גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מני מזוז: "בשנים האחרונות יש לנו שרי משפטים לעומתיים"

בראיון לביטאון הלשכה תקף היועמ"ש היוצא את חוסר הגיבוי למערכת המשפט מצד שרי המשפטים בשנים האחרונות, הזהיר מפיצול סמכויות היועמ"ש, וציין כי בתקופתו היו יותר חקירות וכתבי אישום נגד אישי ציבור

היועץ המשפטי לממשלה היוצא, מני מזוז, תוקף את שרי המשפטים שכיהנו באחרונה בתפקיד, ומגדיר אותם "שרים לעומתיים". בראיון שהעניק לביטאון לשכת עורכי הדין, "עורך הדין", אמר מזוז כי "המציאות שלנו בשנים האחרונות היא שיש לנו שרים לעומתיים".

לדבריו, "בדרך-כלל שר רואה שמתפקידו, בהגדרה, לסייע, לתמוך ולגבות את המערכת שהוא עומד בראשה, וכך ראוי שיהיה. באופן בסיסי עליו לגבות את המערכת ולפעול לקדם את הנושאים שעליהם היא מופקדת".

מזוז לא נקב בעניין זה בשמם של שר המשפטים הנוכחי, יעקב נאמן, ושל קודמו בתפקיד, דניאל פרידמן, ואולם לדבריו הלעומתיות של שרי המשפטים התבטאה ב"חוסר גיבוי להחלטות ולמהלכים, בחוסר יכולת לקדם נושאים שעל סדר היום, והיו גם נושאים שבאופן פרדוקסלי, הגורם היחיד שיוצא בהצהרות נגד המערכת הוא דווקא שר המשפטים".

בשאלת היחסים הראויים בין היועץ המשפטי לבין שר המשפטים אמר מזוז כי "היועץ איננו היועץ הפרטי של השר. הוא מקבל את שכרו מהאזרחים, להם הוא חב חובת אמונים, והם הלקוח האמיתי שלו. במקום שקיימת סתירה בין האינטרס הציבורי לאינטרס של השר, אינטרס הציבור הוא שגובר".

על השחיתות

במסגרת סיכום 6 שנות כהונתו בתפקיד היועץ אומר מזוז כי לפי הנתונים שנאספו במשרד המשפטים, היו בתקופה זו יותר חקירות, יותר כתבי אישום ויותר הרשעות של אנשי ציבור.

"היינו יותר אפקטיביים מבעבר", אמר מזוז למראיין, עו"ד רון דרור, "הן ברמת החקירות והן ברמת הטיפול בתיקים. הטיפול שלנו בשחיתות היה יותר מאורגן ושיטתי, לפי תורת לחימה סדורה ומתוכננת. המאבק האינטנסיבי והנחוש הוביל גם למציאות של הרתעה ממשית במסדרונות השלטון".

על פיצול הסמכויות

מזוז הביע בראיון פעם נוספת את התנגדותו לפיצול המתוכנן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ולהפרדת הסמכויות הפליליות לטובת פונקציה חדשה - התובע הכללי. "אין לי שום ספק כי פיצול תפקיד היועץ והפרקליטות יחליש מהותית את המאבק בשחיתות בשתי הזרועות שלו", אמר, "הן בזרוע הפלילית - מערכת התביעה המפוצלת תהיה חלשה ביכולתה להתמודד עם השחיתות. זו, כזכור, גם עמדת פרקליט המדינה. ועוד יותר מזה, גם מערכת הייעוץ המשפטי תהיה מאוד חלשה ביכולתה להיאבק או למנוע מעשי שחיתות אם יבוצע הפיצול".

לדבריו, יש לשים לב לעובדה שהדרישה לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה עלתה, על-ידי פרידמן ובהמשך על-ידי נאמן, "דווקא בתקופה שהמאבק בשחיתות השלטונית היה בשיאו, ושכל אחד ייתן לעובדה הזו את הפרשנות שלו. זה לא מקרה שכל אלה שלאורך השנים תקפו ותוקפים את המערכת המשפטית על כל מרכיביה, תמכו כאיש אחד בפיצול".

הדי היחסים המעורערים ששררו בין מזוז לבין שר המשפטים הקודם, דניאל פרידמן, ניכרו היטב בראיון. "פרידמן הגיע לתפקידו על גלי הביקורת שלו על המערכת. הוא גם בילה חלק ניכר מזמנו במתקפות על כל זרועות מערכת שמירת שלטון החוק. הוא אמר במפורש שהיועץ המשפטי לממשלה הוא תפקיד חזק מדי, שיש לקצץ בכנפיו".

על רמון

מזוז התייחס בראיון גם לפרשות ספציפיות שבמרכזן עמדו אנשי ציבור, ולהחלטות שקיבל ושהוא עתיד לקבל במסגרתן. בנוגע לפרשת הנשיקה הכפויה של השר לשעבר חיים רמון, אמר: "לאורך תקופת כהונתי היו גלי מתקפות על-ידי גורמים שונים, שתקפו אותי בזיקה להחלטות שלי בפרשיות מסוימות. היו הרבה מאוד מתקפות עלי אישית, על הפרקליטות כמערכת ועל כולנו ביחד ולחוד, אפרופו פרשת רמון".

על טלנסנקי

באשר להחלטה לזמן את מוריס טלנסקי לעדות מוקדמת בהליך המשפטי בעניינו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, הצדיק היועץ את ההחלטה: "נקיטת הליך של עדות מוקדמת מטלנסקי היתה הכרחית. מדובר בעד מרכזי שמכלול הנסיבות לגביו הוביל למסקנה הבלתי נמנעת כי אין מנוס מגביית עדות מוקדמת. בדיעבד התברר כי החשש שהעד לא יתייצב להעיד, אם יחזור לחו"ל, לא היה מופרך, וטלנסקי אכן סירב במשך תקופה ארוכה לחזור ארצה להשלמת עדותו".

על ליברמן

החלטה מרכזית אחת עדיין נותרה למזוז במהלך השבועות הספורים שנותרו לו בלשכת היועץ - האם להורות על העמדתו לדין, בכפוף לשימוע, של שר החוץ אביגדור ליברמן. בעניין זה מזוז מסרב להתחייב כי ההחלטה הסופית אכן תתקבל במהלך כהונתו, או שתישאר על כל חלקיה ליועץ הבא, יהודה וינשטיין.

"מדובר בתיק מורכב", אמר, "עם כמות גדולה של חומרי חקירה ומסמכים. אנו עושים כל מאמץ לסיים את הטיפול בהקדם, אך אינני יכול לנקוב במועד. בניגוד לטענות, החקירה בתיק זה נפתחה רק ב-2006, ואין כל מקום לטרוניה נגד גורמי החקירה".

על הפרקליטות

בשאלת תפקודו הכללי של הנושא בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, דיבר מזוז על פעולה ב-3 גזרות - מול פרקליטות המדינה, מול שרי הממשלה ומול בית המשפט העליון.

"בתקופה מסוימת הפרקליטות התנהלה מתוך תפישה שמגיעים ליועץ המשפטי רק כשחייבים", אמר, "הוא לא נתפש כחלק אורגני של המערכת. אני חושב שהצלחתי לשנות את המציאות הזאת, ותקופתי התאפיינה בהרמוניה מלאה עם שני פרקליטי המדינה, ערן שנדר ומשה לדור, ועם כלל הפרקליטות".

על הממשלה

בהתנהלות מול שרי הממשלה אמר מזוז כי "בנושא הזה חייבים להיות כללי משחק ברורים. עשיתי כמה פעולות כדי להגדיר מחדש את כללי המשחק. היועץ צריך לפקח על הממשלה, ולכן חייב להיות סוג של 'דיסטנס' בין היועץ המשפטי לבין השרים. מעולם לא השתתפתי באירוע משפחתי או חברתי של שר, למרות שחלקם שלחו לי הזמנות".

על בית המשפט העליון

על בית המשפט העליון אמר מזוז: "צריך הגדיר בצורה יותר ברורה את מערכת היחסים. היועץ המשפטי הוא מתדיין בפני בית המשפט העליון, ולכן מתחייבים ריחוק והפרדה".

הוא הגדיר עצמו כמי ש"מסתייג מאקטיביזם שיפוטי", אך "לא מסתייג מגישה של זכות עמידה רחבה" בבג"ץ. לדבריו, גם חוק הצינון המחייב פרק זמן של שנה וחצי בין סיום תפקיד היועץ המשפטי או פרקליט המדינה לבין מינוי לכהונה בבית המשפט העליון, הוא יוזמה שלו.

האם יבקש להתמנות, בתום תקופת הצינון, לעליון? "התוכנית שלי לשנה הקרובה היא פשוטה", אמר, "אני אהיה בחופשה, לטעון מצברים, לנוח, להתאוורר, לטייל בארץ ובעולם". ולאחר מכן - "אינני רואה צורך בקבלת החלטות עכשיו. אני לא שולל או פוסל מראש שום דבר".

עוד כתבות

תדרוך ביטחוני בארה''ב בראשות הנשיא טראמפ בזמן המלחמה עם איראן / צילום: ap, Daniel Torok/The White House

בין הנחות למציאות: על החישובים שמאחורי הפעולות של וושינגטון וטהרן

פחות משבועיים אל תוך המערכה מול איראן, וכבר מתברר כי יש פער לא קטן בין הציפיות למה שקורה בפועל - הן מצד ארה"ב והן מצד איראן ● כעת נראה כי "מלחמת הכפייה המהירה ששני הצדדים דמיינו הפכה למערכת שחיקה" וכי שאלת ההכרעה היא פוליטית יותר מאשר צבאית

בסיס אופק רחב שאליו יעברו חלק מהבסיסים המתפנים / הדמיה: סטודיו 84

19 אלף דירות על בסיסי צה"ל שפונו: איך זה יעבוד ואיפה הפוטנציאל

רשות מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון מציגים עוד תוכנית גרנדיוזית לפינוי 11 בסיסי צה"ל, אך ההיסטוריה של פינוי המחנות מלמדת על עיכובים של שנים ו"איים" צבאיים שתוקעים את השטח ● האם המהלך השאפתני יצליח הפעם לגשר על הפער שבין הצרכים המבצעיים למצוקת הקרקעות במרכז

כוחות ביטחון מחוץ לבית הכנסת ''טמפל ישראל'' בעיירה ווסט בלומפילד, מישיגן / צילום: ap, Corey Williams

היורה במישיגן נוטרל על ידי האבטחה, לא ידוע על נפגעים באירוע

החשוד בניסיון הפיגוע בבית כנסת "טמפל ישראל" במישיגן נוטרל, לא ידוע על נפגעים • השריף: "מנסים להבין אם יש עוד מעורבים" ● עמי שטרמר סיפר: "אחותי נמצאת בבית הכנסת. הם לכודים בפנים עם קרוב ל-100 ילדים" • דניאל, עובד בפדרציה היהודית של דטרויט: "אנחנו מבוצרים בבניין. יש כוחות ביטחון גדולים. אנחנו מתפללים"

יוטב קוסטיקה, מנכ''ל מור קרנות נאמנות / צילום: דוברות מור קרנות נאמנות

נשאר במשפחה: כך ינוהלו מיליארדי הדולרים שיקבלו מייסדי וויז מאקזיט השנה

יוטב, אחיו של אחד ממייסדי וויז ינון קוסטיקה, יעזוב את תפקידו כמנכ"ל משותף במור קרנות נאמנות ויקים Family Office לניהול ההון של ארבעת מייסדי החברה ● הארבעה צפויים לקבל יחד כ־8 מיליארד דולר נטו ממכירת וויז לגוגל ● לצד זאת, קוסטיקה ימשיך לשמש כיועץ לבית ההשקעות

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

משותפות למתחרות: מי ימלא את הוואקום שהותיר האקזיט של וויז?

בשעה שמיליארדי דולרים זורמים לחשבונות המייסדים, בשוק הסייבר הישראלי מתכוננים לטלטלה ● המכירה של וויז לגוגל הופכת את אמזון ומיקרוסופט משותפות אסטרטגיות למתחרות מודאגות, שמתחילות לחמש את "היורשות" הישראליות ● כך נראה הקרב החדש על השליטה בענן

פרוייקט דובנוב 4 / צילום: הדמיה סטודיו 84

האדריכל אבנר ישר רכש חצי קומה בפרויקט דובנוב 4 ב-38 מיליון שקל

אבנר ישר, אדריכל פרויקט דובנוב 4 רכש יחד עם אישתו עדי דירת חצי קומה בפרויקט, כך מדווחת חברת ישראל קנדה ● היקף הפרויקט כ-2 מיליארד שקל, והוא צפוי להסתיים בעוד כ-4 שנים

חיילי חיל האוויר האמריקאי לצד המפציץ B-2 Spirit / צילום: ap

התשובה של ארה"ב לאיראן: מפציצי העל שמשנים את הכללים

הם יכולים לטוס אלפי קילומטרים, לשאת עשרות טונות של חימוש ולשהות באוויר יותר מיממה: שלושת מפציצי העל של ארה"ב והיכולות שהופכות אותם לכלי מרכזי במערכה נגד איראן

ירידות חדות בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת תל אביב ננעלה בירידות; מדד הבנקים ירד ב-3%, מניית איי.סי.אל זינקה ב-7%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.5%, מדד ת"א 90 איבד כ-2% ● מדדי הבנייה ורשתות השיווק ירדו בחדות גם הם ● המשקיעים עוקבים אחר העלייה המחודשת במחירי הנפט וההתחממות בחזית מול חיזבאללה ● נפט מסוג ברנט נגע שוב ברמת ה-100 דולר לחבית ● וגם: בנק ההשקעות שמעריך - מניית ענקית הענן הזו צפויה להכפיל את שווייה

חברת Jazz. הודיעה על גיוס של 61 מיליון דולר / צילום: שי שחר

תחת מלחמה: איך הצליחו חברות ישראליות לגייס 300 מיליון דולר בשבוע אחד?

למרות המלחמה, שלוש חברות סייבר וקרן הון סיכון דיווחו השבוע על גיוסים של כ-300 מיליון דולר - אך מסתבר שרוב העסקאות נסגרו כבר לפני חודשים ● מהי הסיבה שהחברות בחרו להכריז עליהן דווקא עכשיו?

מתוך קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

"אני יושב בסלון, והטיל בא": הקמפיין של בנק לאומי הוא הזכור ביותר השבוע

מהלך הגיל השלישי של בנק לאומי מתברג גבוה יחסית גם במדד האהדה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר שייכת לחברת המזון אסם, ומיד אחריה מתמקמת חברת התעופה אל על

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

לאן נעלמה מערכת הלייזר החדשה של ישראל?

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● המערכת שהייתה אמורה לסגור את שמי הצפון בלייזר בלתי־נראה נשארה כמעט מחוץ לסבב הלחימה ● בין הבטחות על עלות של שקלים בודדים, לבין האתגר ההנדסי של פינוי חום ומגבלות העננות - כל מה שצריך לדעת על הפער שבין פריצת הדרך לבין המציאות המבצעית

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

תגמול שנתי של 143 מיליון דולר לאקמן. ומה עוד מגלה התשקיף של פרשינג סקוור

המהלך המסקרן להנפקת קרן ההשקעות של המיליארדר ביל אקמן, מאלץ אותו לספק לא מעט גילויים על התנהלות הקרן, תוכניותיה והרווחים שהיא מניבה לו ולבכירי החברה ● אז איך מתוכננת להתבצע ההנפקה, מדוע נבחר מבנה זה, ומה קרה בניסיונות ההנפקה הקודמים שלו?

מגדל הספירלה / הדמיה: KPF

כשאנבידיה הייתה לגיימרים: סבלנות וסיכון של נדל"ניסטית שזרקה חכה ל־16 שנה

רכישת קרקע ב־2013 ביססה כמעט "סמי־מונופול" של עזריאלי בכניסה לתל אביב. אך 13 שנה אחרי - שוק המשרדים והמגורים נראה אחרת לגמרי ● מה קורה כשיזמית נדל"ן מתכננת שני עשורים קדימה, בזמן שהתחרות מסביב מזנקת בשיעור חד יותר מהגובה של המגדל עצמו?

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

מידרוג מגיבה להשלמת עסקת אלומיי בנופר

הרכישות האחרונות העלו את המינוף של נופר, והובילו את חברת הדירוג מידרוג לפרסם "הערת מנפיק" ● מידרוג: "הפחתת המינוף תלויה במידה רבה בחיזוק בסיס ההון אליו מכוונת החברה" ● מניית נופר זינקה ב-100% בשנה האחרונה לשווי שוק של 6.2 מיליארד שקל

איזה מין דור גדל פה? / עיבוד: ג'מיני

איזה מין דור גדל פה? המחקרים שחושפים את השפעות המלחמה על ילדים

מחקרים מהארץ ומהעולם עקבו אחרי ההשלכות של מצב מלחמה מתמשך על מצב הילדים מבחינה נפשית, בריאותית וחברתית ● מפגיעה ביכולות האקדמיות ועד התפתחות הפרעות חרדה וסיכון מוגבר למחלות - הממצאים מדאיגים, אבל לחוקרות שדיברנו איתן יש גם מסרים מעודדים, וכמה המלצות שאפשר ליישם כבר עכשיו

מירי רגב שרת התחבורה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שרת התחבורה מירי רגב: השבת הישראלים מהאמירויות תושלם עד מוצאי שבת

במשרד התחבורה מעריכים כי מבצע החילוץ מהאמירויות יסתיים עד מוצאי שבת, ולאחר מכן צפוי המאמץ להתמקד במזרח אסיה, שם נמצאים כ־8,000 ישראלים המבקשים לשוב ● במקביל נרשמת ירידה בתפוסת חלק מהטיסות מאירופה לישראל

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

קיבלתם התרעה, אבל האזעקה מעולם לא הגיעה? זו הסיבה

בשבוע האחרון נשמעו בת"א 35 אזעקות, אך מספר ההתרעות היה גדול יותר ועמד על 41 ● גם באזורי הדרום נשמעות לא פעם התרעות, שמסתיימות בלי אזעקה ● למה זה קורה, והאם זה צריך להשפיע עלינו? ● שאלת השעה

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

נחשף בגלובס: ההייטקיסטים יהפכו לבעלי השליטה ברשת 13

קבוצת ההייטקיסטים חתמה על מזכר הבנות ותהפוך לבעלת השליטה בערוץ ● בכך היא עקפה במרוץ את פטריק דרהי ● המהפך נחשף לראשונה בגלובס

אדיר מילר ב''ריסט''. המוות מאפשר לחיות מחדש / צילום: באדיבות קשת 12

אדיר מילר מציג: מה הייתם עושים אם הייתם יודעים שזה היום האחרון שלכם?

טעות באבחון רפואי גורמת לגיבור הסדרה החדשה של אדיר מילר, "ריסט", להאמין שנותר לו זמן קצר לחיות ● אך כשהטעות מתגלה והמוות לא מגיע, הוא נאלץ להתמודד עם החיים שהרס ולבחון האם באמת אפשר לעשות ריסט לחיים, ולמה רק מול המוות אנחנו מתחילים באמת לחיות

דירה במרכז הארץ שנפגעה מטיל איראני / צילום: כבאות והצלה לישראל

הדירה ניזוקה, השוכר עזב: מי נושא בעלויות בזמן מלחמה?

המלחמה עלולה לייצר חיכוכים לא פשוטים בין בעלי דירות לדיירים ● עו"ד הדר ארבל מסבירה אם היעדר ממ"ד הוא עילה לעזיבה, כיצד מס רכוש נכנס לתמונה, ומה קורה כשהמדינה היא זו שמורה על פינוי היישוב ● שאלת השעה