, ובעצם למתחרות שלה בשוק.