גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מני מזוז: "בשנים האחרונות יש לנו שרי משפטים לעומתיים"

בראיון לביטאון הלשכה תקף היועמ"ש היוצא את חוסר הגיבוי למערכת המשפט מצד שרי המשפטים בשנים האחרונות, הזהיר מפיצול סמכויות היועמ"ש, וציין כי בתקופתו היו יותר חקירות וכתבי אישום נגד אישי ציבור

היועץ המשפטי לממשלה היוצא, מני מזוז, תוקף את שרי המשפטים שכיהנו באחרונה בתפקיד, ומגדיר אותם "שרים לעומתיים". בראיון שהעניק לביטאון לשכת עורכי הדין, "עורך הדין", אמר מזוז כי "המציאות שלנו בשנים האחרונות היא שיש לנו שרים לעומתיים".

לדבריו, "בדרך-כלל שר רואה שמתפקידו, בהגדרה, לסייע, לתמוך ולגבות את המערכת שהוא עומד בראשה, וכך ראוי שיהיה. באופן בסיסי עליו לגבות את המערכת ולפעול לקדם את הנושאים שעליהם היא מופקדת".

מזוז לא נקב בעניין זה בשמם של שר המשפטים הנוכחי, יעקב נאמן, ושל קודמו בתפקיד, דניאל פרידמן, ואולם לדבריו הלעומתיות של שרי המשפטים התבטאה ב"חוסר גיבוי להחלטות ולמהלכים, בחוסר יכולת לקדם נושאים שעל סדר היום, והיו גם נושאים שבאופן פרדוקסלי, הגורם היחיד שיוצא בהצהרות נגד המערכת הוא דווקא שר המשפטים".

בשאלת היחסים הראויים בין היועץ המשפטי לבין שר המשפטים אמר מזוז כי "היועץ איננו היועץ הפרטי של השר. הוא מקבל את שכרו מהאזרחים, להם הוא חב חובת אמונים, והם הלקוח האמיתי שלו. במקום שקיימת סתירה בין האינטרס הציבורי לאינטרס של השר, אינטרס הציבור הוא שגובר".

על השחיתות

במסגרת סיכום 6 שנות כהונתו בתפקיד היועץ אומר מזוז כי לפי הנתונים שנאספו במשרד המשפטים, היו בתקופה זו יותר חקירות, יותר כתבי אישום ויותר הרשעות של אנשי ציבור.

"היינו יותר אפקטיביים מבעבר", אמר מזוז למראיין, עו"ד רון דרור, "הן ברמת החקירות והן ברמת הטיפול בתיקים. הטיפול שלנו בשחיתות היה יותר מאורגן ושיטתי, לפי תורת לחימה סדורה ומתוכננת. המאבק האינטנסיבי והנחוש הוביל גם למציאות של הרתעה ממשית במסדרונות השלטון".

על פיצול הסמכויות

מזוז הביע בראיון פעם נוספת את התנגדותו לפיצול המתוכנן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ולהפרדת הסמכויות הפליליות לטובת פונקציה חדשה - התובע הכללי. "אין לי שום ספק כי פיצול תפקיד היועץ והפרקליטות יחליש מהותית את המאבק בשחיתות בשתי הזרועות שלו", אמר, "הן בזרוע הפלילית - מערכת התביעה המפוצלת תהיה חלשה ביכולתה להתמודד עם השחיתות. זו, כזכור, גם עמדת פרקליט המדינה. ועוד יותר מזה, גם מערכת הייעוץ המשפטי תהיה מאוד חלשה ביכולתה להיאבק או למנוע מעשי שחיתות אם יבוצע הפיצול".

לדבריו, יש לשים לב לעובדה שהדרישה לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה עלתה, על-ידי פרידמן ובהמשך על-ידי נאמן, "דווקא בתקופה שהמאבק בשחיתות השלטונית היה בשיאו, ושכל אחד ייתן לעובדה הזו את הפרשנות שלו. זה לא מקרה שכל אלה שלאורך השנים תקפו ותוקפים את המערכת המשפטית על כל מרכיביה, תמכו כאיש אחד בפיצול".

הדי היחסים המעורערים ששררו בין מזוז לבין שר המשפטים הקודם, דניאל פרידמן, ניכרו היטב בראיון. "פרידמן הגיע לתפקידו על גלי הביקורת שלו על המערכת. הוא גם בילה חלק ניכר מזמנו במתקפות על כל זרועות מערכת שמירת שלטון החוק. הוא אמר במפורש שהיועץ המשפטי לממשלה הוא תפקיד חזק מדי, שיש לקצץ בכנפיו".

על רמון

מזוז התייחס בראיון גם לפרשות ספציפיות שבמרכזן עמדו אנשי ציבור, ולהחלטות שקיבל ושהוא עתיד לקבל במסגרתן. בנוגע לפרשת הנשיקה הכפויה של השר לשעבר חיים רמון, אמר: "לאורך תקופת כהונתי היו גלי מתקפות על-ידי גורמים שונים, שתקפו אותי בזיקה להחלטות שלי בפרשיות מסוימות. היו הרבה מאוד מתקפות עלי אישית, על הפרקליטות כמערכת ועל כולנו ביחד ולחוד, אפרופו פרשת רמון".

על טלנסנקי

באשר להחלטה לזמן את מוריס טלנסקי לעדות מוקדמת בהליך המשפטי בעניינו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, הצדיק היועץ את ההחלטה: "נקיטת הליך של עדות מוקדמת מטלנסקי היתה הכרחית. מדובר בעד מרכזי שמכלול הנסיבות לגביו הוביל למסקנה הבלתי נמנעת כי אין מנוס מגביית עדות מוקדמת. בדיעבד התברר כי החשש שהעד לא יתייצב להעיד, אם יחזור לחו"ל, לא היה מופרך, וטלנסקי אכן סירב במשך תקופה ארוכה לחזור ארצה להשלמת עדותו".

על ליברמן

החלטה מרכזית אחת עדיין נותרה למזוז במהלך השבועות הספורים שנותרו לו בלשכת היועץ - האם להורות על העמדתו לדין, בכפוף לשימוע, של שר החוץ אביגדור ליברמן. בעניין זה מזוז מסרב להתחייב כי ההחלטה הסופית אכן תתקבל במהלך כהונתו, או שתישאר על כל חלקיה ליועץ הבא, יהודה וינשטיין.

"מדובר בתיק מורכב", אמר, "עם כמות גדולה של חומרי חקירה ומסמכים. אנו עושים כל מאמץ לסיים את הטיפול בהקדם, אך אינני יכול לנקוב במועד. בניגוד לטענות, החקירה בתיק זה נפתחה רק ב-2006, ואין כל מקום לטרוניה נגד גורמי החקירה".

על הפרקליטות

בשאלת תפקודו הכללי של הנושא בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, דיבר מזוז על פעולה ב-3 גזרות - מול פרקליטות המדינה, מול שרי הממשלה ומול בית המשפט העליון.

"בתקופה מסוימת הפרקליטות התנהלה מתוך תפישה שמגיעים ליועץ המשפטי רק כשחייבים", אמר, "הוא לא נתפש כחלק אורגני של המערכת. אני חושב שהצלחתי לשנות את המציאות הזאת, ותקופתי התאפיינה בהרמוניה מלאה עם שני פרקליטי המדינה, ערן שנדר ומשה לדור, ועם כלל הפרקליטות".

על הממשלה

בהתנהלות מול שרי הממשלה אמר מזוז כי "בנושא הזה חייבים להיות כללי משחק ברורים. עשיתי כמה פעולות כדי להגדיר מחדש את כללי המשחק. היועץ צריך לפקח על הממשלה, ולכן חייב להיות סוג של 'דיסטנס' בין היועץ המשפטי לבין השרים. מעולם לא השתתפתי באירוע משפחתי או חברתי של שר, למרות שחלקם שלחו לי הזמנות".

על בית המשפט העליון

על בית המשפט העליון אמר מזוז: "צריך הגדיר בצורה יותר ברורה את מערכת היחסים. היועץ המשפטי הוא מתדיין בפני בית המשפט העליון, ולכן מתחייבים ריחוק והפרדה".

הוא הגדיר עצמו כמי ש"מסתייג מאקטיביזם שיפוטי", אך "לא מסתייג מגישה של זכות עמידה רחבה" בבג"ץ. לדבריו, גם חוק הצינון המחייב פרק זמן של שנה וחצי בין סיום תפקיד היועץ המשפטי או פרקליט המדינה לבין מינוי לכהונה בבית המשפט העליון, הוא יוזמה שלו.

האם יבקש להתמנות, בתום תקופת הצינון, לעליון? "התוכנית שלי לשנה הקרובה היא פשוטה", אמר, "אני אהיה בחופשה, לטעון מצברים, לנוח, להתאוורר, לטייל בארץ ובעולם". ולאחר מכן - "אינני רואה צורך בקבלת החלטות עכשיו. אני לא שולל או פוסל מראש שום דבר".

עוד כתבות

קמפיין ה־AI של לושה / צילום: מתוך יוטיוב

לשבת בקפה של קלוד, לייצר פרסומת ב-150 דולר: יישומי ה-AI שיככבו השנה

הבינה המלאכותית מסייעת ליוצרי תוכן ולסטארט-אפים לחדור ללב המרחב הפרסומי והשיווקי, אך גם דורשת מהם קיצוניות כדי לבלוט ● דוח מקיף של ארטליסט הישראלית, המבוסס על סקר בקרב כ-6,500 יוצרים (כולל מישראל), מציג את האפשרויות ואת המגמות ב-2026

יו''ר ועדת החוקה ח''כ שמחה רוטמן הבוקר הזה, כאן ב', 30.11.25 / צילום: יונתן בלום

רוטמן מאשים את לפיד שבגללו המחירים עלו בחדות. מה הוא שכח לציין?

טכנית, רוטמן צודק: תחת ממשלת בנט־לפיד נרשמה עליית המחירים השנתית הגבוהה בעשור האחרון ● אבל באותה שנה קרה משהו ששם את הכול בהקשר שונה לגמרי ● המשרוקית של גלובס

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

4 רפורמות קריטיות: כלכלנים משרטטים את המפתח לצמיחה בשנים הקרובות

על פי תחזית האוצר, הצמיחה ב־2026 צפויה להיות גבוהה מהרגיל, ולאחר מכן לשוב לקצב של 3.5% מהתוצר ● אלא שבמכון אהרון מציגים תמונה פסימית יותר, וטוענים כי ללא רפורמות מבניות במשק - היא תישחק ● על הפרק: גיוס חרדים וקידום השכלה בחברה הערבית

בית קפה בקריית שמונה / אילוסטרציה: אייל מרגולין

חנוכה שמח בצפון: ענף בתי הקפה והמסעדות רשם זינוק במכירות

גלובס מציג מדד שבועי הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה בפעילות העסקית במהלך החג, עם בולטות בצפון הארץ

אילוסטרציה: Shutterstock

הרשות לאיסור הלבנת הון מזהירה: אלה הדגלים האדומים לזיהוי הונאות קריפטו

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מפרסמת מסמך מקיף המתריע מפני התרחבות ההונאות, מתקפות הכופרה ומימון טרור דרך נכסים וירטואליים ● המסמך מופץ על רקע שנת שיא בהיקף הפעילות הפלילית ומפרט אינדיקציות לזיהוי פעילות חשודה בזירות מסחר, ארנקים וכספומטים לקריפטו

גמל להשקעה או פוליסות חיסכון? / צילום: Shutterstock

פוליסות חיסכון מול גמל להשקעה: מה ההבדלים, איפה מרוויחים יותר, ומי המנהלים המובילים בתשואות

לקופות הגמל להשקעה יש יתרונות ברורים על פני פוליסות חיסכון, ובכל זאת הן מנהלות חצי מכמות הכסף ● אחת הסיבות: חברות הביטוח מתרכזות בפוליסות החיסכון, הרווחיות יותר מבחינתן ● מובילי התשואות בפוליסות החיסכון - איילון השנה ומיטב ב-3 שנים. בגמל להשקעה: הראל, מנורה וכלל ● וכיצד קורה שהראל ראשונה בתשואות במוצר אחד אך בתחתית באחר?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בורסת תל אביב ננעלה בעליות; דוראל השלימה עלייה של 13% מתחילת השבוע

השקל מתחזק ונסחר ב-3.19 שקלים, שפל של כ-4 שנים ● האוצר פירסם הבוקר תזכיר חוק להטלת מס בשיעור של 15% על הבנקים ● זוז אסטרטגיה קיבלה מכתב התראה מהנהלת נאסד"ק ● מיטב: הורדת הריבית בישראל תתרחש כנראה רק בפברואר ● לאחר שהביטקוין צנח ב-30% מהשיא, כך מייקל סיילור מכין את סטרטג'י ל"חורף קריפטו"

מלון נורדוי בנחלת בנימין / צילום: גלית חתן

פתאל חנך מלון בן 22 חדרים בת"א: "זה אותו מאמץ עם 5% מהכסף"

מלון נורדוי בתל אביב נפתח לאחר שנה של שיפוצים ושימור מחמיר, בהשקעה של כ–66.5 מיליון שקל שביצעה קבוצת פתאל ● שורד השבי שגיא דקל חן ייקח חלק במהלך של בנק מזרחי טפחות, לצד הפרזנטורים דביר בנדק וחן אמסלם - כך נודע לגלובס ● וגם: אליעזר (צ'ייני) מרום מונה ליו"ר סמארטי א.א.ר טכנולוגיות ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה של דגימות דם / צילום: Shutterstock

מטופלים במיון יוכלו לתרום דגימות למאגר חדש: הבנק שמצטרף למגמה העולמית במחקר

מאבחון מוקדם של סרטן ועד המלצות איך ללכת - בנקי דגימות הם הדבר החם בקידום מחקרים ● השבוע הוכרז על הקמת מאגר חדש בישראל על ידי חברת MeMed, בשיתוף שלושה בתי חולים והטכניון ● בארץ כבר פועלים כמה מאגרים מרשימים, אז למה שיתוף הפעולה ביניהם מסובך ומה הסיכוי שנראה כאן בנק דגימות לאומי ענק כמו בבריטניה

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

הביקוש קפא, המחירים ירדו: ענף הנדל"ן מסכם שנה מאתגרת, ומה צפוי ב־2026?

שנת 2025 הייתה מטלטלת במיוחד עבור שוק הנדל"ן: הרגולציה סביב מבצעי המימון התהדקה, היצע הדירות בשיא היסטורי, המחירים ירדו כמעט מדי חודש, ותמהילי המשכנתאות השתנו ● רגע לפני 2026, המומחים מנסים להעריך האם המגמות יימשכו או שמדובר רק בתיקון זמני

מפעל של תאת לשיפוץ מטוסים. ממימושי קרן פימי / צילום: אתר החברה

שיאן המימושים בבורסה בת"א: ישי דוידי מכר השנה מניות ב־2.6 מיליארד שקל

קרן פימי רכבה על הגאות בבורסה המקומית וביצעה מימושים בשבע חברות ציבוריות שבשליטתה, שרובן פועלות בסקטור הביטחוני ● רוב המימושים הוכרו כרווח, ובשוק מעריכים: "אם הבורסה תמשיך לעלות, פימי תממש באופן דומה גם בשנה הבאה ותנפיק לפחות 2 חברות"

רה''מ בנימין נתניהו לצד ראשי ממשלת יוון וקפריסין בפסגה המשולשת בירושלים / צילום: Reuters, ABIR SULTAN

ישראל, יוון וקפריסין עלולות למצוא עצמן בהתנגשות עם טורקיה

פסגת ישראל־יוון־קפריסין הובילה להערכות כי העבודות על פרויקט האינטרקונקטור יחלו כבר ב־2026 ● בתכנון: כבל תת־ימי שיחבר את רשת החשמל בישראל לאירופה, ויהווה חלק מ־IMEC ● מנגד, טורקיה טוענת שחלק מהשטח הימי שלה, והמדינות מסתכנות בעימות ישיר

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שבע תשע, 103FM, 21.12.25 / צילום: Reuters, AMMAR AWAD

האם הפיגועים בישראל נמצאים במגמת ירידה?

השר איתמר בן גביר טען כי הפיגועים נמצאים כבר שנתיים בירידה, וייחס זאת להצלחות של "השוטרים שלו" ● ללא המלחמה, בשנה האחרונה אכן נרשמה ירידה, אבל היא באה רק אחרי שנתיים רצופות של עלייה ● המשרוקית של גלובס

נושאת המטוסים ''שארל דה גול'', שתוחלף ע''י הספינה החדשה / צילום: Shutterstock

נושאת מטוסים גרעינית ב-10 מיליארד אירו: הפרויקט השנוי במחלוקת של מקרון

ממשלת צרפת נאבקת במשבר חוב מתמשך ונכשלת בהעברת תקציב כבר שלוש שנים, אך דווקא כעת מכריז הנשיא עמנואל מקרון על פרויקט גרנדיוזי: בניית נושאת מטוסים גרעינית חדשה בעלות של יותר מ־10 מיליארד אירו ● התזמון מעורר שאלות על סדרי העדיפויות של המדינה

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

ישלמו 50% מס? נוסח החוק שמדאיג את מנהלי הקרנות האלטרנטיביות

הקרנות האלטרנטיביות לא נכללו ברפורמה להורדת המס על המשקיעות בהייטק, ומחכות להחלטות נפרדות ● גורמים חוששים שמיסוי לא מוסדר עלול להגיע עד 50% על רווחי השותפים הפאסיביים

קניות באינטרנט. תקרת הפטור ממע''מ תוכפל / אילוסטרציה: Shutterstock, Natee Photo

הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל יוכפל: מה עומד להשתנות כבר מחר, ומי ייפגע בדרך?

מחר צפוי להיכנס לתוקף צו שמכפיל את תקרת הפטור ממע"מ, מכס ומס קנייה על חבילות ביבוא אישי, מ־75 דולר ל־150 דולר ● למה הקמעונאים נאבקים במהלך, האם זה באמת יוריד את יוקר המחיה, ומה קורה בעולם? ● גלובס עושה סדר

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

"הנפקה היא לא מטרה בפני עצמה": מאחורי הקלעים של האקזיט הרביעי בגודלו אי פעם

חברת התוכנה ServiceNow הודיעה אתמול על רכישת חברת הסייבר ארמיס בכ־8 מיליארד דולר - האקזיט הרביעי בגודלו שנרשם בישראל אי פעם ● יבגני דיברוב, מנכ"ל ומייסד־שותף של ארמיס, ופבלו שטרן, סגן נשיא בכיר ומנהל חטיבת תהליכים טכנולוגיים ב־ServiceNow, חושפים בראיון לגלובס איך נסגרה העסקה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

ממוצע המשכנתאות בנובמבר - הנמוך ביותר ב-7 החודשים האחרונים

נתוני בנק ישראל מגלים ירידות מסוימות בהיקפי המשכנתא הממוצעת שנלקחה בחודש שעבר, ואף ירידה קלה בהיקף המשכנתאות בפיגור ● ממוצע כלל המשכנתאות שנלקחו בנובמבר הגיע ל-1.023 מיליון שקל, שהוא הנמוך ביותר מאז אפריל השנה

מסחר בבורסה / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; נובו נורדיסק מזנקת ב-9% נוספים

הדולר בדרך לשנתו החלשה ביותר זה שמונה שנים ● בארה"ב נרשמה הצמיחה הגבוהה ביותר זה שנתיים, ובבלומברג צופים ביצועי יתר של מניות ערך ב-2026 • לא רק הזהב - גם הנחושת בשיא ● ערב חג המולד, המסחר באירופה ובוול סטריט יינעל מוקדם

רכב ותחבורה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הנאמנות למותג? איך 70 דגמים חדשים שינו את הכללים בשוק הרכב

עשרות דגמים התווספו לשוק הרכב הישראלי ב־2025, במיוחד של מותגים סינים ● ההיצע הרחב מספק שלל אפשרויות לצרכנים שמחפשים תמורה לכסף, ומוותרים על נאמנות למותגים הוותיקים ●"השוק הפך לטרנדי, כל מותג חדש ומרשים מייצר נהירה קצרה", אומרים בענף