מורדי
העבודה נשארו ללא גלגל רביעי: לאחר 14 שנה בכנסת, הודיע היום ח"כ
אופיר פינס הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים. "אני לא יכול להשפיע יותר", אמר פינס במסיבת עיתונאים שכינס בצהריים בכנסת. מוקדם יותר הודיע פינס ליו"ר הכנסת, רובי ריבלין, על התפטרותו מהכנסת. "אילו האמנתי שנותרה לי יכולת אמיתית להשפיע על דרכה של המדינה או העבודה הייתי נשאר בכנסת וממשיך להיאבק ללא לאות. הנסיבות הפוליטיות הבלתי אפשרירות שנוצרו הביאו אותי להבין שאיני יכול להשפיע יותר", אמר.
לדבריו, "העבודה איבדה את דרכה וערכיה ואת אמון הציבור. איבדנו 31 מנדטים במהלך השנים. 70% מכוחנו. איבדנו את אמונו של רבע מהעם, לשפל שבו העבודה היא הרביעית בגודלה, ולמרות זה לא עוצרים, שועטים לכל ממשלה ולא מוכנים לדקה אחת לשבת על ספסלי האופוזיציה ולשרת את העם משם".
"כל האמצעים כשרים, ניסיון לפרק את האופוזיציה, דריסת ערכים חברתיים, קידום אסור שהישרדות פוליטית תהיה בכל מחיר. זו מעילה באמון הציבור אני לא יכול להשפיע יותר בדרל שהולמת את הבטחות העבודה לבוחרים. אם זה נקרא מרד, אז אני מורד גאה אין לי סיעה שאני יכול להיות חלק ממנה ואין לי מנהיג. איני יכול לפעול מתוך קואליציה הנוגדת את השקפת עולמי".
על אהוד ברק אמר פינס: "הוביל את העבודה למקום גרוע ורע מאוד שספק אם יהיה אפשר לחזור ממנו". "ברק חייב בחשבון נפש. היה צריך ללכת למדבר הפוליטי. המחלוקת בינינו היא מחלוקת אדירה, לא טקטית, בדרך הזו העבודה תעלם, לא תשתקם. ברק יודע שאין דרך לשקם את העבודה מתוך קואליציה ימנית. זו שטות מוחלטת. אף אחד לא מוכן לקנות את זה".
פרישתו של פינס מהווה מכה קשה למורדי העבודה. עד כה חיפשו חברי הכנסת יולי תמיר, עמיר פרץ, איתן כבל ופינס, שנמנה עליהם את הח"כ החמישי שיאפשר להם לפרוש מהמפלגה, אולם בהעדרו של פינס, נבלם המהלך ועתה יאלצו לשקול את המשך דרכם. החלטתו של פינס עלולה להאיץ את פרישתה של תמיר מהחיים הפוליטיים. תמיר מחזיקה בהצעות רבות בתחום האקדמי. לא ברור עדיין כיצד ינהגו כבל ופרץ, ששקלו בעבר מעבר לקדימה. את מקומו של פינס צפויה לתפוס עינת וילף, שאינה נמנית על מתנגדיו של ברק.
פינס שימש בעבר שר הפנים, שר המדע, ויו"ר ועדת הפנים של הכנסת.
פרץ, כבל ותמיר פרסמו הודעה משותפת בתגובה להחלטתו של חברם לפרוש מהמפלגה: "פרישתו של אופיר פינס היא אבידה לתנועת העבודה ולכנסת. אופיר היה שותף בכיר במאבק על דמותה של תנועת העבודה וגם אחרי פרישתו לא פג הצורך לחדש את תנועת העבודה".