לדבריו, "בדרך-כלל שר רואה שמתפקידו, בהגדרה, לסייע, לתמוך ולגבות את המערכת שהוא עומד בראשה, וכך ראוי שיהיה. באופן בסיסי עליו לגבות את המערכת ולפעול לקדם את הנושאים שעליהם היא מופקדת".
מזוז לא נקב בעניין זה בשמם של שר המשפטים הנוכחי, יעקב נאמן, ושל קודמו בתפקיד, דניאל פרידמן, ואולם לדבריו הלעומתיות של שרי המשפטים התבטאה ב"חוסר גיבוי להחלטות ולמהלכים, בחוסר יכולת לקדם נושאים שעל סדר היום, והיו גם נושאים שבאופן פרדוקסלי, הגורם היחיד שיוצא בהצהרות נגד המערכת הוא דווקא שר המשפטים".
בשאלת היחסים הראויים בין היועץ המשפטי לבין שר המשפטים אמר מזוז כי "היועץ איננו היועץ הפרטי של השר. הוא מקבל את שכרו מהאזרחים, להם הוא חב חובת אמונים, והם הלקוח האמיתי שלו. במקום שקיימת סתירה בין האינטרס הציבורי לאינטרס של השר, אינטרס הציבור הוא שגובר".
על השחיתות
במסגרת סיכום 6 שנות כהונתו בתפקיד היועץ אומר מזוז כי לפי הנתונים שנאספו במשרד המשפטים, היו בתקופה זו יותר חקירות, יותר כתבי אישום ויותר הרשעות של אנשי ציבור.
"היינו יותר אפקטיביים מבעבר", אמר מזוז למראיין, עו"ד רון דרור, "הן ברמת החקירות והן ברמת הטיפול בתיקים. הטיפול שלנו בשחיתות היה יותר מאורגן ושיטתי, לפי תורת לחימה סדורה ומתוכננת. המאבק האינטנסיבי והנחוש הוביל גם למציאות של הרתעה ממשית במסדרונות השלטון".
על פיצול הסמכויות
מזוז הביע בראיון פעם נוספת את התנגדותו לפיצול המתוכנן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ולהפרדת הסמכויות הפליליות לטובת פונקציה חדשה - התובע הכללי. "אין לי שום ספק כי פיצול תפקיד היועץ והפרקליטות יחליש מהותית את המאבק בשחיתות בשתי הזרועות שלו", אמר, "הן בזרוע הפלילית - מערכת התביעה המפוצלת תהיה חלשה ביכולתה להתמודד עם השחיתות. זו, כזכור, גם עמדת פרקליט המדינה. ועוד יותר מזה, גם מערכת הייעוץ המשפטי תהיה מאוד חלשה ביכולתה להיאבק או למנוע מעשי שחיתות אם יבוצע הפיצול".
לדבריו, יש לשים לב לעובדה שהדרישה לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה עלתה, על-ידי פרידמן ובהמשך על-ידי נאמן, "דווקא בתקופה שהמאבק בשחיתות השלטונית היה בשיאו, ושכל אחד ייתן לעובדה הזו את הפרשנות שלו. זה לא מקרה שכל אלה שלאורך השנים תקפו ותוקפים את המערכת המשפטית על כל מרכיביה, תמכו כאיש אחד בפיצול".
הדי היחסים המעורערים ששררו בין מזוז לבין שר המשפטים הקודם, דניאל פרידמן, ניכרו היטב בראיון. "פרידמן הגיע לתפקידו על גלי הביקורת שלו על המערכת. הוא גם בילה חלק ניכר מזמנו במתקפות על כל זרועות מערכת שמירת שלטון החוק. הוא אמר במפורש שהיועץ המשפטי לממשלה הוא תפקיד חזק מדי, שיש לקצץ בכנפיו".
על רמון
מזוז התייחס בראיון גם לפרשות ספציפיות שבמרכזן עמדו אנשי ציבור, ולהחלטות שקיבל ושהוא עתיד לקבל במסגרתן. בנוגע לפרשת הנשיקה הכפויה של השר לשעבר חיים רמון, אמר: "לאורך תקופת כהונתי היו גלי מתקפות על-ידי גורמים שונים, שתקפו אותי בזיקה להחלטות שלי בפרשיות מסוימות. היו הרבה מאוד מתקפות עלי אישית, על הפרקליטות כמערכת ועל כולנו ביחד ולחוד, אפרופו פרשת רמון".
על טלנסנקי
באשר להחלטה לזמן את מוריס טלנסקי לעדות מוקדמת בהליך המשפטי בעניינו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, הצדיק היועץ את ההחלטה: "נקיטת הליך של עדות מוקדמת מטלנסקי היתה הכרחית. מדובר בעד מרכזי שמכלול הנסיבות לגביו הוביל למסקנה הבלתי נמנעת כי אין מנוס מגביית עדות מוקדמת. בדיעבד התברר כי החשש שהעד לא יתייצב להעיד, אם יחזור לחו"ל, לא היה מופרך, וטלנסקי אכן סירב במשך תקופה ארוכה לחזור ארצה להשלמת עדותו".
על ליברמן
החלטה מרכזית אחת עדיין נותרה למזוז במהלך השבועות הספורים שנותרו לו בלשכת היועץ - האם להורות על העמדתו לדין, בכפוף לשימוע, של שר החוץ אביגדור ליברמן. בעניין זה מזוז מסרב להתחייב כי ההחלטה הסופית אכן תתקבל במהלך כהונתו, או שתישאר על כל חלקיה ליועץ הבא, יהודה וינשטיין.
"מדובר בתיק מורכב", אמר, "עם כמות גדולה של חומרי חקירה ומסמכים. אנו עושים כל מאמץ לסיים את הטיפול בהקדם, אך אינני יכול לנקוב במועד. בניגוד לטענות, החקירה בתיק זה נפתחה רק ב-2006, ואין כל מקום לטרוניה נגד גורמי החקירה".
על הפרקליטות
בשאלת תפקודו הכללי של הנושא בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, דיבר מזוז על פעולה ב-3 גזרות - מול פרקליטות המדינה, מול שרי הממשלה ומול בית המשפט העליון.
"בתקופה מסוימת הפרקליטות התנהלה מתוך תפישה שמגיעים ליועץ המשפטי רק כשחייבים", אמר, "הוא לא נתפש כחלק אורגני של המערכת. אני חושב שהצלחתי לשנות את המציאות הזאת, ותקופתי התאפיינה בהרמוניה מלאה עם שני פרקליטי המדינה, ערן שנדר ומשה לדור, ועם כלל הפרקליטות".
על הממשלה
בהתנהלות מול שרי הממשלה אמר מזוז כי "בנושא הזה חייבים להיות כללי משחק ברורים. עשיתי כמה פעולות כדי להגדיר מחדש את כללי המשחק. היועץ צריך לפקח על הממשלה, ולכן חייב להיות סוג של 'דיסטנס' בין היועץ המשפטי לבין השרים. מעולם לא השתתפתי באירוע משפחתי או חברתי של שר, למרות שחלקם שלחו לי הזמנות".
על בית המשפט העליון
על בית המשפט העליון אמר מזוז: "צריך הגדיר בצורה יותר ברורה את מערכת היחסים. היועץ המשפטי הוא מתדיין בפני בית המשפט העליון, ולכן מתחייבים ריחוק והפרדה".
הוא הגדיר עצמו כמי ש"מסתייג מאקטיביזם שיפוטי", אך "לא מסתייג מגישה של זכות עמידה רחבה" בבג"ץ. לדבריו, גם חוק הצינון המחייב פרק זמן של שנה וחצי בין סיום תפקיד היועץ המשפטי או פרקליט המדינה לבין מינוי לכהונה בבית המשפט העליון, הוא יוזמה שלו.
האם יבקש להתמנות, בתום תקופת הצינון, לעליון? "התוכנית שלי לשנה הקרובה היא פשוטה", אמר, "אני אהיה בחופשה, לטעון מצברים, לנוח, להתאוורר, לטייל בארץ ובעולם". ולאחר מכן - "אינני רואה צורך בקבלת החלטות עכשיו. אני לא שולל או פוסל מראש שום דבר".
