סוף סוף, לאחר 13 שנים של שתיקה, פצה הלהטוטן הפיננסי הגולה
יובל רן את פיו. רן, לשעבר בעל השליטה בקבוצת קווי אשראי, שנמלט באמצע שנות ה-90 מאימת נושיו, נשא את דבריו ממקום "מחבואו" ביוסטון, טקסס, ושיתף, בראיון לתקשורת, את הציבור בישראל בקשיים שהוא חווה בניכר. בין השורות, אפשר היה לזהות ניסיון לסלול דרך חזרה ארצה.
רמז אפשרי לסיבה שהביאה את רן לדבר בעיתוי הנוכחי ניתן למצוא בפסק דין שניתן בסוף ספטמבר בביהמ"ש המחוזי בת"א, במסגרת תיק הפירוק של קווי אשראי. פסק הדין פתח תיבת פנדורה והחזיר לאור הזרקורים את שמו של רן, לשעבר ילד הפלא של שוק ההון.
קשרים לכאורה בין רן לקובי מימון
מפרקי קווי-אשראי, עו"ד יצחק מירון ורו"ח חיים רבינוביץ', טוענים לאי כשרות העסקה במסגרתה השתלט קובי מימון על קבוצת יואל-ישראמקו - בעלת עסקי גז ונדל"ן הנסחרים כיום בשווי מאות מיליוני דולרים - שהייתה בעבר בשליטת קווי אשראי, ולפיכך הם תובעים לקבל את מניות השליטה בקבוצה.
המפרקים, שבמשך קרוב לעשור נאבקים על מנת להחזיר לנושיה של קווי אשראי את החובות שהותיר אחריו רן, הצליחו להשיג פסק דין במעמד צד אחד (בהיעדר הגנה), לפיו מניות השליטה ביואל יועברו לידיהם. זאת, כמעט שנה לאחר שחלה התפתחות דרמטית בעסקי הקבוצה עם תגלית הגז של ישראמקו בקידוח "תמר", שגרמה לזינוק מטאורי בשווי עסקיה. בקבוצת יואל-שראמקו, אגב, מעריכים כי סיכויי הבקשה שהגישו לביטול פסק הדין גבוהים, וכי סיכוי קלוש שיחול שינוי בשליטה בחברה בעקבותיו.
בכתב התביעה שהגישו המפרקים לביהמ"ש הם טוענים לקיום רשת קשרים עסקיים לכאורה, בין רן לבין בעלי השליטה הנוכחיים ביואל, קובי מימון ואיש סודו חיים צוף (שרשום לבדו כבעל מניות השליטה ביואל).
על פי אחת מטענות המפרקים, מימון, שניהל בזמנו מאבק שליטה מול רן על יואל ועל קופת המזומנים התפוחה שלה, סייע לרן לברוח מאימת נושיו ואף סיפק לו מקום מקלט ביוסטון, שם ניהל רן סניף מקומי של עסקי התמונות של חברת Verno, שבשליטת מימון. בתמורה, סייע רן את להעביר השליטה ביואל לידיהם של צוף ומימון.
ייתכן שהסכמת רן להיחשף עשויה לרמוז כי בנחיריו מדגדג ריחם של אדי הגז מקידוח תמר שמול חופי חיפה. זאת, לנוכח אפשרות תיאורטית, קלושה אמנם, לפיה במידה שישתף פעולה עם מפרקיה של קווי אשראי, ייפול לידיו חלק מהמטמון של יואל, מה שיאפשר לו לחזור הביתה, ובגדול, למרכז הזירה הפיננסית התל אביבית.
במקרה כזה, טוען גורם המקורב לפרשה, ובמידה שבית המשפט לא יהפוך את החלטתו להורות על העברת מניות השליטה ביואל למפרקי קווי אשראי, הרי שלאחר שהאחרונים יחזירו את החוב לנושים, תעבור השארית (במניות קבוצת יואל-ישראמקו) לידי בעלי המניות של קווי אשראי, שהגדול בהם הוא רן עצמו. שארית שכזו, מובן מאליו, עשויה להיות נכבדת למדי.
האפשרות הזו מעלה תהייה אחרת: מדוע שרן, שנעזר לטענת המפרקים במימון על מנת להימלט מאימת נושיו, יפנה כעת נגדו? מקורב לפרשה מעלה תשובה אפשרית, שנשענת גם היא על ספקולציה, ולפיה בין רן למימון עבר חתול שחור בעקבות העלייה הנחשונית בשווי עסקי קבוצת יואל-ישראמקו מאז עזב רן את הארץ, וכעת רן מביט ודאי בעיניים כלות בשווי "הירושה" שהותיר אחריו. אם אלה הם פני הדברים, ייתכן שממתין לנו סיבוב נוסף במסגרת מאבק השליטה בינו לבין מימון.
על פניו, תסריט בו יחזור רן לגלגל כאן את עסקיו נשמע לא פחות מהזוי. ייתכן שבסופו של דבר תושג פשרה בין בעלי השליטה ביואל למפרקי קווי אשראי, מבלי שהאחרונים יוכלו לשים את ידיהם על מניות השליטה בקבוצה. מנגד, מזכיר המקורב, בפרשת קווי אשראי כל דבר שנראה דמיוני בתחילה, הפך בסופו של דבר למציאות. לנו נותר רק להמשיך ולעקוב בעניין.