אויביה של אמריקה יכולים להמשיך לכנות אותה בשמות גנאי ולתאר אותה כשטן הגדול - כל מי שראה את הכוחות שהיא שלחה להאיטי יודע שהם דמו הרבה יותר למלאכים.
ההיסטוריה מלמדת אותנו שבשנת 1492 גילה כריסטופר קולומבוס את אמריקה. אבל האמת היא שהוא מעולם לא הגיע לאמריקה ממש. הוא גילה כמה איים באזור הבהאמה, ומה שחשוב יותר לעניינו - את האי היספניולה. שם, בערב חג המולד, הוא ייסד את "לה נבידד", היישוב האירופי הראשון שהוקם אי פעם מחוץ לגבולות העולם הישן.
הניסוי הוכתר ככישלון: העיר נהרסה כבר בשנה הראשונה לקיומה, ותושביה נרצחו על ידי המקומיים. "לה נבידד" שכנה בעצם בהאיטי, צפונית לבירה הנוכחית פורט אופרנס, הקבורה כעת תחת גלי ההריסות שהותירה רעידת האדמה העוצמתית שפגעה בה.
גם לפני רעידת האדמה לא הייתה סיבה של ממש לקנא בהאיטי: מחצית מאוכלוסייתה מתקיימת על פחות מדולר ליום, מה שהופך אותה למדינה הענייה ביותר בחצי הכדור המערבי. שיעור תמותת התינוקות במדינה גבוה מבמרבית מדינות אפריקה, ותוחלת החיים בה היא 44 שנים בלבד. יותר מ-98% מהחורש הטבעי במדינה נגדע לצורך חימום ובערה, כשהאזור בו היא שוכנת פגיע במיוחד לשיטפונות והוריקנים, וסובל מסדרת מגפות טרופיות שמשתוללות בו וכוללות קדחת דנגי, טיפוס, מלאריה, צהבת ועוד.
אבל ב-12 בינואר המצב הפך כידוע לגרוע הרבה ביותר. רעש אדמה בעוצמה של 7 בסולם ריכטר שמרכזו כ-15 ק"מ מערבית לפורט אופרנס, החריב את בירת המדינה. חלק מההערכות בנוגע למספר ההרוגים מדברות על לא פחות מ200 אלף, ויהא אשר יהא המספר המדויק ברור שהוא עומד לגדול בימים ובשבועות הקרובים.
ביום ראשון, 17 בינואר, קיימו הנשיאים ברק אובמה, ג'ורג' בוש (הבן) וביל קלינטון מסיבת עיתונאים משותפת, לאחר שאובמה ביקש משני קודמיו בתפקיד לרכז את מאמצי השיקום בהאיטי. זו הייתה הפעם השנייה בתולדות ארה"ב ששלושה נשיאים פועלים יחד למען מטרה משותפת. הפעם הראשונה הייתה בדיוק לפני חמש שנים, כאשר הנשיא בוש ביקש משני קודמיו בתפקיד, קלינטון ובוש האב, לעמוד בראש כוח משימה דומה, שמטרתו הייתה לסייע לקורבנות הצונאמי בדרום מזרח אסיה.
כוחה הרב של ארה"ב נתפס בדרך כלל ככזה שנובע מכלי נשק כמו מפציצים חמקנים, נושאות מטוסים עצומות, טילים חודרי בונקרים וצוללות גרעיניות. ואכן יש לה את הצבא החזק ביותר בעולם. אך לדעתי, כוחה האמיתי כמעצמת על נובע דווקא מיכולתה לשנע את כל אותן נושאות המטוסים, יחד עם מטוסי ההרקולס 130C ואוניות משמר החופים הגדולות לצורך ניוד אלפי חיילים, חובלים, נחתים ומתנדבים, ולהקים בתי חולים שדה מרובים תוך ימים ספורים בלבד.
קשיים מבית, עזרה כלפי חוץ
בתקופה הנוכחית, בעוד העולם מביע ספק באשר לאפשרות שארה"ב תמשיך להתקיים כמעצמת על יחידה לאורך זמן, אני תמה האם מדינות הBRIC - האהובות כל כך על המשקיעים בשווקים המתעוררים - יתעוררו ויתגלו כמנהיגות גלובליות הראויות להתחרות עמה.
אני שואל היכן בדיוק אפשר למצוא את ברזיל, רוסיה, הודו, סין ושאר מיני מעצמות לכאורה, בעת התרחשותם של משברים ואסונות גלובליים?
נכון, האיטי אכן קרובה יותר מבחינה גיאוגראפית לארה"ב, אך אמריקה הייתה גם ספקית הסעד הראשית להודו, לאינדונזיה, לסרי לנקה, לתאילנד ולמדינות רבות אחרות שסבלו מהשפעות הצונאמי בדצמבר 2004, ואלה, כידוע, מרוחקות ממנה אלפי קילומטרים.
הכלכלה האמריקנית, תיבדל לחיים ארוכים
הכל מניחים שראוי שארה"ב, בתור הכלכלה הגדולה בעולם, תיקח על עצמה את נטל הסיוע למדינות שלא שפר עליהן גורלן, בין אם באמצעות עזרה הומניטארית מתמשכת למדינות אפריקה, או על ידי עזרה לנפגעי אסונות טבע בכל מקום שבו הם פורצים. וארה"ב אכן נטלה על עצמה את האחריות הזו באופן שאינו פרופורציונאלי במשך מאה השנים האחרונות. אחרי מלחמת העולם השנייה, בבוסניה, בקוסובו ובמקרים רבים נוספים.
יתרה מזאת, היא ממשיכה לעשות זאת גם היום, בזמן שהיא מתמודדת עם אתגרים כלכליים יוצאי דופן, כאשר בתוכה פנימה אזרחים רבים הופכים מובטלים, נותרים חסרי ביטוח רפואי בסיסי ונאבקים כדי להאכיל את משפחותיהם.
ואמנם, יש אמריקנים הסובלים מבעיות כספיות ובעיות אשראי, ועומדים על סף פשיטת רגל, המתנגדים למחויבות היקרה ורבת השנים של מדינתם לשיקומן של ארצות זרות. ועדיין, רוב האמריקנים תומכים ביוזמות הסיוע, ואף משתתפים במאמצים בעצמם. מאות מתנדבים אזרחיים נסעו להאיטי, והצלב האדום וארגוני סיוע אחרים גייסו מאות מיליוני דולרים במגוון דרכים, כולל באמצעות הודעות SMS.
המלאך הקטן
לישראל, למרבה הצער, יש ניסיון רב ועשיר בכל הנוגע למאמצי חיפוש והצלה. רובו נרכש במהלך חילוץ נפגעים מבניינים ואוטובוסים שהוכו על ידי פעולות טרור אלימות מסוגים שונים. זו בדיוק הסיבה לכך שהיא פיתחה מומחיות ויכולות מתקדמות בכל הנוגע לטיפול ראשוני בנפגעי טראומה. ישראל יישמה את הידע הזה באתרי אסון קודמים בכל רחבי העולם, ובהם מקסיקו, ארגנטינה, ארמניה, קניה וטורקיה.
כך שגם אם קולומבוס לא באמת גילה את אמריקה, הרי שכעת אמריקה - יחד עם שאר העולם - מגלה את האיטי. ובעוד מתנדבים מישראל, מטורקיה, משוודיה ומעוד כ30 מדינות מכל רחבי העולם עוזרים לניצולי האסון בהאיטי להתאושש, אנו למדים שבאסון מסוג כזה אין כל משמעות לגזע, למוצא או לרקע הכלכליחברתי. דווקא בימי טרגדיה כוחה האמיתי של הפעולה ההומניטארית בא לידי ביטוי.
ובאופן אישי, אני לא יכול שלא להתמלא גאווה בעודי מתבונן בפועלן של שתי הישויות הזוכות לעיתים לשמות הגנאי "השטן הגדול" ו"השטן הקטן", כשהן מתפקדות על תקן "המלאך גדול" ו"המלאך קטן", ולא כדי לקבל תשואות.