נראה שהסכסוך בין חברת ראדא , המפתחת פתרונות אוויוניקה (תעופה), לחיים ניסנסון שניהל אותה בשנות ה-80 וה-90, הגיע לסיומו. בתחילת 2009 ערער ניסנסון על פסיקה של בית הדין הארצי לעבודה, שחייבה אותו להחזיר 3 מיליון שקל לחברה בגין הלוואה שנטל ממנה, והשבוע אישר בית הדין הארצי את פסק הדין שניתן בנושא בבית הדין האזורי.
תחילת הסיפור בשנת 1998, כשחברת בואינג הייתה בתהליך לרכישת 42% ממניות ראדא, שייצאה אז מערכת בדיקה ותחזוקה למערכות אוויוניקה במטוסים אזרחיים. במהלך בדיקת הנאותות שביצעה לחברה, גילתה בואינג ליקויים בהתנהלות ראדא, ובין היתר "חור" של כחצי מיליון דולר בתזרים המזומנים, בעקבות ההלוואה שניתנה לניסנסון.
בעקבות הפרשה, התפטר ניסנסון מתפקיד המנכ"ל, והוחלף בידי הרצל בודינגר, מפקד חיל האויר לשעבר. ואולם, בסוף 1998 הגיש ניסנסון תביעה כנגד ראדא ובודינגר, בטענה שהחברה חייבת לו כסף רב בגין פיצויי פיטורים שאושרו לו על-ידי הדירקטוריון. ראדא טענה מנגד, כי ניסנסון אחראי למצבה הקשה של החברה, וכן להסתרתו של המצב, שהביא להפסדים של 22 מיליון דולר. כן טענה החברה, כי ניסנסון הציג מצג שווא מטעה, לפיו אינו חייב להשיב הלוואה שנטל מהחברה.
"לא שכנע" את ביה"ד האזורי
בהכרעת הדין שניתנה בבית הדין האזורי לפני שנה, כתבה השופטת שרה מאירי כי לאחר שניסנסון הודיע על התפטרותו, הוא לא חדל מעבודתו, ואף נכח בדיון ובהחלטת הדירקטוריון לאשר לו את תנאי הפרישה. אותו דיון, התברר, לא הוקלט במלואו כנדרש וגם לא נערכה בו הצבעה.
לדברי השופטת, בקשתו של ניסנסון לתיקון פרוטוקול הישיבה בינואר 1999, לאחר שהוגשה התביעה, "מעוררת תמיהה". היא גם התייחסה ל"מצעד העדים" שהביא ניסנסון מטעמו, וכתבה כי רובם הותירו רושם רע מאוד ולא אמין. על עדותו של ניסנסון עצמו, כתבה השופטת מאירי כי "עדותו הייתה מחושבת, מתוכננת ולא ממש נסתרה בחקירתו הנגדית, הגם שלא כל כך שוכנענו בתוכנה ובאמיתות הנאמר על-ידו".
על עדותו של הנתבע, הרצל בודינגר, שמכהן כיום כיו"ר ונשיא החברה, כתבה השופטת כי סתירות רבות בה נותרו ללא הסברים של ממש, וכי "נודה כי לא נותרנו בתחושה שלא אמת דיבר, אלא דווקא כי לא היה מוכן כדבעי לעדותו".
ניסנסון, כאמור, ערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה, וזה, בפסיקתו האחרונה, חייב את ניסנסון להחזיר לראדא 3 מיליון שקל בגין ההלוואה, וקבע גם כי הסכם הפרישה שלו מבוטל כיוון שאושר באופן לא חוקי. עוד נקבע, כי ניסנסון ישיב לחברה באופן מיידי 600 אלף שקל, ובהמשך בחודש מאי הקרוב ישיב 300 אלף שקל נוספים, ואת היתרה ישלם ב-50 תשלומים שווים, החל מינואר הנוכחי. ראדא, מנגד, חויבה לשלם לניסנסון 760 אלף שקל בגין תנאים סוציאליים להם הוא זכאי.
בראדא "מרוצים ונרגשים"
"הפסיקה האחרונה מסמנת עידן חדש בראדא", אמר מנכ"ל החברה, צביקה אלון. "כעת, כשתהליך משפטי של עשור מאחורינו, צוות ההנהלה נרגש לקראת העתיד. אנחנו שבעי רצון מההישגים שלנו ב-2009, שכללו מספר חוזים חדשים, ומצפים להמשיך ולצמוח גם בשנת 2010".
ראדא נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 22.5 מיליון דולר. ברבעון השלישי של 2009 הסתכמו הכנסותיה ב-4.1 מיליון דולר, ירידה של 18% ביחס לרבעון המקביל בשנה קודמת, והרווח הנקי היה 146 אלף דולר.
משפחת ניסנסון מוכרת בתחום העסקים לא רק הודות לחיים, שייסד את ראדא, אלא גם בגלל בנו, גיא, שהקים את חברת התקשורת אקספון ונמנה היום על בעלי המניות שלה. קרוב משפחה נוסף, מאיר ניסנסון, מכהן מזה מספר שנים כמנכ"ל IBM ישראל, והמשפחה אף הקימה את חברת "פיניקס אינטרנשיונל", העוסקת בשיפוץ ציוד צבאי מיושן והחזרתו לכשירות, ונסחרת בארה"ב.