זו שאלה ישירה, ואחת שכנראה נשאלת לעתים מאוד תכופות: האם השווקים שקטים מידי או אקטיביים מידי? רוב השחקנים ופרשני השוק שמחים להשאיר את הנחותיהם לגבי השוק כפי שהן. עם זאת, איך אנחנו מכשירים ומכמתים כזו הצהרה? וחשוב יותר, איך נוכל להשתמש בה למסחר?
יש מספר דרכים באמצעותן נוכל לקבוע האם נכס אקטיבי יותר או פחות מהרגיל. הדרך המועדפת על שחקנים מנוסים היא תנודתיות האופציות ומוצרים נגזרים אחרים. עם זאת, הגישה למידע כזה יכולה להיות מוגבלת או יקרה מידי. בנוסף, אם יש נזילות מוגבלת בשוק הנגזרים כולו או ביחס לנכסים שבבסיס אותם נגזרים, אז הערך שנובע מהם יהיה מוטה.
איזה אלטרנטיבות נוספות קיימות? אחד האינדיקטורים החביבים עלי למדידת תנודתיות הוא ה-Average True Range (או בקיצור: ATR - ממוצע טווח התנודתיות של נייר ערך). זה אינדיקטור יחסית פשוט וישיר שמבוסס על מידע שנגיש באופן חופשי, והוא מספק את אחת הקריאות האינפורמטיביות ביותר שנובעות מתנועת המחיר עצמה.
כדי לחשב את ה-ATR צריך לחשב את ההפרש בין המחיר היומי הגבוה והנמוך בכל יום במשך תקופת עבר מסוימת, ולחלק במספר הימים. כך מתקבל הממוצע. ערכו חישוב כזה לאורך זמן, ותקבלו השוואה היסטורית, שתאפשר לכם לקבוע האם השוק היה תנודתי מידי או מאופק מידי לאורך התקופה שבדקתם.
מצבים קיצוניים לא אמורים להימשך זמן רב
עכשיו לשאלה החשובה יותר: איך משתמשים במידע הזה במסחר? כמו כל דבר אחר בשווקים, קיצוניות לא אמורה להימשך זמן רב. כאשר ה-ATR גבוה או נמוך בהשוואה היסטורית, עולה הסבירות שהשוק יתקרר או יתחמם באופן יחסי. שימושים נוספים פשוטים יותר לאינדיקטור הזה הם לקצוב נקודת עצירה סבירה ולאשר נקודת פריצה.
עם זאת, למטרותינו נדבוק בשימוש שמדגיש מקרים קיצוניים. אם נריץ את החישוב הזה מול תנועת המחיר של הדאו ג'ונס והדולר, נקבל תוצאות מעניינות: בעוד שה-ATR של שער האירו-דולר נמצא בשפל של חודשיים, הדאו ג'ונס זוחל בקצב האיטי ביותר שלו מאז ה-26 בפברואר 2007.
תנודתיות מגדירה את תחילת ההתאוששות בשוקי המניות בעתיד הקרוב, וכשהיא עושה זאת, היא צפויה לעורר גם את הסנטימנט, הדובי או השורי.
ג'ון קיקלייטר הוא אנליסט בכיר בחברת המט"ח FXCM, הפועלת בישראל באמצעות FXCM ישראל