במדינת מסצ'וסטס גבר אמש (ג') פוליטיקאי רפובליקני אלמוני, סקוט בראון, על מועמדת דמוקרטית, מרתה קוקלי, בהתמודדות על מושבו של הסנטור טד קנדי המנוח בסנאט בוושינגטון, וחולל אנדרלמוסיה בחיים הפוליטיים בארה"ב.
הניצחון, שמעלה את מספר מושבי הרפובליקנים בסנאט ל-41, נחשב מכה קשה לנשיא ברק אובמה ולאג'נדה השאפתנית שלו, ובמיוחד לרפורמות במערכת הבריאות, מפני שהוא גוזל מהגוש הדמוקרטי בסנט מעמד של רוב מיוחס, שאיפשר לגוש לסכל כל התנגדות רפובליקנית לנשיא. עתה יצטרכו הדמוקרטים ללמוד לתפקד כרוב רגיל, שיהיה חשוף לגחמות ולתכסיסים הפרלמנטריים של הרפובליקנים.
מפלגת האופוזיציה, שמעולם לא השלימה עם נצחונו של אובמה ושמתנגדת לרוב המכריע של יזמות החקיקה שלו, תוכל עתה להפעיל ביעילות את נשק הפיליבאסטר, תרגיל פרלמנטרי שמאפשר לכל סנטור לדחות עד אין קץ כל דיון על חקיקה מסוימת בסנאט ובכך לקטול אותה, למעשה. הרפורמה במערכת הבריאות תהיה קרוב לוודאי המטרה הראשונה.
רוב מיוחס בן 60 מושבים או יותר (מתוך 100) שממנו נהנים עתה הדמוקרטים, יכול לסכל יזמת פיליבאסטר; רוב של 59 מושבים, שמצפה לגוש הדמוקרטי בעקבות השבעתו המתוכננת של בראון, בעוד פחות משבועיים, הוא רוב מקרטע שאינו יכול לסתום פיו של אף מחוקק.
אובמה טלפן לבראון ובירך אותו על נצחונו, אך לנשיא ולמחוקקים הדמוקרטיים אין שום אשליות. הם יודעים שכל יזמות החקיקה שלהם, לרבות הרפורמות בבריאות, יצטרכו מעתה ואילך להתמודד עם רוח נגדית חזקה. אובמה עצמו אמר, לפי דוברו, שהוא "מופתע ומתוסכל" מנצחונו של בראון.
הציר ברני פרנק, יו"ר ועדת השירותים הפיננסיים של בית-הנבחרים, הודה כי חקיקת הרפורמות בשירותי הבריאות, בצורתה הנוכחית, נדונה לכליה. בעוד שמחוקקים דמוקרטיים אחרים הכריזו שהרפורמות יעברו את רף החקיקה, יהיה מה שיהיה, קשה להעלות על הדעת שהסנט יסמוך ידו על גרסה סופית של חוק הרפורמות, אלא אם כן מחוקק רפובליקני ישים נפשו בכפו ויערוק למחנה הדמוקרטי. באווירה הרעילה ששוררת עתה בחיים הפוליטיים בוושינגטון, ההסתברות של עריקה כזו שואפת לאפס.
לכאורה, גזר דינם של בוחרי מסצ'וסטס לא היה בלתי צפוי. בראון הצליח לסגור פער גדול מול קוקלי לא רק בגלל הכריזמה שלו אלא גם, אם לא בעיקר, בגלל הקמפיין הכושל של קוקלי, שהאמינה כי הניצחון מונח בכיסה, ולא השקיעה הרבה מעצמה או ממשאביה כדי לחזר אחר הבוחרים. לאחר הכל, קנדי הדמוקרטי ייצג את מסצ'וסטס במשך 46 שנים. בכל זאת, 53% מהבוחרים הצביעו בעד בראון; רק 43% נתנו קולם לקוקלי.
אבל אין ספק שחשיבות הבחירות חורגת מהזירה הפוליטית הפנימית של מסצ'וסטס. הן שימשו ברומטר להלך הרוח הלאומי, ואנליסטים שולים מהן אינדיקציות לגבי יחסם של כל אזרחי ארה"ב לתפקודו של הנשיא. לפי הערכות רבות, בוחרי מסצ'וסטס אותתו פחות על מורת רוח מיזמת הרפורמות בשירותי הבריאות, ויותר על כעס מפעפע מכל מה שמתרחש בארה"ב בחודשים האחרונים.
לאחר הכל, מערכת הבריאות במסצ'וסטס, ששימשה מודל חלקי ליזמת הרפורמות של אובמה, נהנית מפופולריות רבה במדינה. מעצבי המדיניות בוושינגטון מוסיפים להתמקד ברפורמות האלה, אבל מחוץ לוושינגטון, במסצ'וסטס ובמקומות אחרים, תשומת ליבם של האזרחים מופנית למצוקות אחרות: הכלכלה המחורבנת, שנישלה רבבות מבתיהם ו/או ממקומות העבודה שלהם; ההתנפחות המתמדת של הגירעון התקציבי; ההתנהגות השערורייתית של הבנקאים תאבי הבונוסים; הקופות המרוקנות של ממשלות המדינות והמחוזות, שנאלצות לפטר מורים, שוטרים וכבאים; המלחמה האין-סופית באפגניסטאן; ניסון הפיגוע במטוס דלתא בשמי מישיגן בחג המולד שחשף חורים במערכת הביטחון הלאומית. אפילו תמונות הזוועה מהאיטי העכירו את מצב הרוח הלאומי.
כפי שכותב הבוקר בעל טור בוושינגטון פוסט: "לא צריך להיות גאלופ כדי להבין שהאמריקנים שקועים במצב רוח עכור ושהם שופכים את זעמם על הפוליטיקאים שבמקרה נמצאים כרגע בשלטון".
"תוצאות הבחירות במסצ'וסטס הן צפירת אזעקה למשל אובמה", אמר אמש פעיל דמוקרטי. עתה מתחילים אסטרטגים דמוקרטיים לתמוה האם הנשיא והמפלגה שגו בקריאת המפה הלאומית. האם באמת היה נבון לדחוף את הרפורמות במערכת הבריאות בעיצומו של משבר פיננסי חריף עם אבטלה שאינה מצליחה לרדת מרף של 10%? לאחר הכל, כל הסקרים הארציים מצביעים על כך שהאבטלה, לא שירותי הבריאות, נמצאים עתה בראש מעייני הבוחרים.
ובעוד שמעמדו של אובמה נותר איתן בקרב כל המצביעים (להבדיל ממורת הרוח הלאומית על ה"מצב"), מסתמנת שחיקה דרמטית בתמיכה בו בקרב בוחרים לבנים עצמאיים, כלומר כאלה שאינם מזהים עצמם כדמוקרטים או רפובליקנים. לכך יש להוסיף את הפופולריות הגואה של התנועה הפופוליסטית נגד הממשל בכלל ונגד אובמה בפרט, שחורטת על דגלה שקיות תה, כתזכורת למאבקם של תושבי הקולוניות הבריטיות באמריקה נגד כוחות הכתר האנגלי.
אם המגמות האלה יימשכו עד נובמבר 2010, המועד שבו ייערכו הבחירות לכל בית-הנבחרים ולכשליש מהסנט, הרוב של הדמוקרטים בשני הבתים עלול להצטמצם משמעותית ועמו גם סיכוייו של אובמה להגשים את מצע הבחירות שלו.