גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אף שהתחבורה הציבורית בארץ, במיוחד העירונית, מפגרת אחרי המדינות המפותחות ומאלצת את מרבית האזרחים להחזיק רכב פרטי, שוק הרכב מהווה כבר חמישים שנה (מהימים שבהם רכב הוגדר כמותרות) "פרה חולבת" של האוצר, ומאופיין בשיעורי מס חריגים כמעט ללא אח ורע בעולם.

לאוצר המדינה פשוט קשה מדי לוותר על הכנסות אלו, שמהוות לא פחות מ-11% מסך הכנסות המדינה ממסים ואגרות. במילים אחרות, ההכנסות ממיסוי ענף הרכב כמעט ומכסות את כל תקציב משרד החינוך, השני בגודלו מבין תקציבי משרדי הממשלה (לדו"ח השנתי על הכנסות המדינה מענף הרכב בשנת 2009 - לחצו כאן).]

איך מתחלק המס

אז כמה מסים אנחנו משלמים על המכונית החדשה שלנו?

1. מס הקנייה: עומד כיום על 83% (לאחר שהופחת בסוף 2009 מרמה של 90%).
2. מכס: עומד על 7% (כלי רכב מצפון אמריקה ומהאיחוד האירופי פטורים ממכס, אך מכוניות מיפן, מקוריאה וכו' חייבות).
3. המע"מ: מוסיף 16%.
4. המיסוי ה"ירוק": מפחית ממס הקנייה עד 15 אלף שקל בהתאם לאחת מתוך 15 דרגות הזיהום שנקבעו ע"י משרד התחבורה.

אם נחשב את שקלול מס הקנייה, המכס והמע"מ, הרי שנטל המס המצטבר עומד על 127%. רכב אירופאי או אמריקני ממוסה ב-112% מס בלבד. ממש מבצע. על המספרים האלה יש לחשב את ההנחה שמעניק המיסוי הירוק. ההנחות עבור אמצעי בטיחות, כמו מערכת בקרת יציבות, בוטלו ב-1 בינואר.

בשביל לחלץ ממספרים אלו את המס שאנו משלמים בשקלים על משפחתית ממוצעת יש לדעת את עלות הרכב ליבואן, ואלו נתונים שהיבואנים שומרים מכל משמר. ההערכות בענף מדברות על שיעורי רווח נאים מאוד, שמשקפים את העובדה שלכל מותג יש יבואן סדיר אחד בלבד, והתחרות היחידה והמוגבלת היא מול הייבוא האישי.

לפי הערכות, המרווח של היבואנים עומד על 10%-40% מול המחירון הרשמי, בהתאם לסוג הרכב. בדגמים המיועדים ללקוחות מוסדיים וברכבי היוקרה המרווחים גדולים במיוחד.

ניקח טויוטה קורולה GLI עם גיר רובוטי, בחירה שפויה של לקוח פרטי ממוצע, שמחירה לצרכן הפרטי 117 אלף שקל. קבוצת הזיהום (7) מעניקה לקורולה הנחה במס של 8,250 שקל.

נניח שיעור רווח גולמי צנוע של 15% ליבואן. לאן הולך הכסף שלנו?

1. מסים: 57,500 שקל (49.2%), אחרי הנחת המיסוי הירוק.
2. עלות הרכב ליבואן, כולל הובלה וביטוח: 51,750 שקל (44.2%).
3. הרווח ליבואן: 7,750 שקל (6.6%).

מדובר כמובן במספרים מקורבים לצורך המחשה בלבד.

הכסף הגדול הולך לדלק

מפתיע לגלות, שהמספרים המבהילים האלו אפילו לא אחראיים על מחצית מהכנסות המדינה ממיסוי ענף הרכב. הכסף הגדול באמת בא דווקא ממיסוי הדלקים - למעלה מ-14 מיליארד שקל בשנה, שהם לבדם מהווה כ-7.5% מהכנסות המדינה ממסים.

המס על הדלק שמקורו בבתי זיקוק בארץ נקרא בלו, והוא מוטל בסכום קבוע לכל ליטר. הבלו על בנזין עומד על כ-2.7 שקלים לליטר, והבלו על סולר עומד על 2.44 שקלים לליטר. ויש גם מע"מ, כמובן.

הטויוטה שלנו נכנסה לתחנת דלק, עם מיכל כמעט ריק. תדלקנו 50 ליטרים בשירות עצמי, שילמנו 6.44 שקלים לליטר ובסך הכל 322 שקל למיכל. כמה מתוך סכום זה הוא בלו ומע"מ? 180 שקל! מס כולל של 3.59 שקלים לליטר בנזין (56% מסך המחיר לצרכן).

לשם השוואה, על פי נתונים של חברת GTZ, בשנת 2008 היתה ישראל שייכת לקבוצת המדינות שבה מחיר דלק הוא בין הגבוהים ביותר - 137 סנטים אמריקניים לליטר. בקבוצה הזו עוד כמה חברות מכובדות כמו שוודיה (138 סנט לליטר), צרפת (152) והולנד (168!). המשותף לכולן - התחבורה הציבורית משוכללת הרבה יותר מאשר בישראל. דלק זול במיוחד מצוי בארה"ב, אוסטרליה ובחלק מיצואניות הנפט הגדולות.

הוצאות נוספות

עוד לא גמרנו. הטויוטה שלנו חייבת באגרת רישוי שנתית בגובה 1,588 שקל, ומבקרת במוסך לטיפולים שוטפים ותיקונים שונים - ומשלמת מס קנייה על חלפים (12%) ומע"מ על חלפים, טיפולים ועבודה (16%). נתעלם כרגע מהשפעות עקיפות של מסים על עלות אחזקת רכבנו - הרי החשבון שלנו במוסך בא גם לכסות הוצאות מסים שונים של העסק ושל עובדיו - מס הכנסה, ארנונה ועוד.

ומה עם הביטוח? בביטוח אמנם אין מרכיב מיסוי במחיר למבוטח, אבל גובה מס הקנייה על רכב משפיע על הפרמיה ועוד איך. הביטוח המקיף מכסה גניבה, תאונה ואש - לו שווי הרכב היה מחצית משוויו כיום, גם הפרמיות היו יורדות כמעט למחצית עקב פיצויים נמוכים יותר שחברות הביטוח היו משלמות בשל תביעות.

כמה זה יוצא לי?

ועכשיו נסכם: מהו גובה המס שמשלם ישראלי בשנה עבור שימוש ברכבו הפרטי? נניח הנחות ממוצעות: מדובר ברכב יפני משפחתי אוטומטי, בן עד 6 שנים שנוסע 20 אלף ק"מ בשנה.

1. המס על החלק היחסי בשווי הרכב, לפי ירידת ערך של 1,000 שקל בחודש: 49.2% מ-12,000 שקל בשנה - 5,900 שקל.

2. המס על הדלק, לפי צריכת דלק משולבת של 12 קילומטרים לליטר: 5,980 שקל.

3. אגרת רישוי: 1,588 שקל.
4. מסים על חלפים וטיפולים, לפי הוצאה של 1,500 שקל בשנה: 450 שקל.
5. רכיב המס המשוער בפרמיית ביטוח מקיף, לפי פרמיה של 2,500 שקל לשנה: 1,125 שקל.

סך הכל מסים בגין שימוש ממוצע ברכב ממוצע: 15,043 שקל בשנה. כלומר, 2.2 משכורות ממוצעות נטו בשנה (לפי השכר הממוצע במשק) מופנות רק לתשלום המסים על רכבנו - 18.3% מההכנסה.

האספנים נאלצים לייבא טרנטות

אם המסים הגבוהים על כלי רכב מיובאים חדשים לפחות נקבעים מתוך שיקולים רחבים ומשתנים לעתים תכופות בהתאם להלך הרוח, הרי בכל הנוגע למיסוי על יבוא של רכבי אספנות המס כמעט שרירותי, ולא עבר דיון רציני.

שיעור המס הנמוך ביותר חל על ייבוא רכבי אספנות שיוצרו בארה"ב או באיחוד האירופי ויובאו מהם במישרין. גובה המס (כולל מע"מ) הוא 103%. בכל מקרה אחר, כגון יבוא מרצדס גרמנית מארה"ב, שיעור המס מטפס ל-118%. עלויות ההובלה והביטוח מצטרפות כמקובל לעלות הרכב, וממוסות בהתאם. יבוא חלקי חילוף מחויב ב-51% מס, בלי קשר לשאלה אם החלפים חדשים או משומשים.

אם ברצונך לחזור ארצה עם האלפא רומיאו שקנית במהלך הרילוקיישן בארה"ב, יוצא שאם היא שווה 10,000 דולר תשלם מס בגובה 15 אלף דולר. בארה"ב, אגב, שיעור המס על ייבוא רכב אספנות הוא 2.75% בתוספת מע"מ. גן עדן.

הטוענים בלהט ששיעורי המס האלה חסרי פרופורציות אומרים שמדובר בתחביב, ואין דין רכב בן חמישים כדין רכב חדש. מה גם שעל רכבי האספנות חלות מגבלות כגון איסור נסיעה בין 7 ל-9 בבוקר בימי חול, ואיסור העברת בעלות במשך שלוש שנים. אם חלות מגבלות שימוש, מדוע המס כל כך גבוה?

אחת התוצאות הכואבות של מיסוי גבוה זה היא יבוא נרחב של רכבי אספנות במצב תחזוקתי ואסתטי ירוד, במטרה להפחית את גובה המס הנגזר משוויו לפי מצבו. מאידך, הפחתת גובה המס לשיעורים דומים לאלו החלים על יבוא חפצי אמנות, עתיקות וכו', תעלה את רמת המכוניות המיובאות ואת בטיחותן, תקטין את מספר הקומבינות בתחום ואולי אף תעלה כתוצאה מכך את הכנסות המדינה.

לפי נתוני משרד התחבורה, על כבישי ישראל נעים 5,621 רכבי אספנות פעילים (רכב אספנות הוא רכב בן 30 שנה ומעלה). 525 מתוכם יוצרו לפני 1960.