רשות ניירות ערך מוטרדת מהמונופול של חברת
פועלים סהר בתחום ההמלצות למוסדיים בנוגע להצבעות באסיפות בעלי מניות (בעיקר בעסקאות עם בעלי שליטה, בהן להצבעת המוסדיים השפעה מכריעה). "לפועלים סהר יש כוח בלתי מרוסן בכל הנוגע להצבעות של מוסדיים", אומר היום היועץ המשפטי של רשות ני"ע,
שוני אלבק. אלבק אמר את הדברים בכנס בנושא ממשל תאגידי, שערכו היום הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בשיתוף עם אוניברסיטת פנסילבניה.
"המוסדיים לא עושים טובה"
חברת פועלים סהר, המשתייכת לבנק הפועלים, עוסקת בין היתר במתן המלצות לגופים המוסדיים כיצד להצביע באסיפות בעלי מניות, והיא כיום הגוף היחיד העוסק בכך. לאחרונה התקיימו מספר הצבעות כאלה בנושאים רגישים (ראו הרחבה בטבלה) ולהמלצת פועלים סהר הייתה השפעה על התוצאות, שכן גופים רבים מאמצים באופן כמעט אוטומטי את המלצותיה.
לדברי אלבק, "בעיה אחת היא ש(פעולים סהר) הוא הגוף היחיד, וככזה הוא מרכז כוח עצום ויש לו השפעה עצומה בהצבעה. העובדה הזו גם הופכת אותו להיות נתון ללחצים רבים, שכן הוא במגע עם גופים רבים. בעיה שנייה היא שהוא בבעלות בנק הפועלים, מה שמעמיד אותו בניגוד עניינים. לפועלים סהר יש כיום כוח בלתי מרוסן. הוא למעשה הגוף שמכריע בהחלטות של ניגודי עניינים ועסקאות בעלי שליטה".
בהתייחס להצבעות גופים מוסדיים באסיפות כלליות, אמר אלבק כי "המוסדיים לא עושים טובה לאף אחד בכך שהם מצביעים באסיפות כלליות כי זו חובתם מכוח אחריותם כלפי העמיתים. המוסדיים העלו את דמי הניהול, הם מקבלים שכר גבוה מאוד, והם לא משקיעים מספיק בלימוד המשטר התאגידי בחברות ציבוריות, ולא ממלאים את החובה שלהם כלפי העמיתים". אלבק הוסיף כי "התנהגות פאסיבית של מוסדיים בכל הנוגע לממשל תאגידי, כמוה כהפרת חובת הנאמנות כלפי העמיתים".
ממשל תאגידי, נזכיר, הוא קוד התנהלות של חברות בנוגע לתהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, מעורבות בעלי עניין ופעילות בקרה ופיקוח ראויים. רשות ניירות ערך פועלת בשנים האחרונות לעידוד והגברת הממשל התאגידי בחברות השונות.
לדברי אלבק, ככל שהממשל התאגידי יהיה יעיל יותר, כך החברות יהיו רווחיות יותר ותשואת העמיתים תהיה יותר גבוהה. "ממשל תאגידי יעיל ירסן את יכולתו של בעל השליטה לנצל את כוחו על חשבון בעלי המניות מן הציבור. במשחק סכום האפס הזה, פעילות רופסת של מוסדיים בזירת הממשל התאגידי שווה לתשואות נמוכות מאלה שניתן היה להשיג".
"חייבים להיות אקטיביים"
בדבריו ציין אלבק עוד כי מדוח מרכז אדווה בעניין גידול בהכנסות מדמי ניהול בקרנות הפנסיה החדשות עולה כי ב-2008 עמדו ההכנסות מדמי ניהול של קרנות הפנסיה החדשות והכלליות על 604 מיליון שקל - כמעט פי שניים מאשר ב-2005. "מתוך הכנסות אלה, 150 מיליון שקל נותרו כרווח בידי חברות הביטוח", אמר אלבק. "במלים אחרות: מכל שקל של דמי ניהול שקיבלו חברות הביטוח בשנת 2008, נותרו בידיהם 25 אגורות כרווח, ומדובר בשנה שבה העמיתים ספגו הפסדים של עשרות אחוזים".
"למוסדיים יש הכוח, הידע, הניסיון והמשאבים לנתח כהלכה החלטות על התקשרויות ומינויים בחיי החברה המובאות להכרעה באסיפה הכללית, וחובה עליהם להשתמש ביכולות אלה לטובת העמיתים", אמר אלבק, והוסיף: "יכולת ההשפעה של הגופים המוסדיים על החלטות בחברות בהן הם משקיעים את כספי העמיתים, וכוחם הגדול בין המשקיעים שאינם בעלי השליטה, מחייבים אותם להיות פעילים באופן אקטיבי בהשפעה על כללי ועקרונות הממשל התאגידי בחברות המושקעות.
"כך, למשל, על המוסדי להירתע מלהשקיע בחברה שרוב הדירקטורים בה הינם בני משפחה של בעל השליטה, ובעל השליטה הוא יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל, אין בה דירקטורים בלתי תלויים והדחצ"ים חסרי נסיון עסקי".
לדברי אלבק, מסקר שפרסם באחרונה זיו האפט BDO עולה כי בישראל נסחרות כ-250 חברות משפחתיות בהן השליטה בידי משפחה אחת עד שלוש, ויותר משני בני משפחה מכהנים בדירקטוריון. במדד ת"א 100 יש 37 חברות משפחתיות כאשר בכ-70% מהן יש שניים עד שלושה בני משפחה בדירקטוריון; בכ-20% מהן שלושה בני משפחה בדירקטוריון; וב-24% מכהנים חמישה דירקטורים בני משפחה.