גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מני מזוז: "בשנים האחרונות יש לנו שרי משפטים לעומתיים"

בראיון לביטאון הלשכה תקף היועמ"ש היוצא את חוסר הגיבוי למערכת המשפט מצד שרי המשפטים בשנים האחרונות, הזהיר מפיצול סמכויות היועמ"ש, וציין כי בתקופתו היו יותר חקירות וכתבי אישום נגד אישי ציבור

היועץ המשפטי לממשלה היוצא, מני מזוז, תוקף את שרי המשפטים שכיהנו באחרונה בתפקיד, ומגדיר אותם "שרים לעומתיים". בראיון שהעניק לביטאון לשכת עורכי הדין, "עורך הדין", אמר מזוז כי "המציאות שלנו בשנים האחרונות היא שיש לנו שרים לעומתיים".

לדבריו, "בדרך-כלל שר רואה שמתפקידו, בהגדרה, לסייע, לתמוך ולגבות את המערכת שהוא עומד בראשה, וכך ראוי שיהיה. באופן בסיסי עליו לגבות את המערכת ולפעול לקדם את הנושאים שעליהם היא מופקדת".

מזוז לא נקב בעניין זה בשמם של שר המשפטים הנוכחי, יעקב נאמן, ושל קודמו בתפקיד, דניאל פרידמן, ואולם לדבריו הלעומתיות של שרי המשפטים התבטאה ב"חוסר גיבוי להחלטות ולמהלכים, בחוסר יכולת לקדם נושאים שעל סדר היום, והיו גם נושאים שבאופן פרדוקסלי, הגורם היחיד שיוצא בהצהרות נגד המערכת הוא דווקא שר המשפטים".

בשאלת היחסים הראויים בין היועץ המשפטי לבין שר המשפטים אמר מזוז כי "היועץ איננו היועץ הפרטי של השר. הוא מקבל את שכרו מהאזרחים, להם הוא חב חובת אמונים, והם הלקוח האמיתי שלו. במקום שקיימת סתירה בין האינטרס הציבורי לאינטרס של השר, אינטרס הציבור הוא שגובר".

על השחיתות

במסגרת סיכום 6 שנות כהונתו בתפקיד היועץ אומר מזוז כי לפי הנתונים שנאספו במשרד המשפטים, היו בתקופה זו יותר חקירות, יותר כתבי אישום ויותר הרשעות של אנשי ציבור.

"היינו יותר אפקטיביים מבעבר", אמר מזוז למראיין, עו"ד רון דרור, "הן ברמת החקירות והן ברמת הטיפול בתיקים. הטיפול שלנו בשחיתות היה יותר מאורגן ושיטתי, לפי תורת לחימה סדורה ומתוכננת. המאבק האינטנסיבי והנחוש הוביל גם למציאות של הרתעה ממשית במסדרונות השלטון".

על פיצול הסמכויות

מזוז הביע בראיון פעם נוספת את התנגדותו לפיצול המתוכנן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ולהפרדת הסמכויות הפליליות לטובת פונקציה חדשה - התובע הכללי. "אין לי שום ספק כי פיצול תפקיד היועץ והפרקליטות יחליש מהותית את המאבק בשחיתות בשתי הזרועות שלו", אמר, "הן בזרוע הפלילית - מערכת התביעה המפוצלת תהיה חלשה ביכולתה להתמודד עם השחיתות. זו, כזכור, גם עמדת פרקליט המדינה. ועוד יותר מזה, גם מערכת הייעוץ המשפטי תהיה מאוד חלשה ביכולתה להיאבק או למנוע מעשי שחיתות אם יבוצע הפיצול".

לדבריו, יש לשים לב לעובדה שהדרישה לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה עלתה, על-ידי פרידמן ובהמשך על-ידי נאמן, "דווקא בתקופה שהמאבק בשחיתות השלטונית היה בשיאו, ושכל אחד ייתן לעובדה הזו את הפרשנות שלו. זה לא מקרה שכל אלה שלאורך השנים תקפו ותוקפים את המערכת המשפטית על כל מרכיביה, תמכו כאיש אחד בפיצול".

הדי היחסים המעורערים ששררו בין מזוז לבין שר המשפטים הקודם, דניאל פרידמן, ניכרו היטב בראיון. "פרידמן הגיע לתפקידו על גלי הביקורת שלו על המערכת. הוא גם בילה חלק ניכר מזמנו במתקפות על כל זרועות מערכת שמירת שלטון החוק. הוא אמר במפורש שהיועץ המשפטי לממשלה הוא תפקיד חזק מדי, שיש לקצץ בכנפיו".

על רמון

מזוז התייחס בראיון גם לפרשות ספציפיות שבמרכזן עמדו אנשי ציבור, ולהחלטות שקיבל ושהוא עתיד לקבל במסגרתן. בנוגע לפרשת הנשיקה הכפויה של השר לשעבר חיים רמון, אמר: "לאורך תקופת כהונתי היו גלי מתקפות על-ידי גורמים שונים, שתקפו אותי בזיקה להחלטות שלי בפרשיות מסוימות. היו הרבה מאוד מתקפות עלי אישית, על הפרקליטות כמערכת ועל כולנו ביחד ולחוד, אפרופו פרשת רמון".

על טלנסנקי

באשר להחלטה לזמן את מוריס טלנסקי לעדות מוקדמת בהליך המשפטי בעניינו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, הצדיק היועץ את ההחלטה: "נקיטת הליך של עדות מוקדמת מטלנסקי היתה הכרחית. מדובר בעד מרכזי שמכלול הנסיבות לגביו הוביל למסקנה הבלתי נמנעת כי אין מנוס מגביית עדות מוקדמת. בדיעבד התברר כי החשש שהעד לא יתייצב להעיד, אם יחזור לחו"ל, לא היה מופרך, וטלנסקי אכן סירב במשך תקופה ארוכה לחזור ארצה להשלמת עדותו".

על ליברמן

החלטה מרכזית אחת עדיין נותרה למזוז במהלך השבועות הספורים שנותרו לו בלשכת היועץ - האם להורות על העמדתו לדין, בכפוף לשימוע, של שר החוץ אביגדור ליברמן. בעניין זה מזוז מסרב להתחייב כי ההחלטה הסופית אכן תתקבל במהלך כהונתו, או שתישאר על כל חלקיה ליועץ הבא, יהודה וינשטיין.

"מדובר בתיק מורכב", אמר, "עם כמות גדולה של חומרי חקירה ומסמכים. אנו עושים כל מאמץ לסיים את הטיפול בהקדם, אך אינני יכול לנקוב במועד. בניגוד לטענות, החקירה בתיק זה נפתחה רק ב-2006, ואין כל מקום לטרוניה נגד גורמי החקירה".

על הפרקליטות

בשאלת תפקודו הכללי של הנושא בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, דיבר מזוז על פעולה ב-3 גזרות - מול פרקליטות המדינה, מול שרי הממשלה ומול בית המשפט העליון.

"בתקופה מסוימת הפרקליטות התנהלה מתוך תפישה שמגיעים ליועץ המשפטי רק כשחייבים", אמר, "הוא לא נתפש כחלק אורגני של המערכת. אני חושב שהצלחתי לשנות את המציאות הזאת, ותקופתי התאפיינה בהרמוניה מלאה עם שני פרקליטי המדינה, ערן שנדר ומשה לדור, ועם כלל הפרקליטות".

על הממשלה

בהתנהלות מול שרי הממשלה אמר מזוז כי "בנושא הזה חייבים להיות כללי משחק ברורים. עשיתי כמה פעולות כדי להגדיר מחדש את כללי המשחק. היועץ צריך לפקח על הממשלה, ולכן חייב להיות סוג של 'דיסטנס' בין היועץ המשפטי לבין השרים. מעולם לא השתתפתי באירוע משפחתי או חברתי של שר, למרות שחלקם שלחו לי הזמנות".

על בית המשפט העליון

על בית המשפט העליון אמר מזוז: "צריך הגדיר בצורה יותר ברורה את מערכת היחסים. היועץ המשפטי הוא מתדיין בפני בית המשפט העליון, ולכן מתחייבים ריחוק והפרדה".

הוא הגדיר עצמו כמי ש"מסתייג מאקטיביזם שיפוטי", אך "לא מסתייג מגישה של זכות עמידה רחבה" בבג"ץ. לדבריו, גם חוק הצינון המחייב פרק זמן של שנה וחצי בין סיום תפקיד היועץ המשפטי או פרקליט המדינה לבין מינוי לכהונה בבית המשפט העליון, הוא יוזמה שלו.

האם יבקש להתמנות, בתום תקופת הצינון, לעליון? "התוכנית שלי לשנה הקרובה היא פשוטה", אמר, "אני אהיה בחופשה, לטעון מצברים, לנוח, להתאוורר, לטייל בארץ ובעולם". ולאחר מכן - "אינני רואה צורך בקבלת החלטות עכשיו. אני לא שולל או פוסל מראש שום דבר".

עוד כתבות

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

האם הסכמי מתנה קודמים לזכות הקדימה של בן זוג לפי חוק המקרקעין?

זוג הורים העניקו מחצית מגרש לבנם וכלתם, ובהסכם המתנה התחייבו הזוג כי להורים תהא זכות קדימה לרכישת הזכויות בעתיד במחיר שווי הבית, במקרה שזה יועמד למכירה ● בעת שפרץ סכסוך גירושים, הכלה ביקשה לממש את זכות הקדימה בחוק המקרקעין ● מה פסק ביהמ"ש?

כבד שומני | אילוסטרציה: shutterstock

חברת ביומד ישראלית שהוקמה ע"י יוצאי טבע נרכשת בעד 3.5 מיליארד דולר

תאגיד רוש ירכוש את חברת 89bio תמורת 2.4 מיליארד דולר מיידית, עם אופציה להכנסות נוספות עד סכום כולל לעסקה של 3.5 מיליארד דולר ● 89bio פועלת בשוק הענק של כבד שומני, אך רוש מתעניינת לא פחות במוצר של החברה לטיפול גם במחלות נוספות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● ייתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

"היינו צריכים מניות בשווי מיליארד שקל": למה הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני?

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר־מעקב"

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קוינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קוינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

נתניהו הסביר את "נאום ספרטה", ולא כל הנתונים היו מדויקים

אחרי הנאום שחולל סערה, רה"מ בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור ואת השווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים - לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר, צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

זוהר לוי, מנכ''ל אמפא / צילום: תמר מצפי

מעל מיליארד וחצי שקל: אמפא השלימה גיוס חוב ענק

החברה, שהונפקה לפני כחודשיים ופועלת בתחום הנדל"ן המניב והמימון, גייסה סדרת אג"ח בהיקף כולל של 1.75 מיליארד שקל ● החברה מתכננת להשתמש בכספים לפירעון הלוואות שנטלה, תוך חיסכון ניכר בעלויות המימון

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד מבנק לאומי מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

רשות ניירות ערך / צילום: תמר מצפי

באופן חריג: בית המשפט הכלכלי פסק נגד רשות ני"ע והזהיר מפני עודף דיווחים לציבור

ביהמ"ש קבע כי חברת הנדל"ן דקמא והמנכ"ל נתנאל לורנצי לא היו צריכים לדווח על הפרה של הסכם הלוואה שהעניקה החברה בגובה 10 מיליון שקל, שכן ההפרה לא הייתה מהותית ● הרשות אף חויבה בתשלום הוצאות בגובה 20 אלף שקל ● רשות ני"ע: "לומדים את פסק הדין"

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועפ"י ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי

התגובה בשווקים, ומה יעשה בנק ישראל? ליאו ליידרמן מנתח את הורדת הריבית של הפד

לאחר תשעה חודשים של המתנה, הפד הוריד את הריבית, והשאלה הגדולה היא מה צפוי בהמשך ● פרופ' ליאו ליידרמן מנתח את ההשפעות הצפויות על הבורסה האמריקאית, מעריך שבנק ישראל יכול לנקוט צעד דומה בסוף החודש, ומתייחס לפער הריביות ההיסטורי שייפתח בין המדינות

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "הכול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ''ל אינטל ליפ–בו טאן / צילום: אינטל

אינטל מזנקת ביותר מ-30% לאחר שאנבידיה הודיעה על השקעת ענק בה

אנבידיה תרכוש מניות אינטל בשווי 5 מיליארד דולר, במסגרת שיתוף פעולה בתחום השבבים ושרתי הענן ● החוזים העתידיים על וול סטריט קופצים בעקבות הורדת הריבית ● הדאקס מתקדם בכ-1.2% ● עליות קלות במחירי הנפט ● הביטקוין קיבל רוח גבית מהורדת הריבית, ונסחר סביב 117 אלף דולר

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

בעיתוי מפתיע: קרן ההייטק הוותיקה מודיעה על סוף דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה, וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים