בעוד שעבור חלקנו רכיבה על סוסים נראית כמו פנטזיה הלקוחה מסרט תקופתי, עבור יותר ויותר ישראלים היא הופכת לאורח חיים. לצד רכיבה תחרותית או כזו שנועדה להנאה בלבד, בעשור האחרון חלה התקדמות משמעותית בשימוש ברכיבה לצרכים טיפוליים ושיקומיים.
רכיבה תורמת רבות מבחינה רגשית, מוטורית ונפשית, מחזקת את הביטחון העצמי, תורמת לתחושת ניתוק ורוגע ומחזקת מאוד את שרירי היציבה. היא תורמת להתמצאות במרחב, למיקוד ולשיפור הריכוז.
לימודי הרכיבה מתחילים לרוב בגיל 8-9. "בגיל מתקדם יש יכולת שכלית ומנטלית מתקדמת יותר ללמידה והפנמת החומר", מסבירים בחוות ורד הגליל.
יפעת קפלן ממועדון הרכיבה רמת-יוחנן מוסיפה: "רכיבה מערבית, רגילה, מומלץ לא ללמוד לפני גיל 6 או כיתה א'. ילדים שמתחילים בגיל מבוגר יותר בדרך-כלל מסתדרים בקלות וממשיכים ברכיבה לאורך יותר זמן".
ברכיבה טיפולית, לעומת זאת, ניתן להתחיל כבר בגיל צעיר מאוד, אפילו לפני גיל 3, תלוי בסוג הבעיה והמטרות הטיפוליות הרצויות.
"לילדים קל יותר ללמוד לרכב כי הם חסרי אגו", מסבירה רותי בר-אור, פיזיותראפיסטית מטפלת ומדריכת רכיבה ב"סוסים בכפר" בכפר-סירקין. "לעומתם, מבוגרים הם בדרך-כלל בעלי דעה, פחדים, דימוי עצמי והשקפה, כך שהם מגיעים ללימוד הרכיבה פחות נקיים", מוסיפה בר-אור, שמרכזת את הקורס לרכיבה טיפולית בקמפוס שיאים באוניברסיטת תל-אביב.
חוגי רכיבה לילדים יקרים יחסית לחוגים אחרים (כגון ג'ודו, משחקי כדור או ריקוד). שיעור רכיבה לילד עולה כ-90 שקל (ל-45 דקות), כך שבחישוב חודשי עומדת ההוצאה על כ-360 שקל. עם זאת, ילדים שמגיעים לחוגי רכיבה כחלק מריפוי בעיסוק, מוכרים על-ידי הביטוחים המשלימים של קופות-החולים וזוכים לסיבסוד.
רכיבה מערבית ורכיבה אנגלית
"ההבדלים בסגנונות הרכיבה נובעים ממטרת הרכיבה ומהדרישות מהסוסים", מסביר איתי שביט, מנהל אורוות הרכיבה בחוות ורד הגליל.
* רכיבה מערבית (ווסטרן): ענף ספורט שבו תתי-ענפים שונים, המחולקים למקצועות, סגנון ושליטה, למקצועות עבודה עם בקר ולמקצועות מהירות.
"היא דומה לענפי הרכיבה האחרים בעקרונות הרכיבה הבסיסית, היציבה על הסוס, הישיבה הנכונה הנדרשת והתקשורת עם הסוס", מסבירה יפעת קפלן ממועדון רכיבה רמת-יוחנן, רכזת קורס מדריכי רכיבה מערבית וטיפולית של שיאים באוניברסיטת תל-אביב. "השוני הוא בדגש על עבודת הסוס כאתלט. העבודה עם הסוסים מתבססת על עיקרון 'הלחץ וההרפיה', כאשר השאיפה היא להגיע לתקשורת העדינה ביותר עם מינימום סימנים לסוס. ברכיבה המערבית נרצה לראות את הרוכב עם מושכות רפויות ואת הסוס משתף איתו פעולה ללא שימוש בכוח עד כמה שניתן".
"תחושת החופש ותחושת השליטה בחיה כל-כך חזקה, לצד ההנאה שבשיתוף-הפעולה עם החיה המדהימה הזו - לצורך טיול או לצורך רכיבה מקצוענית - כל אלה הופכים את הרכיבה המערבית למושכת ומהנה", מוסיפה קפלן.
* רכיבה אנגלית (אינגליש): ייעודו של הסוס הוא להציג תנועות ומקצבים שונים שמציגים את האתלטיות של הסוס.
אורי פלג מחוות רמות מסביר: "המאפיין הבולט ביותר של רוכבי ה'אינגליש' הוא שרוב הזמן הרוכבים במגע רצוף עם המושכות. הדימיון בין הענפים מתבטא ברצון האינסופי להגיע להבנה והרמוניה בין הרוכב לסוסו, ולכן ברוב החוות מלמדים רכיבה 'מערבית' ומדגישים את הקשר הבסיסי בין הרוכב לסוסו".
לדברי פלג, בשיעורי הרכיבה של המתחילים מלמדים בעיקר את הטכניקה המערבית (ווסטרן), אבל ככל שהתלמיד מתקדם בלימודיו הוא נחשף גם לטכניקת הרכיבה האנגלית האירופאית.
* כמה זה עולה?
המחירים משתנים בהתאם לאורך השיעור ולהרכב המשתתפים - פרטי או קבוצתי. טווח המחירים: 86-150 שקל לפרק זמן של 30-60 דקות.
כך, למשל, בחוות "סוסים בכפר" בכפר-סירקין (http://www.susim-bakfar.info/) גובים 120 שקל לשיעור פרטי ו-400 שקל לחודש לשיעור קבוצתי. ברמת-יוחנן (http://www.ryranch.co.il/) ובחוות רמות (שיש לה גם שלוחה באזור המרכז) גובים מחירים דומים (www.ramotranch.com). ב"בית של יעל" במושב שדי-חמד (http://www.yaelfarm.co.il/) גובים 90 שקל ל-30 דקות.
רכיבה טיפולית
"ענף הרכיבה הטיפולית הוא הצעיר ביותר, והחל להתפתח בארץ רק ב-20 השנה האחרונות", מסבירה בר-אור. לאחרונה התקבל חיזוק מרשים מקופות-החולים, אשר הכירו ברכיבה הטיפולית כטיפול.
באמצעות הרכיבה הטיפולית מטפלים בילדים, נוער ובמבוגרים עם קשים לימודיים, רגשיים, תקשורתיים, התנהגותיים ועוד. תנועת הסוס תורמת רבות במישור הפיזי, ותחושת ההצלחה והכיף תורמת רבות במישור הנפשי-מנטלי.
רבים מהמטופלים הם ילדים לקויי למידה המתאפיינים בבעיות כגון חוסר ריכוז, קשיים מוטוריים, חוסר בשלות חברתית, קשיים בתפיסת מרחב ובעלי דימוי עצמי נמוך.
יעל בן-שמואל, מטפלת ברכיבה טיפולית ובעלת החווה "הבית של יעל" במושב שדי-חמד, מסבירה: "המהות של הטיפול ברכיבה היא שהסוס מקבל ללא תנאי את הקשר עם המטופל, ואינו שופט אותו. החוויה הייחודית לרכיבה, הריחות, הקולות, עוצמת הסוס, תנועתו והיכולת לתקשר איתו, יוצרים סביבה טיפולית מיוחדת בה מגיעים לטיפול בצורת משחק.
* מה חשוב לדעת? מומלץ לבקש תעודות ממדריך הרכיבה בכלל וממדריכי הרכיבה הטיפולית בפרט, לוודא כי החווה מבוטחת בביטוח צד ג' וכי למדריכים יש ביטוח אחריות מקצועית בתוקף.
* כמה זה עולה?
המחירים נעים בין 110 שקל ל-160 שקל לשיעור של 30-45 דקות, אך קופות-החולים מסבסדות את הטיפולים לבעלי ביטוחים משלימים, כך שמחירם יורד משמעותית.
אביזרים נלווים - מדורבנות ועד שוט
בשלב ראשון לא צריך לרכוש ציוד כלל, אך בהמשך, ככל שהרכיבה נעשית מקצועית יותר, יש לקנות ציוד לפי סוג הרכיבה: לרכיבה מערבית דרושות נעליים אוסטרליות או מגפי רכיבה, ג'ינס ודורבנות, ולרכיבה אנגלית שוט, מגפי רכיבה ומכנסים תואמים.
בין היתר אפשר לקנות את הציוד באתר האינטרנט: http://shopsoos.com/ או בחנות חמד לחי (http://www.hemed-lahay.co.il/).
* קסדות (חובה עד גיל 18): 120-300 שקל.
* דורבנות: 65-285 שקל.
* נעלי רכיבה ועבודה: 235-550 שקל.
* שוט: 60-185 שקל.
* מכניסי רכיבה: 65-550 שקל .
רכיבה תחרותית? היכונו להוצאות גבוהות
התחרויות בארץ מתקיימות תחת ההתאחדות הלאומית לספורט הרכיבה, כאשר הסוס נדרש להפגין יכולות אתלטיות ולבצע תרגילים שונים, ואילו הרוכב צריך להפגין שליטה בסוס ובמקצועות הבקר ולבצע אלמנטים שונים מתחום עבודת הבוקרים. "המקצועות האלה משקפים יכולות אתלטיות מרשימות והתחרויות מלאות באדרנלין", מסבירה קפלן.
לכל ענף עלויות אחרות ופרסים שונים, כאשר מחיר כניסה לתחרות עבור משתתף היא 100 שקל לענף הקפיצות וכ-250 שקל לדרסז'. תחרויות הקפיצות והדרסז' נערכות בחודשים אוקטובר עד מאי. תחרויות הרכיבה המערבית בחודשים מארס עד אוקטובר. בכל סוף שבוע כמעט יש תחרות - בכל פעם במקצוע אחר.
"הפרסים לא ניתנים מכספי ההתאחדות אלא מספונסרים שהמארגנים מגייסים, או מכספי קופה שהמתחרים יוצרים", מסביר ירון מיכאלי, דובר ההתאחדות הלאומית לספורט הרכיבה.
התשלומים לתחרויות משמשים למימון הובלות הסוסים וכן למימון וטרינרים שבודקים את הסוסים, ובלעדי האישור שלהם סוס לא יכול לקחת חלק בתחרות.
הכניסה לתחרויות חופשית, למעט גמר אליפות ישראל בקפיצות ראווה.
בתחרויות משתתפים רוכבים בכל הגילאים - במסגרת ההתאחדות פעילים רוכבים מגיל 6 ועד 60. בתחרויות מסוימות לבוגרים יש גם פרס כספי.
מבחינת המתחרה, הרי שמדובר בספורט לא זול בכלל. מעבר לכך שהמתחרה משלם במקרה הטוב 100 שקל לתחרות, הרי שיש לו עוד הוצאות יקרות על החזקת הסוס, כך שבהערכה זהירה מתחרה ממוצע זקוק ל-4,000 שקל בחודש כדי להחזיק סוס ולהתחרות.
בנוסף ישנם גם טיפולים רפואיים, וכדי להתנייד עם הסוס יש להצטייד בכלי רכב מתאים ובקרון משא.
בשורה התחתונה - העסק לא זול.