גם אדם פרטי יוכל למשכן נכס שטרם הגיע לרשותו, ואפילו נכס שעדיין לא נוצר, כפי שנהוג כיום לגבי חברה - כך קובעת הצעת חוק חדשה שפירסם היום (ב') משרד המשפטים.
מדובר בנוסח חדש לחלוטין של חוק המשכון, שיחליף לפי ההצעה את החוק הקיים. על-פי ההצעה, המשכון יהיה תקף כלפי צד שני מרגע יצירתו, וכלפי צד שלישי - מיום רישומו או הפקדתו, כפי שנקבע בחוק.
לדברי משרד המשפטים, "אחד הצעדים הנדרשים על מנת לפתח את שוק האשראי ולהגביר את התחרות בו הוא קיומו של חוק משכון מודרני, שיאפשר היקף רחב יותר של נכסים הניתנים למשכון - ובכך יקטין את הסיכון של נושה לאי-פירעון מצד החייב, יבטל את ההבחנות הקיימות כיום בין יחידים חייבים לבין חברות, יקבע סדרי עדיפויות בין נושים שונים בהתאם לאיזון בין האינטרסים ביניהם, ויקנה ודאות בשיטת מרשם מודרנית".
במחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים, שגיבשה את הצעת החוק המקיפה, טוענים כי הרפורמה בדיני השיעבודים עשויה להגביר את הגישה לאשראי.
"מחקרים מראים כי ברוב מדינות העולם לווים נדרשים לתת ביטחונות. הלוואות מובטחות נהנות מתנאי הלוואה טובים יותר, בין אם היקפי ההלוואות גדולים יותר ובין שהריבית נמוכה יותר", נטען בהצעה. בהתאם לכך, הרפורמה המוצעת בדיני השיעבודים מבוססת על הדין הנוהג בארה"ב ובקנדה.
מנגנוני הגנה
חוק המשכון הנוכחי נחקק ב-1967, ומאז כמעט שלא תוקן. עם השנים התגבר הצורך לעדכן את ההסדר החוקי בשל ההתפתחויות בעולם המסחר, ולהסדיר סוגיות בתחום דיני השיעבודים שלא הוסדרו כראוי בחוק הקיים. העיקרון המנחה בחקיקה היה להשוות את תחום השיעבודים בין יחידים לחברות, ולבטל אגב כך את השיעבוד הצף הקיים כיום.
לפי השינויים המוצעים, יוכל יחיד למשכן את מכלול נכסיו, הן אלה הקיימים ברשותו בעת יצירת המשכון והן אלה שיגיעו לרשותו בעתיד.
הצעת החוק, נאמר בדברי ההסבר, מבוססת על ההבנה כי כיום לא סביר ליצור רפורמה בדיני השיעבודים שאינה כוללת את האפשרות למשכן נכסים עתידיים, ובכך להגדיל את היקף הנכסים הניתנים לשיעבוד.
עם זאת, על שיעבוד מכלול נכסיו של הלווה מטילה הצעת החוק מנגנוני הגנה מיוחדים, שתכליתם למנוע פגיעה בלווה או בנושים אחרים. זאת, כדי למנוע מצב שבו ישעבד הלווה את מכלול נכסיו לנושה אחד.
הצעת החוק מסדירה גם את נושא שיעבוד ניירות ערך הנמצאים ברשותו של יחיד. בנוסף, תזכיר החוק מציע רפורמה כוללת בשיטת רישום המשכונות, כדי להתאימה להסדר שבו ניתן למשכן נכס שטרם בא לעולם.
המשמעות העיקרית של הצעת החוק היא למי שאינו בגדר תאגיד. כך, גם יחיד יוכל לשעבד כנגד הלוואה מלאי מתחלף ולאו דווקא נכס ספציפי.
להצעה לא תהיה השפעה גדולה על תחום המשכנתאות, שכן מדובר במשכון של נכס ספציפי ולא ערטילאי. עם זאת, ההצעה תצמצם את יכולת הבנקים לוודא כי הלווה לא שיעבד את הנכס מספר פעמים, כדי להשיג אשראי מירבי.