גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנהל רשות החברות הממשלתיות, דורון כהן, הורה ליו"ר הנהלת תעש, אבנר רז, לגבש תוך 7 ימים תכנית חירום, לאור מצבה החמור של החברה וכשלון המשא ומתן להפרטתה. תעש צופה כי הגירעון התזרימי שלה יגיע ב-2010 ל-360 מיליון שקל, את שנת 2009 סיימה החברה בגירעון של כ-200 מיליון שקל, כאשר הגירעונות הללו נמשכים כבר מעל עשור.

מאז יוני בשנה שעברה, מעבירים משרדי האוצר והביטחון בכל חודש 60 מיליון שקל למשכורות עבור מעל 3,000 עובדים וגמלאות לעובדיה לשעבר. באופן רשמי מדובר בהלוואה, אולם ספק גדול אם החברה תוכל להשיב את הכסף, וזאת נוכח הלוואת עבר שלא הוחזרו.

משמעות מכתבו של כהן היא דרישה מהדירקטוריון לצמצם מיידית את הגירעון ובעצם להתייחס לחברה כאילו היא מצויה בפשיטת רגל בפועל.

התחמושת מכבידה

דיון שהתקיים בשבוע שעבר בהשתתפות הנהלת החברה, האוצר, ההסתדרות והעובדים התפוצץ לאחר שהאוצר שב והודיע כי לא יעמוד בתביעות כספיות, כמה מיליארדי שקלים, שהחברה ועובדיה דורשים לפני ההפרטה וכתנאי לביצועה, וכי הנפקת מניות איננה אפשרית בשנים הבאות בשל הגילויים הנדרשים בתשקיף, ההתנהלות והרווחיות, ובשל העובדה שרק כדי להשלים את סיום את עבודתם של כ-1,000 עובדים, תידרש שנה וחצי לפחות.

תוכנית החירום של תעש אמורה להתאים בין מה שיש לחברה לבין הוצאותיה, בלא להסתמך על צ'ק חודשי מהקופה הציבורית. תוכנית החירום צפויה לכלול קיצוץ דרסטי בהוצאות, הוצאת עובדים לחופשה, ביטול של תנאי שכר שאינם מעוגנים בהסכמים קיבוציים, ביטול של קידומים בדרגות, פרמיות, שעות נוספות, עצירת השקעות שאינן קריטיות להתנהלות היומיומית של החברה ועוד.

לתעשייה הצבאית היו לאחרונה כמה פיתוחים טובים, המיועדים למכירה לצה"ל וגם לייצוא, כאשר משרד הביטחון סיכם עם החברה שהייצור יישאר במרביתו אצלה. עם זאת, בעוד כמה מחטיבות החברה מאוזנות, במקרה הטוב, הרי חטיבה אחת, תחמושת כבדה, שבה מועסקים כ-1,000 עובדים סובלת מהפסדים כרוניים, ומהווה עול כבד ומתמשך על מאזני החברה שמעריכה כי נוכח התפתחויות טכנולוגיות, אין תעסוקה לכ-800 עובדים בחטיבה זו.

ההנפקה התעכבה

החלטת ממשלה על הפרטת התעש התקבלה ב-2005, ומאז שינתה את פניה כמה וכמה פעמים. בשנה האחרונה היתה התקדמות, הוקמו חמישה צוותי עבודה, שבהם יושבים הנהלת החברה, עובדיה וההסתדרות לצד משרדי האוצר, הביטחון ורשות החברות. התגבש מבנה מכירה של החברה במלואה, לאחר שמשרד הביטחון הסיר את התנגדותו למכירת החטיבות מלט"ם וגבעון. נקבעו הבנות להנפקה מקדמית בבורסה של 49% מהמניות במהלך 2011 ומכירת היתרה לקונה.

משהסתבר כי החברה לא תוכל להיות מוכנה להנפקה בבורסה בשנים הבאות, הוחלט על מכירה מלאה של החברה. אלא שבאחרונה התברר כי התביעות המקדמיות של העובדים, ההנהלה וההסתדרות מגיעות למיליארדי שקלים, אפילו מעבר למחיר הצפוי של החברה. בכלל זה תביעה למימון פרישתם של 1,000 עובדים, בסכום של כמיליארד שקל, עוד כ-900 מיליון להבטחת תנאי פרישה לעוד 1,000 עובדים שאולי יפוטרו בעתיד, וויתור על הלוואות במאות מיליוני שקלים שניתנו לחברה בשנים האחרונות, עוד מאות מיליוני שקלים הזרמת מדינה להון חוזר, כמה מאות דונמים ברמת השרון, מעבר למתחמים שמיועדים להישאר אחרי המעבר לנגב, שהחברה דורשת עבור הון עצמי שלה, כנראה לשימוש עתידי לעסקאות נדל"ן למגורים וכן לניקוי זיהומי הקרקע על-ידי המדינה. בתנאים אלה, הודיעה רשות החברות, כי ההפרטה אינה ברת מימוש בטווח נראה לעין.

"לנהוג באחריות"

גורמים בתעש חוזרים וטוענים זה שנים כי הגורם למצבה הקריטי של החברה התרחש ב-1990, בעת הפיכתה מיחידת סמך לחברה ממשלתית, עת אולצה לקבל על עצמה את תשלומי הפנסיות לעובדי החברה ולגמלאיה בטרם היתה לחברה, ומדובר בסכומים המצטברים עד היום ל-900 מיליון שקל, ובשל היותה מחזיקה בקווים אסטרטגיים עבור המדינה בעלות של 200 מיליון שקל בשנה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר פועל יחד עם משרד הביטחון לקידום הבראת התעשייה הצבאית ולהגשת תוכנית הפרטה חדשה, לאור מצבה של החברה. רשות החברות הממשלתיות דורשת מההנהלה לנהוג באחריות הנדרשת".

דוברת התעשייה הצבאית בחרה שלא להגיב.