2009 לא הייתה שנה חיובית למותגי הרכב היפניים שנמכרים בישראל. למעט מאזדה, שהצליחה להשוות ואף לשפר במעט את תוצאותיה לעומת 2008, סיימו כל היפנים את השנה בירידות, לעתים משמעותיות. סוזוקי נחתכה ב-22%, דייהטסו צנחה ב-51%, מיצובישי איבדה 40%, ואפילו מכירות טויוטה ירדו ב-9.5%.
גם יפנאוטו, יבואנית סובארו, לא ליקקה דבש וסיימה את השנה עם 5,568 כלי רכב בלבד, ירידה של 24% לעומת אשתקד.
על סובארו ועל שאר המותגים היפניים הכבידו בשנה החולפת כמה גורמים, בהם: התחזקותו המשמעותית של היאן, ירידה בביקוש של הלקוחות הפרטיים, ותלות גוברת של לקוחות הליסינג במימון ארוך טווח של יבואני הרכב. יבואנים, שלא רצו או לא יכלו לרתום בשנה שעברה את מסגרות האשראי שלהם לטובת הלקוחות המוסדיים, כמו יפנאוטו למשל, סבלו אוטומטית מנחיתות תחרותית.
על יפנאוטו העיבה בשנה החולפת גם המתיחות המתמשכת בין בעלי השליטה בחברה, בין השותפים העסקיים שלהם, ובין השותפים-של-השותפים. למעשה, עד לשבועות האחרונים עוד לא היה ברור כלל כיצד תיראה תמונות הבעלות על החברה בעשור הנוכחי.
בימים אלה העננים העסקיים מתחילים להתבהר מעל יפנאוטו, והיא מתפנה לחידוש המומנטום של מיצוב המותג בפלח הפנאי-פרימיום היוקרתי שהחל ב-2008. אחד ממובילי המגמה יהיה אאוטבק החדש, שמבוסס על הדור החדש של הלגאסי.
לא חורג מהקונצנזוס
עיצוב מתקדם מעולם לא ניצב בראש סדר העדיפויות של סובארו, וגם עיצובו החיצוני של האאוטבק החדש לא חורג מהקונצנזוס לטוב או לרע. יש לו קווים חסונים, זנב רבוע ומאסיבי, ופרופיל ארוך רחב וגבוה שנראה כמו הכלאה בין מיניוואן משפחתי לרכב כביש-שטח "רך". הממדים המוגדלים מרחיקים את הרכב מהתדמית המסורתית של "סטיישן משודרגת", לעבר הטריטוריה האופנתית של פלח "קרוס אובר".
מפתן הכניסה ממוקם בגובה אידיאלי, שאינו דורש גמישות בכניסה לתא הנוסעים וביציאה ממנו. מושב הנהג ממוקם גבוה יחסית מעל מפלס הכביש. עיצוב עמדת הפיקוד שמרני למדי, עם מערך שעונים מסורתי ומאורגן היטב. המושבים הקדמיים נוחים וריפוד העור המוקפד, ובשילוב עם מערכת קול איכותית הוא יוצר את התחושה היוקרתית המתבקשת.
עם זאת, קשה לנו להבין מדוע סובארו מתעקשת עדיין לוותר על דיפוני פלסטיק רכים וידידותיים בעמדת הפיקוד. סביר להניח שהפלסטיק הקשיח של סובארו ישמור על צורתו גם ביד-רביעית ואחרי 300 אלף קילומטר, אבל גם ליד-ראשונה מגיע ליהנות.
מרחב הפנים בתא הנוסעים של האאוטבק יכול לבייש לא מעט רכבי כביש-שטח ומובילי נוסעים. המושב האחורי מציע מספיק מרחב רגליים, כתפיים וראש עבור שלושה שחקני כדורסל בדרכם לחקירה ברשות המסים; ותא המטען יכול לבלוע בלי שום בעיות מזוודות של תא משפחתי ממוצע. קיפול המושב האחורי לתוך הרצפה יוצר חלל ארוך ומרווח דיו לקליטת גלשני רוח.
כמעט יותר מדי
לאאוטבק רומן רב-שנים עם המשפחות היאפיות המבוססות של ארה"ב. גם מנוע 3.6 ליטר של הדגם הבכיר, עם 260 כ"ס ומומנט מאסיבי, הוא מחווה לשוק זה. מנקודת מבטם של האמריקנים זהו מנוע קטן בהשוואה למפלצות V8 הנפוצות בארצם, אך במונחים של רכב-פנאי-משפחתי בישראל הוא כמעט יותר מדי.
די בליטוף קל של דוושת התאוצה כדי לזרוק את הרכב קדימה. לחיצה מאסיבית יותר, בסיוע התיבה האוטומטית החלקה, מייצרת עקיפות נמרצות מאוד בכל שיפוע.
שיוט ב-150 קמ"ש על הכביש המהיר מתבצע ללא כל מאמץ המנוע, ואם מוסיפים לכך גם בידוד רעשי רוח משובח, מקבלים רכב שיכול להאיץ מ-0 ל-12 נקודות חובה ברישיון תוך שלוש שעות. גם צריכת הדלק מיועדת בעיקר למקבלי החזר הוצאות; החברה נוקבת בממוצע של 10 קילומטר לליטר, אך שימוש תכוף בפוטנציאל המנוע יניב תוצאה קרובה יותר ל-7 קילומטר לליטר.
המקורות ההיסטוריים והמטה העולמי של סובארו ממוקמים במחוז GUMMA ביפן, כמה עשרות קילומטרים מזרחית לטוקיו. זהו מחוז הררי בעל גיאוגרפיה פראית, עם פסגות מושלגות בחורף ואגני נהרות מוצפים וטובעניים שמרכזים סביבם הרבה חוות לגידול אורז.
תנאי עבירות מאתגרים אלה יכולים להסביר את האובססיה עתיקת היומין של סובארו למכוניות כביש עם מערכות הנעה כפולה. האאוטבק ממחיש היטב את הניסיון הרב של סובארו בתחום זה, ולמרות מראהו המגונדר יש לו פוטנציאל עבירות לא מבוטל.
מרווח הגחון שלו עומד על 20 ס"מ נכבדים, יש לו מערכת הנעה כפולה אלקטרונית חכמה שעושה את העבודה עבור הנהג, שפע של מומנט וכוח בלימה, ומכלולים חסונים לצליחת שבילי עפר, משטחי שלג, נחלים ואגני בוץ חורפיים.
זה כמובן לא כלי עבור אתגרי עבירות וסלעים של רכבי כביש-שטח רציניים, אך בטיולי שבת הוא ייקח את נוסעיו הרבה יותר רחוק מרכב השטח הנמכר ביותר בישראל, מאזדה 3 ליסינג.
מילת שבח מגיעה גם למערכת המתלים המצוינת של הרכב, שמעניקה נוחות נסיעה משובחת הן על אספלט משובש והן על דרכי עפר זרועות מכתשים בשטח.
סובארו אאוטבק 3.6 ליטר ממוקם בנישה ייחודית בשוק הרכב המקומי. עם מחיר של 275 אלף שקל הוא ניצב הרבה מעל רכבי הפנאי-שטח הקטנים דוגמת פולקסווגן טיגואן, טויוטה ראב 4 ושות', וקרוב מדי לדגמי הבסיס של רכבי הפנאי-שטח היוקרתיים דוגמת אאודי Q5, וולוו XC60 ושות'. מנגד, הוא זול בכמעט 100 אלף שקל ממתחרים ישירים דוגמת וולוו XC70.
מי שרוצה לאמץ את איכויותיו הייחודיות והמופנמות של הכלי, אך נתקל במחסום פסיכולוגי בבואו להוציא 275 אלף דולר על רכב שנושא את שם המותג סובארו, יכול בהחלט להסתפק בדגם ה-2.5 ליטר ההתחלתי שעולה 200 אלף שקל בלבד או 218 אלף שקל בדגם המפואר.
מתחרות
בארה"ב יש כמה מתחרות שזמינות ביבוא אישי
הונדה אקורד קרוסטור
כמו אאוטבק גם CROSSTOUR שהושק באחרונה הוא קרוס-אובר משפחתי גדול וגבוה, שהמיר את תצורת הסטיישן בזנב משופע כאילו-ספורטיבי. יש לו מרווח גחון מכובד, אופציה להנעה כפולה-קבועה, תא נוסעים מרווח עם שפע של גדג'טים ואיכויות יפניות.
הרכב נמכר בארה"ב עם מנוע V6 בנפח 3.5 ליטר, שמייצר 271 כ"ס ומשודך לתיבה אוטומטית בת 6 מהירויות
טויוטה VENZA
ל-VENZA, שמיוצרת במפעל של טויוטה בקנטאקי, בסיס גלגלים ארוך יותר משל האאוטבק ואופציה לשורת מושבים שלישית. פרט לכך, המתכונת דומה: הרבה מרווח פנימי, תא נוסעים מפואר, גלגלי ענק ואופציה להנעה כפולה לבוץ ושלג.
להנעת הדגם הבכיר אחראי מנוע V6 בהספק 268 כ"ס, שמשודך לתיבה אוטומטית
שברולט Equinox
Equinox החדש של ג'נרל מוטורס מכוון היישר לפלח רכבי הקרוס-אובר הקומפקטיים. הוא מעט יותר גבוה ונראה "קרבי" יותר מהמתחרים הישירים, אך הוא מבוסס על מכונית כביש (מאליבו) ומיועד בעיקר לשימושי פנאי קלים. הדגם הבכיר מצויד במנוע 3 ליטר בהספק 255 כ"ס ותיבה אוטומטית בת 6 מהירויות