גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התובע יורם בן-עמי, סמנכ"ל פז, טען כי הפניקס נמנעה שלא כדין מלציין בהצעת הביטוח וברשימת הפוליסה כי במקרה של אובדן גמור של רכב היא משלמת למבוטחיה תגמולי ביטוח בשווי ערך הרכב בניכוי משתנים מיוחדים, המפחיתים מערך הרכב המבוטח, כגון קילומטרז' בעלויות קודמות וכיוצ"ב.

לטענת התובע, טופסי הצעת הביטוח ורשימות הביטוח אינם כוללים פסקת גילוי המתייחסת למשתנים המיוחדים, וזאת בניגוד לדין. לדבריו, הפניקס הפרה את חובת הגילוי הנאות כלפי לקוחותיה בהצעת הביטוח וברשימת הפוליסה, לפני קשירת עסקת הביטוח.

הפניקס טענה כי אין כל הטעיה או אי -ילוי בתשלום תגמולי הביטוח בשיעור השווה לשווי הנזק המושפע ממשתנים המפחיתים מערכו של הרכב ביום קרות מקרה הביטוח.

היועץ המשפטי לממשלה תמך באישור התביעה כייצוגית, בנימוק שהפניקס לא עמדה בתנאי חוזר מפקח על הביטוח בנוגע לתגמולי ביטוח במקרה של אובדן גמור לרכב המבוטח.

תיאור מטעה

השופט אלטוביה ציין כי הפניקס הפרה את חובת הגילוי בקשר עם "המשתנים המפחיתים" המוטלת עליה, כפי שנקבעה בחוזר המפקח על הביטוח. לדבריו, הפניקס הטעתה בכך את רוכשי הפוליסות לביטוח רכב פרטי, שתוקפן מינואר 2001 ושלרכבם נגרם אובדן גמור, וששילמו את פרמיית דמי הביטוח לפי שווי רכבם הבסיסי ללא התייחסות למשתנים מפחיתים. "שלילת המידע המפורט והאמיתי באשר לגובה תגמולי הביטוח עולה כדי תיאור מטעה", קבע השופט.

הפניקס חויבה לשאת בשכר-טרחת עורכי דינו של התובע, עו"ד יוחי גבע, בסך 40 אלף שקל ושכר-טרחה חלקי בסך 60 אלף שקל בגין החשיבות הציבורית של התביעה; ובהוצאות שכר-טרחת עורך הדין של המדינה בסך 120 אלף שקל, בנימוק כי הוא תרם לניהול הליך אישור התביעה.

יצויין כי סוגיית המשתנים המפחיתים עמדה בליבה של מחלוקת ארוכת ימים בין חברות הביטוח ובין ציבור המבוטחים, במהלכה הכריעו ערכאות שונות לכאן או לכאן. בחוזר הביטוח ביקש המפקח על הביטוח לשים קץ להתדיינות זו, וקבע את האיזון הראוי בסוגייה על-ידי הטלת חובה על המבטחת לגלות למתעניין בפוליסה כבר בשלב הטרום-חוזי מהם המשתנים המפחיתים, בהם ייעשה שימוש בחישוב גובה תגמולי הביטוח בעת קרות אירוע ביטוחי.

בשלב זה תלויות ועומדות בקשות לאשר תביעות ייצוגיות נגד חברות הביטוח אליהו ואיילון באותה עילה. (ת.א. 2405/04).