מירון איזקסון, 54, משורר וסופר ישראלי, זוכה פרס נשיא המדינה לספרות לשנת תשס"א. הוציא לאור שמונה ספרי שירה ושלושה רומנים. שיריו הולחנו ובוצעו על-ידי אמנים ישראלים רבים. בשנת 2004 יצא האלבום "סימנים" שכולו לחנים לשיריו, בביצועיהם של אמנים כאביתר בנאי, ורד קלפטר ויוני רכטר. בשנת 2006 הופק אלבום סולו של המוזיקאי והזמר אלי מגן, "אדם", הכולל 13 שירים מאת איזקסון. מספריו: "והנפש לא תמלא" (טרקלין, 1978), "עת לבקש" (הקיבוץ המאוחד, 1989), "רעשים וכלי בית" (הקיבוץ המאוחד, 1998), "ברחתי ודמיתי" (הקיבוץ המאוחד, 2001). ספרו החדש, "הריונה של עליזה", יצא החודש בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
*מהו בית הקפה האהוב עליך, ומדוע?
"בית הקפה גינצבורג ברחוב אחד העם בתל-אביב. אתה מרגיש בו כ'אחד העם' במובן המקורי של המילה, ובנוסף לכך מיקומו נוח לי והוא עצמו כשר ונעים".
*איזו דמות היסטורית או ספרותית היית שמח לפגוש לקפה?
"את צ'רצ'יל. ראשית, איזה עוד ראש ממשלה קיבל פרס נובל לספרות? ושנית, הוא אחד היחידים שלמורכבות שלו ולדיכאונות שלו היו תוצאות מדהימות".
*אם היית יכול לצותת לשולחן הסמוך, איזה יוצר היית רוצה שיישב שם?
"כנראה שביאליק, גם משורר גדול וגם הוכיח שמחויבות לאומית וציבורית מסוגלת להשתלב היטב בכישרון ספרותי נדיר. חוץ מזה, הוא היה ידיד קרוב של סבא של אבי, ד"ר מזיא, ואפילו ישן במיטה של אבא שלי כשהגיע לביקורים בירושלים".
*לאיזה ספר אהוב תחזור שוב ושוב?
"חמישה חומשי תורה הם לגבי זירת ההתרחשות העיקרית של רוב הדברים שבתוכי. אמונתי, כתיבתי, משפחתי ואפילו סכסוכיי הפנימיים החזקים משוחחים שם הכי טוב בעולם".
*איזה ספר ילדות אהוב עליך במיוחד.
"'הרוזן ממונטה כריסטו' של אלכסנדר דיומא. הוא גם מרתק, גם קל להזדהות עם הגיבור, ואולי זאת אחת הפעמים היחידות שהצלחתי להזדהות עם מסע של נקמה".
*איזה ספר היית לוקח איתך לטיסה?
"ביד ימין את 'מורה נבוכים' של הרמב"ם שתמיד מביך ומבהיר את תודעתי מחדש, וביד השנייה ספר מתח שקל לי להתנמנם עמו".
*אתה בעיר זרה, ויש לך פנאי לבקר רק במקום אחד. לאן תלך?
"כיון שחוש ההתמצאות שלי גרוע במיוחד אני מניח שעדיף לי ללכת מרחוב לרחוב, עד שהכל ייראה לי כרחוב אחד ארוך וכשאתעייף (זה כנראה ייקח זמן רב, כי יש לי כושר לא רע) אכנס למוזיאון של אמנות אימפרסיוניסטית".
*רוב הקוראים בעברית מעדיפים רומנים, ולא שירה או סיפורים קצרים. מה דעתך?
"אם קוראים בעיון את הספרים שקונים, אז מצבנו לא רע. לגבי קירוב הלבבות לשירה, חברים טובים שלי וכן אני עושים מאמץ לא מועט גם בבתי ספר וגם באוניברסיטאות. כאשר יוצא רומן של אפלפלד או של א.ב. יהושע, של קנז, קניוק, מגד ואחרים, אני חושב שכמעט אף פעם אי-אפשר להפסיד מהתעמקות בהם".
*מה היית משנה בהוראת הספרות?
"הייתי משקיע הרבה יותר במורים עצמם. אינני בטוח עד כמה רבים מהם קוראים ספרות קלאסית וספרות חדשה בעלת ערך. כמו כן, הייתי מנסה לקרב הרבה יותר בין מרצים באוניברסיטאות בתחומים שונים לבין תלמידי תיכון. אם ישעיהו ליבוביץ' יכול היה ללמד תלמידי תיכון, אז גם מלומדים חשובים אחרים יכולים".
*איזה ציטוט מיוחד השפיע עליך?
"רבי יהודה הלוי אמר: 'עבדי הזמן עבדי עבדים הם, עבד השם הוא לבדו חופשי'. לא זכיתי להגיע למעלה זאת, אבל אני מייחל להתקרב טיפה אחרי טיפה".
*מה מעורר בך השראה?
"ניגונים מסוימים, פסוקים מסוימים במקורות, דבריהם של ילדים".
*למי, או למה, אתה מתגעגע?
"את שני הוריי איבדתי בתקופה קצרה יחסית אחד אחרי השני. אני הולך בביתם ומדבר עמם ומתגעגע לשמוע את תגובתם. אני גם מסוגל להתגעגע מאוד לבני משפחה קרובים, חיים וקיימים, אם לא ראיתי אותם זמן ארוך מדי עבור רגישותי המוגזמת".
*איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשור?
"מקווה להיות מחובק עם בני משפחתי הקרובים לדורותיהם בבריאות טובה, בהכרת הטוב, ואם אפשר אז ליד כמה בשורות טובות וכמה ספרים חדשים ומנגינות שהגיעו מהפלא הגדול".
*האם יש לך חלום גדול, שטרם הגשמת?
"שלא אצטרך להסביר יותר מדוע אמרתי שטויות, פשוט מפני שאמעיט בכך. וכמו כן, שהכיפה שעל ראשי תהיה טבעית לאחרים ולעצמי כמו העובדה שאין לי חיים ללא אהוביי וכתיבתי". *