1. לפני 10 ימים פרסמה חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית NERA דו"ח ללקוחותיה בנוגע לתרומת מודל הפירוק למקטעים (unbundling) כמחולל תחרות. NERA היא במקרה גם החברה שנבחרה על-ידי
משרד התקשורת כדי לבחון את הרחבת התחרות בשוק הסלולר על-ידי כניסת מתחרים חדשים במודל של פירוק למקטעים, או באמצעות MVNO (מפעילים וירטואליים). פירוק למקטעים פירושו מתן אפשרות לשחקנים חדשים וקיימים לחכור מבעל תשתית קיים את המקטע מהמרכזייה לבית הלקוח.
את הדו"ח החדש חיבר כריסטיאן דיפון, סגן נשיא NERA ומוביל הצוות המייעץ למשרד התקשורת בנושא מפעילים וירטואליים. מסקנותיו העיקריות היו כי לא נמצא כל קשר בין מודל הפירוק למקטעים וכניסת מתחרים חדשים באמצעותו לבין קידום התחרות. בדו"ח אף נאמר כי ניתן לטעון שהפירוק למקטעים "הופך לכלי רגולציה ששייך לעבר".
דיפון כותב בדו"ח כי פירוק למקטעים הוא בעייתי, אם קובעים מחיר כניסה נמוך מדי או גבוה מדי. מחיר הכניסה הוא המחיר שצריך לשלם השחקן החדש בשוק תמורת שימוש ברשת של המפעיל הקיים.
לטענת דיפון, מחיר גבוה מדי פוגע בשחקנים החדשים, ואילו מחיר נמוך מדי פוגע בתמריץ של בעל התשתיות (השחקן הוותיק - ג.פ) להשקיע בתשתית, כשהוא יודע שמי שירוויח מההשקעה יהיו השחקנים החדשים. אלה הן בדיוק הטענות שמשמיעות בזק ו-HOT נגד מודל ה-VOB (שירותי טלפוניה על גבי פס רחב).
חישובים בעייתיים
תהליך ההתלכדות בשירותים טכנולוגיים (convergence) הופך את חישובי הכדאיות לבעייתיים ביותר עבור מפעילים חדשים. הקושי בקביעת כדאיות המודל מתחדד לנוכח ממצאי הדו"ח של NERA, שהראו כי במדינות שבהן ניסה הרגולטור לכפות בכוח פירוק למקטעים, שיעור ההצלחה של מפעילים חדשים היה נמוך ביותר, ואילו במדינות שבהן הייתה הסכמה בין השחקנים החדשים לבין בעלי התשתיות לגבי המחיר, סיכויי ההצלחה היו גבוהים יותר.
דיפון קובע כי המודל המועדף, שחולל את התחרות הטובה ביותר במדינות שנבדקו (בארה"ב ובאירופה), הוא תחרות שמבוססת על תשתיות עצמאיות. משמעות הדבר בישראל היא מתן אפשרות לשחקנים החדשים לנהל משא-ומתן בתום-לב עם אחת מחברות הסלולר. במקרה שהמשא-ומתן נכשל, יש לשקול התערבות רגולטורית אבל דיפון מאוד לא ממליץ להגיע לשם.
בשולי הדברים, כדאי לציין כי בארה"ב טוענים רבים שמודל הפירוק למקטעים הוא אחת הסיבות לפיגור של המדינה בשיעורי החדירה של הפס הרחב לעומת אירופה. בשורה התחתונה, דיפון ממליץ לקובעי המדיניות להיות זהירים בבואם ליישם את הפירוק למקטעים, ולבצע בדיקות מעמיקות לגבי המהלך, ואומר חד-משמעית כי עדיף לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם.
מסקנות אלה עולות לקראת כוונת משרד התקשורת לפרסם השבוע סופית את התקנות לכניסת מפעילים סלולרים חדשים במודל של פירוק למקטעים. למרבה הצער ולמרות המסקנות של דיפון, המשרד ממשיך להאמין שמודל זה הוא הפיתרון לתחלואי התחרות בשוק.
במקביל, ועדת התעריפים החדשה, שאמורה לקום בימים אלה, תצטרך לבחון מחדש את כל נושא הפירוק למקטעים על רשת בזק. לאחרונה הציגו חלק מחברות התקשורת בפני אנשי המשרד מצגות לפיהן יש כדאיות בפירוק למקטעים של רשת בזק החדשה (NGN), ושהדבר ניתן ליישום. בזק טוענת שהדבר לא ישים טכנולוגית. לכל מפעיל אינטרסים ורצונות משלו, ואי אפשר לגזור גזירה שווה בין כולם. אבל דבר אחד בטוח - אם כבר יש פירוק למקטעים, הוא צריך להתבצע גם בסלולר וגם בשוק הטלפוניה הנייחת.
2. בימים אלה שוקד משרד התקשורת על מתן רישיון ספק שירותי אינטרנט (ISP) ל-HOT. חברת 012 סמייל ו-013 נטוויז'ן מנהלות מאבק חריף נגד מתכונת הרישיון, כפי שהוצגה בשימוע ציבורי, ודורשות להחמיר את התנאים ולהשוותם לתנאים הקיימים כיום בבזק. משרד התקשורת ניסה ללכת רחוק ככל הניתן כדי להיענות לבקשותיהן, אך אף צד לא מרוצה.
את דרישותיהן של 012 סמייל ו-013 נטוויז'ן אפשר להבין, ולקבל בסלחנות. מדובר בחברות שפועלות בשוק תחרותי ביותר, שהרווחיות בו יחסית נמוכה לעומת השוק של בזק או שוק הסלולר. אבל את הסתייגותה של חברת פרטנר למתן רישיון אינטרנט ל-HOT, כפי שהוצגה השבוע, קשה מאוד להבין.
פרטנרדורשת להטיל מגבלות על הרישיון של HOT, ולקבוע תנאים שונים שיאפשרו תחרות שווה לספקיות אינטרנט, כמוה למשל, כאילו מדובר בטלית שכולה תכלת. כאילו הרשת של פרטנר פתוחה לכל ספקית ולכל מי שרוצה קישוריות לאינטרנט סלולרי; כאילו פרטנר לא דורשת חלוקה ברווחים עם שחקנים חיצוניים המציעים שירותים בפורטל שלה; כאילו היא לא גובה דמי מעבר לשימוש בפורטל הסלולרי שלה; כאילו היא מוכנה לפירוק למקטעים של הרשת שלה עבור שחקני MVNO; וכאילו היא לא נכנסת גם לשוק הווידיאו.
בקיצור, הנקודה ברורה. פרטנר היא אקס-טריטוריאלית. כל המגבלות צריכות לחול על כלל השוק מלבדה. סלקום, לעומתה, לא הגישה הסתייגות, כי היא יודעת שיש גבול ליהירות, ושהיא לא יכולה לדרוש להטיל מגבלות על HOT כשהיא דורשת שלא יטילו אותן עליה.